מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה כספית בגין אי תשלום עמלת החזר מס שבח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית על סך של 739,002 ₪, אשר הגישה טקס פייבק-המרכז הארצי להחזרי מס שותפות רשומה (להלן: "התובעת") כנגד חב' יוסי קטש בניה ויזמות בע"מ (להלן: "הנתבעת") ובעליה, מר יוסף קטש (להלן: "הנתבע"), בגין אי תשלום שכר טירחה עבור "קבלת שירותי ראיית חשבון וייצוג אל מול רשות מקרקעי ישראל", בהתאם להסכם שנחתם ביום 12.3.14 בין התובעת לבין הנתבעת באמצעות הנתבע, שכותרתו "הסכם הגשת בקשה להחזר מנהל מקרקעי ישראל וקבלת שטר מכר" (להלן: "ההסכם").
מכאן הסיקה התובעת כי "מקום בו קיבלו הנתבעים החזר ברור כי בעיניינם החולה החלטה 1299 על אף שבוטלה קודם למועד החזרת הכספים וזאת אך ורק לאור פנייתה של התובעת עבורם במועד בו טרם בוטלה החלטה 1299 (ההדגשה במקור – ע.ה.)". התובעת הזכירה כי "קבלת שטר מכר אינה פעולה שיוחדה לעורכי דין (ההדגשה במקור – ע.ה.)." לגבי ייפוי הכוח נטען "כי הנטל להוכיח זיוף של ייפוי הכוח שניתן על ידי הנתבעים עליהם בלבד". התובעת טענה כי "בנגוד לנטען על ידי התובעים כי לא נאמר להם דבר בשלב הטרום חוזי באשר למהות הטיפול הרי שנאמר לנתבע מס' 2 בפגישה בינו לבין הגב' שוורץ כי הטיפול בקבלת דמי ההיתר הנו טפול פשוט ביותר וניתן למצוא חזוק לכך בתרשומת הוטסאפ שצורפה לתצהירה של הגב' אפרת שוורץ מטעם התובעת". כמו כן, הפניתה לתכתובת שצורפה בנספח מס' 2 לתצהירה של גב' שוורץ ממנו למדה כי "הובהר לנתבע מס' 2 פשטותו של ההליך והיותו קל למימוש וטענותיו האפשריות כיום בעיניין זה אינם אלא היאחזות בקש". דיון והכרעה אין זו הפעם הראשונה שתביעה של אישיות משפטית שרויטל עומדת מאחוריה, לחייב לקוח לשלם לה שכר טירחה בגין טיפולה בעיניינו ברשות מקרקעי ישראל, מגיעה לדיון וליבון לפני בימ"ש. על בימ"ש לידון ולהכריע בסוגיות שלהלן: האם, לאחר הדיון וההכרעה בעיניין ברנס, תאק (ת"א) 34841-05-14 רויטל ברנס (שבח קארד – החזרי מס שבח) נ' חן תמורי (פורסם בנבו), יש לשוב לידון בטענת התובעת כי רמ"י לא יישמה הרפורמה משנת 2010 ע"י פנייה יזומה לחוכרים בהצעה לשדרג זכות החכירה לבעלות וכתוצאה מכך להשיב להם החזר בגין דמי היתר ששלמו כחוכרים ? האם כחובתה על פי הכרעת בימ"ש בעיניין ברנס, בו הגישה תביעה, מי מטעם רויטל נגד לקוח , התובעת יידעה עובר לחתימת ההסכם עם הנתבעת, כי שכ"ט הגבוה בשיעור של שלושים אחוזים הוא בגין שירות פשוט ביותר בהתאם לזכות המוקנת ללקוח ? האם ההסכם בין התובעת לבין הנתבעת בוטל ע"י הנתבעת כדין מרגע שגילתה האחרונה כי התובעת לא עמדה בחובה הנזכרת ? האם התובעת הסיגה בהתנהלותה מול הלקוח גבול מיקצוע עריכת הדין ? האם אילמלא פועלה של התובעת, הנתבעת לא הייתה זוכה להשבה מרמ"י ? בעיניין דומה בימ"ש פסק כי צוות ייעודי שהוקם ברשות עורך בדיקה מקיפה לאיתור הזכאים העומדים בתנאי ההחלטה לשם ביצוע הקזוז/ההחזר ביוזמת הרשות ואף ללא פניית הזכאים.
...
