תביעה כספית בגין אי תשלום עבור עבודות איטום וציפוי

התובע מוסיף וטוען כי במהלך העבודות שבה וביקשה הנתבעת ממנו לבצע עבודות נוספות כמפורט להלן: איטום יריעות בגג בשטח של 21 מ"ר – 4,200 ₪ ציפוי בקורה בין הסלון לחדר – 3,500 ₪ עלות ריצוף – 900 ₪ (כמימון ביניים מצד התובע עד לקבלת כספי התמורה, על אף האמור בהצעת המחיר).

בהקשר לאמור נטען כי התובע אינו "קבלן רשום" ולמרות זאת ביצע הקף כספי של עבודות שחל לגביו חובת רישום ורישיון (הנתבעת מפנה לסעיף 14(א) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט -1969, ולתקנות שהותקנו בכוחו), וטוענת כי התובע עותר בתביעתו לחיובה בתשלום בגין עבודות בניה שביצע בשווי כולל של 109,604 ₪, סכום העולה על ההקף הכספי המירבי בסך 83,939 ₪ שקבלן שאינו רשום יכול לבצע (ראו ס' 25-29 לסיכומים).

לגירסת התובע הוא ביצע את כל העבודות שהזמינה ממנו התובעת למעט הפרגולה (במידה 360/660) שהתחייב לבצע לפי הצעת המחיר המקורית, וזאת עקב אי ביצוע תשלום כלשהוא מצד הנתבעת לאחר שהשלים את עבודות "השלד". עיון בטופס הצעת המחיר (פריט 4) מעלה כי התובע התחייב לבנות פרגולה בגודל 3.60 מ' על 6.60 מ' עשויה "בכיסוי מפח לבן פלסטיק", ללא שצוין מיפרט הפרגולה לרבות שווי פריט זה ביחס לכלל העבודות נשוא נספח א'.

בעיניין זה יש לציין כי גרסת הנתבעת בסוגיה זו הנה לאקונית ונותרה בעלמא שכן הנתבעת נימנעה מלזמן לעדות בביהמ"ש את אנשי המיקצוע שלטענתה סיימו את העבודה עבורה וכן נימנעה מלצרף כל אסמכתא כגון הצעת מחיר או חשבונית מס המעידים אלו עבודות/חומרים נדרשה להשלים על מנת לסיים את בנית תוספת הבניה כנטען, ומה העלות ששילמה בגינם.

...

הכרעה בסוגיית הליקויים לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעת לקיזוז הסכומים הבאים מהתמורה המגיעה לתובע בגין העבודות הקבלניות שביצע עבורה.

סיכום אשר על כן אני מקבל את התביעה, חלקית, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות ב"כ, את הסך 38,415 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.14 ועד התשלום המלא בפועל.

כ"כ תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרות משפט יחסית לסכום שנפסק בצרוף הפרשים כחוק.

לפניי תביעה כספית בסך של 33,354 ₪ שעניינה ליקויים בהתקנת דק בגינת התובעים.

לא נפרסה ירעת איטום על האדמה למניעת עשבים ולצמצום לחות באדמה.

לגבי הסדקים על הדק הנתבע הסביר שהיה אמור להגיע לתקן באמצעות ציפוי על גבי העץ אולם הדבר לא יצא אל הפועל על רקע נתוק היחסים בין הצדדים.

לא עלה בידי הנתבע להוכיח, כי הליקויים שנמצאו הם בשל שימוש על ידי התובעים ולא בשל ליקוי בעבודה שבוצעה.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 13,100 ₪ בגין יתרת הסכום ששולם עבור הדק, סך של 2,000 ₪ בגין פיצוי וסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

...

אני סבורה שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין כך שנמנעה מהם ההנאה מהגינה בשל הליקויים בבנייתה והקושי שלהם לבצע תיקונים, שאין די בהם, כדי לתקן את המצב.

