רקע עובדתי בקליפת אגוז
המשיבה הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד תביעה כספית כנגד המבקשת שעילתה חוזית, אשר הועמדה על סך 34,600 ₪ ובמסגרתה אף עתרה לביטול ההסכם ביניהן.
כן מצא בית המשפט קמא, כי המבקשת לא פעלה כמתחייב ממנה עפ"י דין לתיקון הפגמים ו/או להתאמת הטובין שסופקו לאלה שהוזמנו ע"י המבקשת, ומכאן הגיע למסקנה, כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם ע"י המבקשת, המזכה את המשיבה בסעד של ביטול והשבה.
המבקשת מלינה על איכות הראיות עליהן ביסס בית המשפט קמא הכרעתו, כשלדידה נידרשת מומחיות לצורך קביעת ממצאים בעיניין שבמחלוקת ובמקרה דנא הסתפק בית המשפט קמא בעיון בצילומים שהוצגו ע"י המשיבה מתוך מכשיר הטלפון הנייד.
כך, למשל נקבע בעיניין זה ע"י בית המשפט העליון:
"מחד גיסא, הכלל הנו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עיקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים... מאידך גיסא, קיימות נסיבות חריגות בהן מוצדק לאפשר את הגשת ההליך באיחור, באופן המונע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 528 הארכת מועד להגשת הליך באיחור, בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו" (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן, פורסם במאגרים האלקטרוניים).
כל שנטען על ידה הוא, כי "פסק הדין נימסר לטפול", אך "מפאת אי הבנה וחילוקי דיעות" לא הוגשה הבקשה במועד, וכי נציגיה סברו כי עניין העירעור מטופל, אולם התברר להם שהערעור לא הוגש במועד ומיד עם היוודע הדבר פעלו להגשת הבקשה שלפנינו.
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בכל אשר מונח לפניי באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
למעלה מן הצורך יובהר, כי ממילא וגם לגוף העניין דין טענות המבקשת להידחות.
על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