התובעת טענה, כי הנזקים הנטענים נגרמו על ידי דבר שבשליטתם הבלעדית של הנתבעים, מי מהם ו/או מי מטעמם וכי הגורמים שהביאו לנזקיה מתיישבים יותר עם המסקנה שהנתבעים ו/או מי מטעמם לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא כן נקט זהירות סבירה ולפיכך עליהם הראיה שלא הייתה רשלנות ו/או עוולה כלשהי מצדם שיחובו עליה כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
ההטעיה של הנתבעת נוגעת גם לעניין הסתרת המידע לפיו חל איסור על התובעת לייצג אותה בעסקת מקרקעין תוצאה זו, לפיה יש לדחות התביעה, מתיישבת גם עם המסקנה שהתובעת הטעתה הנתבעים, כמפורט לעיל, עת לא הביאה לידיעתם מידע מהותי לגבי פשטות הפעולה הנדרשת, ותוכן מכתביו של מר ברמן, גם האיסור החל עליה לייצג הנתבעת בעסקה לצורך רכישת המקרקעין.
מחדלה של התובעת להעביר ליועץ המשפטי של הרשות את טענתה לפיה סעיף 10 בהחלטה 1370 שלל זכות הנתבעת להחזר מרגע שהחלטה זו נכנסה לתוקף לצורך אישורה על ידו בתעודת עובד ציבור מטעמו, יוצרת חזקה כי ידעה שתשובתו, או מי מטעמו, לטענה זו, לא הייתה משרתת טענתה זו. אשר על כן, גם אם בימ"ש היה מתעלם מההטעיה והסגת גבול המקצוע, גם הטענה לפיה, לולא פנית התובעת, הנתבעת לא הייתה זוכה לממש זכויותיה, נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הלקוח מתחייב לשלם לחברה עמלת טפול בשיעור 25% בתוספת מע"מ כחוק מגובה ההחזר.
ביום 21.7.2014 רמ"י העבירה לנתבעת החזר דמי היתר בסך של 1,178,165.16 ש"ח. בתביעתה התובעת תבעה לחייב את הנתבעים לשלם את השכר כאמור בסעיף 4 להסכם, בסך של 347,539 ש"ח, שהם 25% בצרוף מע"מ מתוך סכום ההחזר.
טענות הצדדים ב(1) טענות התובעת התובעת הייתה בעלת עסק מסחרי בשם "שבח קארד החזרי מס שבח" ושותפות בשם המסחרי "טקס פייבק - המרכז הארצי להחזרי מס". במסגרת עיסוקה היא מייצגת נישומים מול רשויות המס ורשות מקרקעי ישראל ("רמ"י"), לשם קבלת החזרי מס שונים, דמי היתר ששולמו ביתר לרמ"י ועוד.
בסעיף 4 מכתב: "משמעות הדברים היא שלאחר בצוע מלוא התשלום, תונפק עבורך איגרת בדבר שידרוג זכות החכירה בנכס ולזכאות לבעלות (הבעלות כפופה להסכמת קק"ל), ולא תדרש עוד לפנות לרשות על מנת לקבל חתימתה על בקשה להיתר בנייה (תוספות בנייה, פיצול מיגרש, שינוי יעוד וניצול, שימוש חורג) או לשלם בגין הסכמת הרשות להיתר מסוג זה. כמו כן, עם סיום תקופת החכירה תחדש הרשות את החכירה לתקופות נוספות ללא תשלום וללא הגבלת זמן." ביום 27.9.2011 הנתבעת שילמה לרמ"י בגין המקרקעין נושא ההחזר הכספי, דמי היתר בגין שינוי ייעוד או ניצול בסך של 1,737.791 ש"ח. בהתאם להוראת התשלום של רמ"י ופירוט החשבון (תאריך ערך 23.7.2014, נספח 2 לתצהיר הנתבע), לנתבעת בוצע החזר בסך של 1,179,165 ש"ח. ד(3) ההיתקשרות אין מחלוקת ביחס לעובדה, לפיה התובעת לא הייתה בקשר כלשהוא עם הנתבע קודם לחתימת ההסכם וגם לא במהלך חתימתו, לא שוחחה אתו ולא נפגשה אתו.
לדבריה, הבהירה לו שלא היו דברים מעולם ושסוכם טפול בעניינים מול רמ"י. לדבריה, הסבירה לו שלא ברורות טענותיו שכן שומת מס השבח שלו ניסגרה בשנת 2007 והוא חתם שלא תהיה לו אפשרות לערער עליה, ולכן לא יכול להיות כל טפול מול מס שבח.
...
תימוכין למסקנה זו מצויים בטענת התובעת עצמה, לפיה ההחזר שבוצע לנתבעת על ידי רמ"י ביולי 2014 בוצע בעקבות עבודת התובעת ולא בעקבות עבודתה של גב' פרנקו, שפעלה בעניין ההחזר בשירות הנתבעת.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 35,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כן הובהר כי ככל שתתקבל בקשת הנאמן לביטול הענקה ביחס לנכס ברחוב ספיר, כמפורט בהמשך, יתבטל גם החוב למס שבח בסך של 539,506 ₪, מתוכו 476,570 ₪ בדין קדימה.
