תביעה כספית בגין אי כיבוד הזמנת נופש במלון

בפניי תביעה כספית לפצוי בעקבות אי עמידתה של הנתבעת בהסכם להשכרת רכב בינה ובין התובעים.

בדיון השני, אליו התייצבו שוב התובעים וכן נציג הנתבעת, מסר נציג הנתבעת כי עד היום אין לו הסבר או תשובה באשר לתקלה שארעה בשדה התעופה בברלין ומדוע לא כיבדה נציגות באדג'ט שם את ההזמנה שביצעו התובעים בארץ.

לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת במלוא עלות חבילת הנופש של התובעים בברלין, כפי שנידרש בתביעה, שכן למעט שעותיה הראשונות של החופשה בת חמשת הימים, ועם קבלת הרכב וההגעה למלון, ניצלו התובעים את חבילת הנופש במלואה ועל פי התיכנון המקורי, והנני דוחה את דרישת התובעים בגין פריט זה. באשר לפצוי בגין עוגמת נפש: אין בידי להסכים בשום אופן לטענת הנתבעת, לפיה לא נגרמה לתובעים עוגמת נפש כלשהיא, ודומה כי מוטב היה כי טענה זו לא היתה באה לעולם כלל.

...

אין בידי לקבל עמדה זו מכל וכל.

בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעים בגין הגשת התביעה, בשים לב לכך שהתייצבו שניהם לשני דיונים, ולרבות החזר אגרת המשפט בה נשאו, בסך כולל של 1,000 ₪.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי הפקדון בסך של 3,300 ₪ אשר הפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט ביום 6.9.18 יועבר במלואו לידי התובעים, ביחד ולחוד.

הזמנה זו לא סופקה על ידי המשיבה 1 בעצמה, אלא הוזמנה באמצעותה מידי צד שלישי, "מרגלית טורס" (השם המסחרי של של אנטולי ברנשטיין כעוסק מורשה), המבקש, אשר הזמין את החופשה מספק מחו"ל. בתביעתם טענו המשיבים, כי עם הגעתם למלון בליטא, כששובר ההזמנה בידם, נוכחו לדעת שלא בוצעה ההזמנה.

בפסק דינו קבע בית משפט קמא, כי על המשיבה 1 והמבקש לפצות את המשיבים בגין הנזק שניגרם להם במהלך חופשתם, לאחר שחבילת הנופש שסופקה בפועל לא עמדה בקנה אחד עם פרטי ההזמנה.

מכל מקום, קבע בית המשפט כי לכל היותר טענה זו יכולה לשמש את המבקש להפחתת הפצוי, מכוח אשם תורם של המשיבים בשיעור של 10%, בגין אי הקטנת הנזק.

סכום זה, בנכוי האשם התורם בשיעור 10%, חולק בין המשיבה 1 לבין המבקש ביחס של 20% ו-80% בהתאמה, לאחר שבית המשפט קבע כי עיקר האחריות רובצת על כתפי המבקש, שעה שזו לא דאגה לוודא ששובר ההזמנה יכובד במלון.

משמע, אף אם יתברר שיש שגיאה, אין סעד כספי הנובע מכך שיש בו כדי לסייע למבקש בהליך זה. אין מקום ליתן רשות ערעור, אם אין בעירעור כדי לשנות את התוצאה לטובת הצד המבקש.

...

סיכומו של דבר, קבע בית משפט קמא, כי יש לפצות את המשיבים בעלות הנזק הישיר בגין תוספת התשלום בסך 256 אירו, שנאלצו לשלם עם המעבר לחדר בבניין שהוזמן מראש, ובגין נזק שאינו ממוני עבור עוגמת הנפש שנגרמה למשיבים במהלך חופשתם בסך של 3,600 ₪.

דיון – רשות ערעור לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור ואת פסק דינו של בית משפט קמא הגעתי למסקנה, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובה.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

תביעה כספית ע"ס 39,213 ₪ בגין אי כיבוד הזמנת נופש לקבוצת מורים במלון "מדיסון" נהריה אשר בתקופה הרלוואנטית לכתב התביעה היה מלון "פלאזה נהריה" (להלן: "המלון").

