תביעה כספית בגין ביטול עסקה ואספקת מוצר פגום

לאחר מספר בקשות טלפוניות בעל פה כי הנתבעת תפרק את מערכת השאיבה ותחזיר לתובעים את כספם בין היתר בשיחות טלפון ובדואר אלקטרוני, שלחו התובעים ביום 27.6.2019 מכתב דרישה לביטול עסקה בגין אספקת מוצר חלקי ופגום.

דברים אלו יפים גם למקרה זה. התובעים פנו במכתב לנתבעת ביום 27.6.2019 (נספח 3 לכתב התביעה) בדרישה לביטול העסקה בגין אספקת מוצר שונה מההזמנה שביצעו מול הנתבעת.

...

על כן אני מקבל את טענת התובעים רק באשר לפירוק וההתקנה של השואב הישן ופוסק בגין ראש זה החזר בסך 1,170 ₪.

התובעים שילמו במיטב כספם עבור מערכת חדשה ותקינה, שאמורה היתה להיות חפה מתקלות, ותחת זאת קיבלו מערכת שבסופו של דבר לא פעלה וסופק להם מוצר שאינו זהה למה שהוזמן והובטחה להם.

לסיכום, אני מחייב את הנתבעת בתשלום 13,736 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל, ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בשיעור 4,000 ₪.

בפני תביעה כספית בסך 17,450 ₪ בגין ביטול עסקה, ועוגמת נפש שנגרמו לתובע בשל אספקת מוצר פגום.

...

משמתקבלת התביעה בחלקה זכאי התובע להשבת האגרה ששילם בסך 175 ש"ח. ברוח תקנות סדר הדין האזרחי, בפסיקת הוצאות על בית המשפט לתת דעתו להתנהלות הצדדים ולאופן ניהול ההליך.

בנסיבות אלה, אני סבורה שאין מקום לחיוב הנתבעת בהוצאות משפט מקום בו התובע בחר לנהל הליך באופן לא יעיל ותוך הכבדה על הצדדים שלא לצורך.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 1,699 ₪ (עלות הארון); סך של 400 ₪ (עלות הובלה והרכבה)₪; סך של 175 ₪ בגין אגרת בית משפט.

התובעת הגישה תביעה כספית בסך 17,000 ₪, לחיובה של הנתבעת, בית עסק להזמנת פאות, בגין ביטול עסקה רכישת פאה וההוצאות שנגרמו לה. לטענתה, קיבלה פאה שונה לחלוטין מזו שהוזמנה על ידה, זאת לאחר 7 חודשים בהם הפאה הייתה בתיקונים, ואף נתקלה ביחס מזלזל ותחושה כי הונתה מצד הנתבעת.

בכתב התביעה המפורט, טענה התובעת כי רכשה פאה בתשלום סך של 12,500 ₪, יחד עם זאת, נאלצה להוציא סכומים נוספים לשם תיקון המוצר עד סך של 17,000 ₪.

ביסוד התביעה טענה כי הממכר, קרי הפאה שנמכרה לתובעת, פגומה ולכן יש להורות על ביטול העיסקה והשבת מלוא תמורתה לידי התובעת.

בסעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 נקבע, כי- "צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובילבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם". במקרה זה, התובעת לא עמדה בתנאים המפורטים בסעיף 2 לתקנות ובסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן.

...

לטענתה, הנתבעת "אינה מעוניינת באמת לספק את הפאה שהבטיחה". לפיכך, התובעת סומכת על שיקול דעתו של ביהמ"ש, והיא סבורה כי אין מנוס מביטול העסקה במלואה, החזרת מלוא הסכום הכספי, ותוספת פיצוי.

סוף דבר התביעה נדחית, עם זאת, אני מוצאת להשית על הנתבעת את ההוצאות שנגרמו בתיק.

בפניי תביעה כספית בסך 12,313 ₪ בגין ביטול עסקה ופצוי עונשי.

לטענת התובע הוא רכש מהנתבע מדפסת בעלות של 1,728 ₪, ביקש לבטל את העסקה, החזיר את המדפסת וחרף התחייבות הנתבע להשיב לו את כספו הוא לא עשה כן. התובע ניסה לבטל את העסקה דרך האשראי, אך הנתבע טען שהמוצר סופק ללקוח ולכן לא הושבו הכספים לתובע.

הנתבע אף צירף בדיקה שבוצעה על ידי גורם חצוני ולפיה התובע לכאורה לא החזיר מוצר בשלמותו מאחר שלפי הדוח מיום 24/06/21 הקופסא ניפתחה ונמצאו פגמים בחלקי המדפסת, כך שיש בכך לבסס את טענת הנתבע, כי נערכו שינויים במדפסת טרם שזו הוחזרה לחזקתו וגם מטעם זה דין התביעה להדחות.

...

אשר לתשלום בסף 6,085 ₪ הרי שהחשבונית נושאת את התאריך 03/05/22 בגין העברה בנקאית שבוצעה ביום 04/05/22 כאשר כתב ההגנה הוגש כבר ביום 17/01/22 ולכן לא מצאתי שמדובר בהוצאה ישירה בקשר לכתב ההגנה ולכן דין הבקשה ברכיב זה להידחות.

משחזר בו התובע וביקש לסיים את התביעה בהצעת הנתבע- השבת המדפסת, והאחרון סירב ולא נימק מדוע הוא עומד על פסק דין ועל מלוא הוצאותיו הנטענות בכתב ההגנה, אני סבורה שיש לפסוק הוצאות באופן מתון יותר.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה ומחייבת את התובע לשלם לתובע סך של 800 ₪ בגין הבדיקה החיצונית וסך של 2,000 ₪ הוצאות משפט.

מונחת לפניי תביעה כספית לביטול עסקה של רכישת ספה בשל טענות לפגם במוצר.

אם כך הדבר בנוגע למוצרי חשמל, עם כל ההבנה, אין הוראה דומה למוצרי ריהוט ולכן המשמעות של ביטול עסקה עת מסופק מוצר לא תקין, אינה ברורה מאליה.

ודוק; עיינתי בתמונות שצורפו אם כי צורפו בצבע שחור-לבן והממצאים הודגשו על ידי התובע כי ישנו ליכלוך (דבר שהנתבעת לא סתרה אלא אף אישרה) ויכול כי על פניו הדבר לא מצדיק בעיני הצרכן הסביר ביטול עסקה מחמת פגם ואולי היה מקום ל'פחת' והנתבעת אישרה זאת ואף הסכימה לביטול עסקה תוך הפחתה של 30% דמי ביטול בגין הוצאות שנגרמו לה מההובלות והייצור הכפול (גם אם יש לה תרומה לכך, אולם בפעם הראשונה הדבר נגרם כתוצאה מהובלה ולא כתוצאה מפגם במוצר עצמו) ולטעמי אין מדובר בליקויים או פגמים מהותיים המונעים שימוש במוצר אלא בליקויים אסתטיים, אולם זו מהות העסקה.

...

העולה מהמקובץ, כי התובע היה זכאי לביטול העסקה וגם מכוח תקנות הגנת הצרכן שביטל במועד.

על כן, אני מורה על ביטול העסקה באופן שהנתבעת תשיב לתובע סך של 5967 ₪.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 6367 ₪ תוך 30 יום מהיום.