ביום 2.3.2017, היתקיים דיון בעיניינו של החייב, במסגרתו, ולאחר דין ודברים, הושגה הסכמה דיונית, לפיה יקבל החייב הפטר מותנה בגין חובותיו ברי התביעה אשר נוצרו קודם למתן צו הכנוס, כנגד עמידתו במספר תנאים, ובין היתר, כמפורט להלן: 6.1.
החייב הוסיף וטען כי יש לראות את הכספים אשר הופקדו ככספים בדין קדימה, שכן הם הופקדו במטרה לשמש לתשלום הוצאות קופת פשיטת הרגל, ולכן המבקשת רשאית לידרוש את השבתם, נוכח ההתנהלות חסרת תום הלב וההטעיה שננקטה כלפיה.
בין היתר, טען החייב כי מקום בו ההפטר המיוחד לא היתקבל, והתנאי המתלה לא היתקיים, עקב אי יכולתו של המבקש לעסוק כקבלן רשום, יש לראות את ההסכם כמבוטל, ובהתאם להוראות דיני החוזים, קמה למבקשת הזכות להשבה.
הוסיפה המבקשת וטענה כי אין מקום להפוך כעת את אותו סכום אשר היה מיועד למטרה מוגדרת, ל"חוב" רגיל של החייב כלפי המבקשת, אלא כי קיימת לה עדיפות בקבלת החזר של הכספים, על פני כל נושה אחר, נוכח העובדה כי הם הועברו על ידה לקופת פשיטת הרגל לצורך מטרה ספציפית.
עוד טענה המבקשת, כי הסכום שהועבר, נרשם בספרי החברה כהלוואה חברית, ללא עמלות או ריביות כלשהן, בהתאם להסכם שנערך בין הצדדים.
הנאמן, הפועל לצורך איסוף ומימוש כלל נכסי החייב לצורך פרעון חובותיו לנושים, מגלה נתונים ומידע מהם עולה חשד לכך שהחייב, בנגוד ברור למצגים אשר הוצגו על ידו, מנהל חברת בנייה המעסיקה עשרות עובדים זרים תחת רישיונו של החייב, והמנהלת פרויקטים בהקף כספי של במיליוני שקלים.
...
מאידך, לשיטת החייב , טרם התקבל היתר בניה, אלא התנהלו הליכים לקבלתו, תוך שהחייב היה זה אשר אמור היה לחתום על הבקשות להיתר, אשר בסופו של דבר לא נחתמו.
סוף דבר, בקשת המבקשת להשבת הסך של 130,000 ₪ נדחית.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית ע"ס 44,784 ₪ שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע, בגין אי תשלום עמלה, המגיעה לשיטת התובעת בגין שירותי החזר מס שבח אשר סופקו לנתבע.
...
תמצית טענות התובעת: התובעת מתמחה בהגשת בקשות לרשות המיסים להפחתת חבויות מס. ביום 17 באוגוסט 2017 נחתם בין התובעת והנתבע הסכם התקשרות (להלן: "ההסכם") במסגרתו סוכם, כי התובעת תפנה לרשות המיסים לצורך הפחתת חבויות מס שבח בגין העסקה שביצע הנתבע, וכי בהתאם הנתבע ישלם לה 30% כולל מע"מ מסכום ההפחתה בגין עסקאות במס שבח על שמו.
המסקנה היא, כי החבות פחתה כתוצאה מפריסת מס. ד.2.
לא מצאתי ממש בטענת הנתבע, לפיה פריסת מס אינה אמורה לזכות את התובעת בקבלת עמלה מכוח הסכם ההתקשרות שבין הצדדים: לטענת הנתבע, פעולת פריסת המס היא פעולה פשוטה לביצוע, ואין בה שום פעולה של ממש לקבלת החזרי מס. דין טענה זו להידחות.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין נוכח האמור לעיל, דין התביעה להתקבל, באופן המפורט להלן: הנתבע ישלם לתובעת את סכום החיסכון במס בסך של 37,284 ₪, בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ודוק; אם הוגשה ע"י עורך דינו בקשה לפריסת מס שבח לשנת 2016, טרם דרישת החוב (אך לאחר שהתובעת הגישה עבורו ולכן עדיין היה מחויב לשלם את העמלה) – מעניין לראות כי בבקשת הרשות להיתגונן טען הנתבע כי הבהיר לפני סוכן המכירות שהנחה את משרד עוה"ד "החתום מטה" לפעול לטובת פריסת מס השבח ועורך דינו אישר זאת בתצהירו שצורף (ותצהירו הוצא מהתיק נוכח אי התייצבותו), הרי שעורך דינו לא טען בזמן אמת מול נציגת התובעת כשפנתה אליו בבקשה לקבל את שכר טירחתה כי כבר הגיש עבור הנתבע בקשה לפריסת מס שבח ביום 28.6.2018, והכיצד לא הזדעק עת קיבל פנייה זו ואם הוא אשר הוסמך לכך הרי שחזקה עליו שהיה טוען עוד לפני בירור עם הלקוח כי לא הוסמכה לכך אלא הוא הונחה לפעול אולם גם לאחר שבירר עם הלקוח הוא לא טען זאת.