...

הוא פעל בשם הנתבעת 2 ולא הובא כל נימוק מדוע יש לבצע הרמת מסך במקרה זה. סיכומו של דבר: הסכום אשר הופקד בקופת בית המשפט בגין עסקת "אורדן" יועבר לנתבעת 2 אשר היא תעבירנו לנתבעות 1 ו – 3 על פי ההסכם ביניהן.

לטענתן, בשל היתנהלותה הקלוקלת של התובעת אשר בחרה שלא לכבד את ההסכמים בין הצדדים ולבטל הזמנות אשר אושרו על ידי המלון זה מכבר, נגרמו להן נזקים לרבות פגיעה במוניטין ובשמן הטוב, לרבות מול גופים גדולים וחשובים כגון ארגון זק"א וארגון המורים.

בחוות דעתו, העמיד המומחה מטעם בית המשפט את חובה של הנתבעת מס' 1 על סך של 167,053 ₪, תוך שקבע כדלקמן (כך במקור – ס.ח'): "בדקתי את נתוני ההזמנות של חברת נופשים מהלב טרבל מופיעים בנספח 13 לחוות הדעת של רו"ח בילו... הנתונים המופיעים בנספח 13 של חוות רו"ח יום טוב בילו נראים מאוד מסודרים ומאוד אמינים, מה גם שבחוות הדעת הוא היתייחס רק לחדרים שבוצע Check In למלון. וכאמור לעיל כשחיברתי את כל ההזמנות למלון של כלל הסוכנים והאורחים הפרטיים לא מצאתי אף יום שבו התפוסה עלתה על 30 חדרים כלומר לא עלתה על 100%. לכן הנני דוחה את הטענה כאילו נרשמו חדרים פקטביים כפי שניסה להעלות בא כוח הנתבעות.

על כן, אני דוחה רכיב תביעה זה. סך של 15,667 ₪ בגין הזמנת שבת חתן וסך של 2,000 ₪ בגין פיצוי ששולם ללקוח: לטענת הנתבעת מס' 1, התובעת אף סירבה לכבד הזמנה נוספת של 11 חדרים לתאריכים 06.01.17 עבור שבת חתן של מישפחת סרי ודרשה כספים נוספים, על אף העובדה כי כבר בחודש ספטמבר היא אישרה הזמנה זו. קבוצה זו הועברה לאירוח במלון בוטיק "קטרון" ובוצע תשלום מלא בגין כך. גובה הנזק שניגרם לנתבעת מס' 1 בגין רכיב זה הנו 15,667 ₪.

...

א. תביעת התובעת נגד הנתבעת מס' 2 מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעת מס' 2 לשלם לתובעת סך של 49,855.97 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המקורי (29.12.16) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

תביעת התובעת נגד הנתבע מס' 7 – נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

פתח דבר לפניי תביעה קטנה על סך של 33,000 ₪ שעיקרה פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעים עקב הזמנת וילת נופש בקפריסין דרך פלאטפורמת ההזמנות של הנתבעת (להלן: "בוקינג"), כאשר במועד ההגעה התברר כי הווילה כלל אינה קיימת.

כך למשל, בוקינג טענה לאי תחולת הדין הישראלי על המקרה; לכך שבוקינג אינה נושאת באחריות בגין אי-כיבוד הזמנה על ידי מקום האירוח וכי לא מוטלת עליה החובה לספק מקום אירוח חלופי; להיעדר יריבות; לכך שבית המשפט נעדר סמכות לידון בתביעה שכן לא בוצעה המצאה כדין לנתבעת; לכך שבית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות לידון בתביעה ועוד ועוד.

