תביעה כספית בגין הטלת עיקול שגוי על חשבון בנק

לפניי תביעה כספית על סך 138,534 ₪ שהגישה התובעת, עורכת דין במקצועה, כנגד הנתבעת, עריית תל אביב יפו, בעילה של פירסום לשון הרע בכך שהעירייה הטילה עיקול על חשבונה של הנתבעת בבנק בגין חוב ארנונה על נכס המצוי ברחוב שאול המלך 8 בתל אביב (בית אמות משפט) (להלן: "הנכס").

גם העוזרת של מר זייד, הגב' סהיגי העידה שאין לה מידע כלשהוא בעיניין זה. בעקבות זאת אף התובעת עצמה ציינה כי סברה בטעות כי טופס הדיווח נשלח לעירייה ומסתבר שלא כך הוא, וכי הזמנתה של גב' סהיגי הייתה מיותרת.

...

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את גרסת העירייה לפיה קיבלה עדכון שהמחזיק היחידי הוא עו"ד ירקוני רק לאחר הטלת העיקול.

לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה.

התובעת תשלם לעירייה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 21,287 ₪, בגין הפרת הסכם, אי תשלום שכירות, ואי פינוי הנכס במועד.

ולטענתה, אין לקבל את טענות המבקש כי לא ידע אודות התביעה, ושנודע לו לראשונה אודות התביעה עת שקבל הודעה מהבנק על עיקול שהוטל על חשבון הבנק של המבקש.

נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זילזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 20.3.2012)).

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו, וכדי לא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע הגנתו, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, ביום 08.07.202, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 1,800 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

עפ"י הנטען בכתב התביעה המתוקן, למשיב ילד מנישואין קודמים, כאשר בשנים 2017-2014 המשיב נשא במלוא תשלומי המזונות עבור בנו הקטין (בהתאם לפסה"ד) באופן ישיר לבת זוגו לשעבר, ולא היה מקום כי המבקש יפתח נגדו תיק הוצל"פ לגביית חוב המזונות והטלת עיקולים על חשבונות הבנק שלו.

המדובר בתביעה שעניינה פיצוי המשיב בהפסדים שנגרמו לו בגין הטלת עיקולים שביצע המבקש בתיק הוצל"פ אשר ניפתח במסגרת מסלול מזונות.

מנגד טען המשיב כי דין הבקשה להדחות: ההחלטה נכונה; בת זוגו לשעבר הודתה כי היא קיבלה את התשלומים באופן ישיר מהמשיב החל משנת 2015 ועד לשנת 2017; הליך ההוצל"פ ניפתח שלא כדין והמבקש לא מנע הליכים אלו; בעקבות העיקולים שהוטלו בתיק ההוצל"פ נגרם למשיב נזק בלתי הפיך; המבקש הבין שטעה והחזיר לחשבון הבנק של המשיב סך של כ-40,000 ₪ אך המדובר בסכום נמוך מזה שעוקל, ויש להשיב לו סכום נוסף בסך כ-23,700 ₪; בת הזוג אינה אחראית להשבת הכספים שעוקלו ולא הושבו למשיב, וכך גם אינה אחראית לעיקולים שהוטלו; המדובר בפצוי הנובע מהתנהלות המבקש בלבד.

...

על רקע האמור, ביום 18.1.22, ולאחר מספר אורכות שניתנו למשיב, הוגש כתב תביעה מתוקן שכותרתו "תביעה כספית-נזיקית" ע"ס 33,782 ₪.

מנגד טען המשיב כי דין הבקשה להידחות: ההחלטה נכונה; בת זוגו לשעבר הודתה כי היא קיבלה את התשלומים באופן ישיר מהמשיב החל משנת 2015 ועד לשנת 2017; הליך ההוצל"פ נפתח שלא כדין והמבקש לא מנע הליכים אלו; בעקבות העיקולים שהוטלו בתיק ההוצל"פ נגרם למשיב נזק בלתי הפיך; המבקש הבין שטעה והחזיר לחשבון הבנק של המשיב סך של כ-40,000 ₪ אך המדובר בסכום נמוך מזה שעוקל, ויש להשיב לו סכום נוסף בסך כ-23,700 ₪; בת הזוג אינה אחראית להשבת הכספים שעוקלו ולא הושבו למשיב, וכך גם אינה אחראית לעיקולים שהוטלו; המדובר בפיצוי הנובע מהתנהלות המבקש בלבד.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

התובע  טען כי עם קבלת ההודעה מהבנק פנה באופן מידי אל הממונה על הגבייה אצל הנתבעת ומבדיקה מול פקיד הגבייה עלה כי לתובע יתרת זכות בסך 57 ₪ וכי העיקול הוטל עקב טעות ולכן בוטל ביום 22.10.20.

סעיף 4(1) לפקודת המסים (גביה) (להלן "הפקודה") קובע כי : " הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא, ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לידרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.

סעיף 7א לחוק קובע כי: הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו לאור האמור, זכאי התובע לפצוי ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בשמו שנוצרה עקב הטלת העיקול שלא כדין על חשבון הבנק שלו .

...

בנסיבות העניין, ולאור כל האמור לעיל אני פוסקת לתובע פיצוי בסכום של 4,000 ₪.

נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, לא מצאתי להידרש לשאלה האם נותרה יתרת חוב נכון למועד הטלת העיקול בגין הנחות שלא כדין ושבוטלו .

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המבקשת עתרה למתן צו עיקול זמני על נכסיהם של ארבעת הנתבעים בתביעה הכספית על סך של מיליון ₪ הכולל חוב דמי שכירות בסך כולל של 322,056 ₪.

הכספים שעוקלו בחשבונות הבנק של המשיבה 1 נועדו להתנהלות שוטפת, התחייבויות כספיות, צ'קים והוראות קבע שלא כובדו עקב הטלת העיקולים ופגיעה ביכולתה לשלם משכורות ומיסים.

לטענת ב"כ המשיבה 1 הודעה על צו עיקול בחשבון הבנק שלה ניתנה למשיבה 1 כבר ביום 5.1.23 אך מאחר ולא היתקיימו נגדה כל הליכים סברה כי בטעות הוטל על ידי רשויות המס.

לבד מטענות בעלמא על נזקים לא הציגה המשיבה 1 כל ראיה ליציבותה הכלכלית ויכולתה לעמוד בתשלום פסק הדין ככל שיינתן טענה הנסתרת מעיקולים הרובצים על חשבון הבנק שלה.

...

לפיכך, נראה כי הבקשות לבטול צו העיקול הוגשו באיחור ודינן דחייה רק מעטיו של זה. אלא שעל מנת והנייר לא ימצא חסר, מצאתי כי דין הבקשות להידחות ממילא.

סוף דבר, הוא כי הבקשות לביטול צו העיקול הזמני נדחות.

המשיבים ישלמו למבקשת, ביחד ולחוד, הוצאות הדיון בבקשה בסך 3,500 ₪ .