לא הוגשה כל בקשה לפריסת מס שבח עבור שנת 2016 כפי שטענו שבשל כך חל הסייג הפוטר את הנתבע מתשלום שכר טירחה ולא יכלו לשלול כי הכספים שנתקבלו הם תוצר של הגשת הבקשה - מצד התובעת, לאחר ההיתקשרות בהסכם שתייצגם להחזרי מס שבח בגין עסקת המקרקעין המדוברת משאם יש רק שתיים והאחת לא בטיפולה, כי אז האחרת כן בטיפולה.
הואיל ולא ברור מה נתקבל עבור עסקה זו מיום 10.10.2016 בלבד (כפי שדנתי בפיסקה 27) משבכתב התביעה צוינו רכיבי השכר של הפחתת קרן החוב לפי ערך יום העסקה 17.12.2015, כמו גם חישובי ריבית והצמדה, שהיא העסקה שהתובעת עצמה הצהירה גם בעדותה בדיון ההוכחות כי לא נגעה בה. זאת, כאשר בנספח 2 כתומך לתביעה המקורית היא מדגישה את העסקה משנת 2016 אולם מציגה בנספח 4 את כל פעולותיה ביחס לעסקה 589 מיום 17.12.2015- בקשה לתיקון שומה טופס 7085 ובקשה חתומה לפריסת מס שבח טופס 7003 ודו"חות לשנים שבנידון תוקצרו בפקיד שומה נתניה לשנים 2012-2015 וכל אלו הוגשו ביום 22.3.2018 אותו היא מציינת כיום הפעולה, כאשר בבקשה לפריסה מצוין תאריך מכירה 17.12.2015 ותקופת הפריסה היא משנים 2012-2015 למספר שומה 589 ושווי מכירה 800 אלף כאשר בנספח 2 העסקה של מספר שומה 589 היא 995 אלף ואילו עסקה של מספר שומה 408 הוא 800 אלף - כך שלא ברור מדוע הוגשה גם פריסה עבור שומה 589 לפי שווי מכירה של 800 אלף אם זה 995 אלף ₪ אולם נספח 6 בקשה לתקצור והדו"חות הם עבור עסקה 408 אא"כ כוונתה היה להגיש גם וגם אך ורק לצורך החישוב של עסקה על עסקה כפי שהעידה בעמ' 39-40 ולא לצורך תשלום עבור ההחזר מהעסקה בשנת אולם עבור מר לוי בני כן צורפו בקשה לפריסה ולתיקון שומה לעסקה מיום 10.10.2016 בעלת מספר שומה אחר 440), ומכאן אי הבהירות.
...
ודוק; עיינתי בפסקי הדין שהפנה הנתבע אולם סבורני כי אין הנידון דומה לראיה.
כמו כן, בעניין ברנס אליו מפנה בית המשפט בעניין טקס פייבק נ' יוסי קטש (תא 61639-02-16) דובר כאמור על זכאות ברורה לקבלת כספי ההחזר של רמ"י מכוח רפורמה בניהול מקרקעי רמ"י (וכך גם בעניין תא 15693-12-14 עד כדי חבות של רמ"י להודיע לחוכרים אודות זכאותם ולבצע להם החזר שהערעור עליו בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה נדחה (ע"א 38756-11-20), וכפי שנפסק שם: "אנו שותפים למסקנה כי בנסיבות שבהן עוגנה הזכות להשבת דמי ההיתר ברפורמה שאישרה רמ"י, ושהשירות המדובר הוא פניה לרמ"י להשבת כספים שרמ"י עתידה ליזום בעצמה את השבתם לחוכרים, כך שבחלק מהמקרים די היה בפניה לרמ"י כדי ל"הניע" את תשלום ההחזר, היה על המערערת לגלות עובדות אלו במהלך המשא ומתן ולאפשר למשיבים לבחון את שכר הטרחה הנדרש בהתחשב בהיקף הפעולות שהיה על המערערת לבצע.
לא שוכנעתי כי התקיימו העילות הקבועות בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 המקנות אפשרות לתובע לבטל את החוזה ולדרוש השבה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו