היתנהלות שהובילה לכך שנקבעו ובוטלו כמה פעמים האירועים וההתנהלות הזו גרמה להפסד כספי ציבור של 400,000 ₪ ששילמה הכנסת לתובעת כמקדמות המתייחסות לפעילות התובעת בשנים 1998-1999 וכל אלה הוצאו כאשר בסופו של דבר לא קויימו האירועים שהתובעת עסקה בהפקתם והכנסת לא קיבלה כל תמורה עבור הכספים הרבים ששילמה.
אף כי בסופו של דבר הנני מחליט לדחות את התביעה בשל אי הוכחתם של פרטי נזק שונים שטענה להם התובעת, עדיין היה לנתבעת, וכפועל יוצא מכך לציבור, הפסד כספי על כספים ששולמו ללא כל תמורה.
עריכת ארוע במשכן נשיא המדינה לציון 50 שנים לקיום בחירות דמוקרטיות בישראל.
תשלום עבור שעות עבודת צוות ההפקה ומשרד ההפקות בפריט זה שעות העבודה של אנשי צוות ההפקה חושבו על בסיס תעריפי התשלום ליועצים לניהול של החשב הכללי במשרד האוצר, כפי שנקבעו בעת הרלוונטית.
זאת ועוד, ישנה גם בעייה בטיעון התובעת לעניין התעריף שהיא תובעת (כזכור תביעתה היא לפי תעריף החשב הכללי), אלא ששני עדי התובעת, אדמון ולביא הודו בחקירתם, שלכל העובדים ששעות עבודתם נתבעות לא שולם בהתאם לתעריף החשב הכללי אלא שולמו משכורות.
סכום זה, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית, עומד על הסכום הנ"ל שתבעה התובעת בפריט זה.
את התביעה בפריט זה אינני מקבל מהטעמים דלהלן:
ראשית, יש לציין שמר אדמון הבהיר בעדותו, לא אחת, כי הרעיון לקמפיין פירסום נדון וירד מהפרק עוד בשנת 1998 וכי ממילא לא נוהל כל דיון בעניינו בשנת 1999 41.
...
לטענת מר אדמון47, לשם ביצוע עבודתה נשוא תביעה זו פנתה התובעת לבנקים ונטלה מהם, לעניין זה בלבד, הלוואות "בסך כולל של כמיליון ₪".
אלא שלא הובאה כל ראיה לסכום זה.
אני דוחה את התביעה בכל הקשור לפריט זה מהטעמים דלהלן:
הוצאה נטענת מסוג זה אינה כלולה במסגרת החזר ההוצאות הקבוע בס' 23 להסכם.
גם את התביעה בפריט דנן הנני מחליט לדחות מהטעמים דלהלן:
התובעת לא הוכיחה לאילו ספקים שילמה מתוך המקדמות או מתוך האשראי שלטענתה לקחה.
לפיכך, הנני מחליט לדחות את התביעה נשוא ת.א. 3748/04 ללא צו להוצאות.