ראו גם ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 16989-09-22 ובר נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (נבו 20.2.2023) שם נסקרה בהרחבה הכרתה של הפסיקה ברכיב עוגמת הנפש ואובדן הנאה כרכיב בר פיצוי משמעותי, במקרים של איכות מלון ירודה וליקויים בסיורים מובטחים וכדומה.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הרלוואנטיים, לנסיבות המקרה, לפסיקה בנושא גובה הפצוי המקובל במקרים מעין אלו (ראו למשל, ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 27499-08-23 חאיק נ' Booking.Com B.V. חברה מאוגדת בהולנד (נבו 21.01.2024); ת"ק (תביעות קטנות בי"ש) 18688-04-13 דותן נ' אטיאס (נבו 26.12.2013); ת"ק (שלום בת ים) 25707-09-22 בסה נ' איסתא ישראל בע"מ (נבו 03.07.2023)) ומשעסקינן ב"עסקת הנאה" שלגביה נקבע כי בנסיבות מסוימות, מרכיב הנזק הלא ממוני עשוי לעלות על שיעור הנזק הממוני ואף לעלות על סכום העסקה (עניין כספי, פס' 27) ותוך שלקחתי בחשבון, בין היתר ובנוסף לכל האמור לעיל, את השיקולים הבאים: (1) היתנהלותה של בוקינג טרם מועד החופשה עת התרשלה בבדיקת מקום האירוח שהוזמן ולא בדקה את החששות שהעלתה התובעת; (2) היתנהלות בוקינג שלא נתנה לתובעים מענה הולם בזמן אמת לאחר שהתברר שהוילה אינה קיימת; (3) היתנהלות בוקינג שלא נטלה אחריות (מלבד זכוי התובעים על סכום העסקה) ואילצה את התובעים להגיש תביעה ולנהל הליך משפטי כאשר רק בתום ההליך הסכימה בוקינג ליטול אחריות; (4), את מספר הנפשות והעובדה שמדובר בשתי מישפחות גרעיניות, אני מוצא לנכון לקבל את התביעה בחלקה ולקבוע כי בוקינג תשלם לתובעים סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש (מחצית לכל מישפחה).

...

בענייננו, לאחר ששמעתי את עדות התובעת ועיינתי בנספחים שצורפו לכתב התביעה, שוכנעתי כי עוצמת הפגיעה בתובעים היא משמעותית.

בנוגע לחובת הקטנת הנזק, אני סבור כי התובעים עשו כל שביכולתם על מנת למצוא מקום אירוח חלופי ראוי שיענה על דרישותיהם בהקדם האפשרי, וכי היה להם אינטרס ברור לעשות בין היתר, נוכח היותם עם ילדים קטנים, מזון רב ובהינתן ערב החג הממשמש ובא.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות המקרה, לפסיקה בנושא גובה הפיצוי המקובל במקרים מעין אלו (ראו למשל, ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 27499-08-23 חאיק נ' Booking.Com B.V. חברה מאוגדת בהולנד (נבו 21.01.2024); ת"ק (תביעות קטנות בי"ש) 18688-04-13 דותן נ' אטיאס (נבו 26.12.2013); ת"ק (שלום בת ים) 25707-09-22 בסה נ' איסתא ישראל בע"מ (נבו 03.07.2023)) ומשעסקינן ב"עסקת הנאה" שלגביה נקבע כי בנסיבות מסוימות, מרכיב הנזק הלא ממוני עשוי לעלות על שיעור הנזק הממוני ואף לעלות על סכום העסקה (עניין כספי, פס' 27) ותוך שלקחתי בחשבון, בין היתר ובנוסף לכל האמור לעיל, את השיקולים הבאים: (1) התנהלותה של בוקינג טרם מועד החופשה עת התרשלה בבדיקת מקום האירוח שהוזמן ולא בדקה את החששות שהעלתה התובעת; (2) התנהלות בוקינג שלא נתנה לתובעים מענה הולם בזמן אמת לאחר שהתברר שהוילה אינה קיימת; (3) התנהלות בוקינג שלא נטלה אחריות (מלבד זיכוי התובעים על סכום העסקה) ואילצה את התובעים להגיש תביעה ולנהל הליך משפטי כאשר רק בתום ההליך הסכימה בוקינג ליטול אחריות; (4), את מספר הנפשות והעובדה שמדובר בשתי משפחות גרעיניות, אני מוצא לנכון לקבל את התביעה בחלקה ולקבוע כי בוקינג תשלם לתובעים סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש (מחצית לכל משפחה).