שאלות נילוות (וליתר דיוק: מקדמיות) שהעלתה אדור בטיעוניה נוגעות לסמכותו של המפרק להגיש בקשה מעין זו, התאמתה של הבקשה להליך של "בקשה למתן הוראות", העידר סמכות מקומית לבית משפט זה ונושאים נוספים, כפי שיפורט להלן.
כאן המקום להעיר כי טענות המפרק הזמני ביחס לדחיפות בהעברת הכספים לנוכח נזקים שעלולים להגרם ללקוחות של החברה, הממתינים לכך שהחברה תספק להם שירות, אין בהן כדי לסייע לו, שכן אין בטענה לנזקים אלה ואחרים שעשויים להגרם לצדדים שלישיים, כשלעצמה, כדי להצדיק הטיית כף המאזניים אל עבר נושי החברה ולקוחותיה, על חשבון אדור, שהיא בעצמה נושה של החברה (הנושה הגדולה ביותר של החברה, כפי שנטען על ידה).
לטענת אדור, בנסיבות אלה היה על המפרק הזמני לתמוך את טענותיו בתצהיר (בין שלו ובין של מי מטעמו) ובאסמכתאות כנדרש, בין היתר ביחס לטענות שעניינן דרישות של לקוחות החברה, תנאים שהציבו, מצב הציוד, שכר הדירה ועלויות הפינוי ועוד, ומשלא עשה כן, הרי שפגע בזכויות הדיוניות של אדור ויש בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.
כן מבהיר המפרק מדוע הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט זה.
מנגד, לטענת אדור, הבקשה אינה ראויה להתברר במסגרת הליך של "מתן הוראות" הואיל ומדובר למעשה בתביעה כספית לאכיפת מכתב ההיתחייבות, הנסמכת על הדין הכללי ואינה ייחודית לדיני חידלות הפרעון, מה גם שלא שולמה האגרה המתחייבת בגינה.
...
נראה לי כי בנסיבות אלה, לאור החסר בפרטים מהותיים של ההתחייבות (לצד העמימות העולה מהמסמך), מדובר ב"הצהרת כוונות" כללית שטעונה פירוש וליבון במסגרת כללי פרשנות חוזה, ומשכך, אין מניעה לעשות שימוש בכללי הפרשנות המקובלים בדיני החוזים.
סוף דבר:
אשר על כל האמור לעיל, אני סבור שאין מנוס אלא לדחות את הבקשה.
בנסיבות העניין אני מחייב את קופת הפירוק לשלם למשיבה סך של 5,000 ₪, הוצאות בקשה זו.
ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.