אני קובעת, כי על הנתבע לפצותם בסכום של 2,000 ₪.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 13,100 ₪ בגין יתרת הסכום ששולם עבור הדק, סך של 2,000 ₪ בגין פיצוי וסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

המועצה לא העבירה לידי התובעת את הסכומים שאושרו מאחר והתובעת סירבה לחתום על הצהרת ויתור על תביעות ללא תשלום מלוא הסכומים המגיעים לה. בהמשך התקבלו בידי התובעת כספים המיועדים למועצה בגין תוספת בניה שביצעה התובעת עבור המועצה במועדון פיס.

גבס לצפוי ניאגרות סמויות - (סע' 25, עמ' 20) התובעת טוענת כי ביצעה על פי הוראת המפקח ציפוי 6 ניאגרות סמויות בגבס בעלות 300 ₪ ליחידה, סה"כ 1,800, אך התשלום בוטל על ידי מר ימיני.

לאחר עיון בסעיף אליו הפניתה המועצה "יציקת ניאגרות סמויות + טייח ותיקונים" 6 יחידות בעלות של 600 ₪ ליחידה", עולה כי התובעת קיבלה תשלום עבור העבודות הנ"ל. לאור האמור הנני דוחה את התשלום עבור רכיב זה. צביעה מעל איטום שבוצע על קיר תומך – (סע' 23, עמ' 19) התובעת טוענת כי ביצעה לבקשת המפקח, צביעה של שתי שכבות יסוד ו-4 שכבות סופרקריל עד לכסוי מלא בקיר תומך שניבנה על ידי קבלן במיגרש השכן, וכי המדובר בעבודה נוספת שלא נכללה במיכרז ושאין במחירון דקל היתייחסות לגביה, ולכן סוכם על מחיר של 60 ₪ למ"ר. עוד טענה כי המועצה אישרה את הכמות, אך הורידה את המחיר ל-40 ₪.

הוצאות ריבית התובעת טוענת כי היא נטלה הלוואות לצורך המשך תיפקודה עקב אי העברת הכספים המגיעים לה על ידי המועצה בזמן, ונאלצה לשלם ריביות בסכום של 41,624 ₪.

...

בנסיבות העניין, ובהתחשב בתוצאת ההליך, לא שוכנעתי כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש או נזק נלווה לטענתה.

לסיכום הנני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 133,801 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסך תשלם הנתבעת לתובעת אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪, וכן שכ"ט המומחה מטעם התובעת בסך של 14,700 ₪, וכן הוצאות תמלול בסך של 924 ₪, וכן שכר עדים בסך של 3,150 ₪.

התביעה היא לתשלום יתרת חוב בסכום הנ"ל של חברת פוליאוריאה ציפוי ואיטום אלסטומרי בע"מ (להלן – חב' פוליאוריאה ציפוי) בגין חומרים שסופקו לה על ידי התובעת ולא שולם עבורם, כאשר יתר הנתבעים (להלן ובהתאמה – נצר , כהן וממן) ערבים לפרעון החוב מכוח ערבותם האישית.

ת.א. 10844-05-09: תביעה על סך של 1,900,000 ₪ שהוגשה מטעם חב' פוליאוריאה ציפוי כנגד חברת טמבור בע"מ וחברת טמבור הפצות בע"מ. התביעה היא לתשלום תמורה חוזית בגין עבודות שהתובעת ביצעה עבור שתי הנתבעות (שתיקראנה להלן – חב' טמבור) בפרויקט ציפוי בריכות במפעל של חברת אינטל אלקטרוניקה בע"מ בקריית גת (להלן – חב' אינטל) בהתאם להזמנה של חברת ברן תעשיות (91) בע"מ (להלן – חב' ברן).

דיון בתביעה הכספית של חב' טמבור בגין יתרת חוב (ת.א. 2283-07-08): גובה החוב: מדובר בתביעה על סך של 1,473,959 ₪ (לפי סך של 1,331,055 ₪ בערכי קרן ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית עד להגשת התביעה) שהוגשה מטעם חב' טמבור כנגד חב' פוליאוריאה ציפוי בגין חוב בסכום הנ"ל שנוצר עקב רכישת סחורה מחב' טמבור שלא שולם בעדה, וכנגד נצר, כהן, וממן מכוח חתימתם ביום 26.10.2006 על כתב ערבות ללא הגבלת סכום לסילוק, ביחד ולחוד, של כל יתרת חוב של חב' פוליאוריאה ציפוי כלפי חב' טמבור.

אלא מאי, אלמנטים אלה עליהם עבדה חב' סלע נכללו בדו"ח שערך עובדיה (נספח ו' לתצהירו), ולכן אין בפניי תמונה ברורה ומדויקת לגבי מה וכמה ביצעה חב' פוליאוריאה ציפוי מתוך האלמנטים עליהם עבדה חב' סלע.

...

אשר לטענה כי סכום החוב עומד על 1,100,000 ₪ לפני מע"מ ולא על סכום התביעה – מדובר בטענה כללית שלא מתיישבת עם הכרטסת ויתר המסמכים שהוגשו בנדון מטעם חב' טמבור, ולכן דינה להידחות.

אשר על כן, אני דוחה את תביעת חב' טמבור בתיק שבכותרת (ת.א. 22196-10-09).

אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה בת.א. 2283-07-8 ומחייבת את הנתבעים (חב' פוליאוריאה ציפוי, נצר, כהן וממן) לשלם, ביחד ולחוד, לתובעת חב' טמבור הפצות בע"מ סכום של 1,167,055 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

לאור התוצאה, אני מאשרת את העיקולים שהוטלו על הנתבעים בתביעה הנ"ל. אני דוחה את התביעה בת.א. 10844-05-09 ודוחה את התביעה בת.א. 22196-10-09.

מחירים ותנאי תשלום : – עבור איטום קירות (176+5) = 181 ₪/מ"ר. – עבור איטום ריצפות על מצעים כולל אספקה ופרישת יריעה 205 ₪/מ"ר. – עבור אספקה והפעלת גנרטור לשלב א של העבודה ישולם 700 ₪.

לדעת מומחה ביהמ"ש, בשל נדירות השמוש בשיטת איטום שמושם על גבי "קרקע מצעים" ובהנתן העובדה שזו הפעם הראשונה שבה התובעת נדרשה לבצע את האיטום באמצעות שיטה זו, מצופה היה מהתובעת להודיע לנתבעת על כך שהיא מעולם לא עשתה שימוש בשיטה זו, ולכן משלא פעלה כך הרי שכלל הפעולות שבהן נקטה היו בבחינת מעשי נסוי וטעייה (הכפלת עובי שכבת הציפוי ל – 2500 מיקרון, מעבר לשימוש בבד היברידי וכו').

אשם תורם מצד הנתבעת: לטענת התובעת, ככל שתתקבל התביעה שכנגד באופן מלא או חלקי, הרי שיש לקזז מהסכומים שייפסקו את מלוא הסכום בשל אשם חוזי תורם עקב הכנת תשתית לקויה בקרקעית הבריכה, ובשל קיום בדיקת ההצפה באופן בלתי תקין מתוך רצון לחסוך בעלויות שכר הטירחה לאחר שבסופו של שילמה לחברת "פולימרס" רק 205,000 ₪ שעה שהיה עליה לשלם לנתבעת 671,000 ₪ בגין כלל עבודות האיטום (הפרש כספי בסך של 466,000 ₪), בעוד שמנגד טוענת הנתבעת כי האחריות לכשלון עבודות האיטום שאותן ביצעה התובעת נובעים מכך כתוצאה מהתנהלות מקצועית גרועה מצד התובעת.

...

אשר על כן, התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.

סוף דבר : תביעת התובעת/נתבעת שכנגד מיום 20.3.2016 נדחית.

תביעת הנתבעת/תובעת שכנגד מיום 13.6.2016 מתקבלת באופן חלקי במובן זה שעל התובעת/נתבעת שכנגד לפצות את הנתבעת/תובעת שכנגד בסכום של 345,593 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה שכנגד ועד לתשלום המלא בפועל.