תביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי אשראי מתגלגלים

בהליך הקודם לאישור תובענה ייצוגית שנוהל בבימ"ש מחוזי מרכז-לוד ע"י מבקש בשם יהודה אופיר נגד 4 משיבות ביניהן כאל, במסגרת ת"צ 54798-10-12 בנושא של כרטיס אשראי מתגלגל של כאל, התעוררו שאלות דומות של עובדה ומשפט וניתן פס"ד ביום 16.1.2014 ע"י כב' הש' מיכל נד"ב לפיו אושרה בקשה מוסכמת להסתלקות מההליך.

(22.5) ביום 22.12.2009 פירסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מידע אודות כרטיס אשראי מתגלגל, עצות לשימוש נכון ודרישות פקוח מכאל (נספח 26 לתגובת כאל) בשלושה נושאים עקריים במסגרתן הורו לכאל לבצע שינויים בכרטיס אקטיב ובדרך שיווקו במטרה "להבטיח היתנהלות הוגנת כלפי הלקוחות, ומתוך רצון לצמצם את האפשרות שהלקוחות ישלמו ריבית גבוהה עבור אשראי שצרכו רק בשל כך שלא יצרו קשר עם חברת כרטיסי האשראי בכל חודש...". נקבע כי דרישות אלה יכנסו לתוקף החל מפברואר 2010 לאחר שכאל תיערך ליישומן.

...

(22.8) בסיכומו של דבר, ההסכמים הנוגעים לכרטיס אשראי מתגלגל ברורים.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי כאל פועלת עפ"י הוראות הדין ולפיכך לא קיימת אפשרות סבירה שהשאלה נדונה בענייננו תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה לאישור התובענה כייצוגית להידחות, ודין התביעה האישית להידחות.

הבקשה והסדר הפשרה עברו גלגולים שונים, שיתוארו להלן.

לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה הגעתי לכלל דיעה שניתן לאשרו, וזאת מהטעמים שיפורטו בפסק דין זה. רקע עובדתי המשיבה 1 (להלן: "חברת פזומט"), שהיא חברת בת של המשיבה 2 (להלן: "חברת פז") מפעילה הסדר מיוחד המאפשר ללקוחות עיסקיים לרכוש בתחנות דלק הנושאות את השם "פז" (להלן: "תחנות פז"), מוצרי נפט באופן מרוכז באמצעות התקן תידלוק מיוחד או כרטיס מיוחד (להלן: "הסדר פזומט" ו"התקן פזומט", בהתאמה).

ודוק, בתחנות שאינן בהסדר פזומט, כמו בכל תחנות פז, יכול היה הלקוח לתדלק שלא באמצעות התקן פזומט, על ידי תשלום במזומן או בכרטיס אשראי.

קיצור תולדות ההליך כתב התביעה, והבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), הוגשו ביום 24.12.2009, כנגד חברת פזומט בלבד.

...

הודעות אלו נמסרו ביחס להסכם הפשרה הראשון, כאשר לאור השוני הניכר בין הסדר הפשרה שאושר בסופו של יום, לבין הסכם הפשרה הראשון, סבורני כי יש מקום לבחון עימם אם הם מעוניינים שלא להיכלל בקבוצה גם לעניין הסדר פשרה זה. לפיכך מתבקשים באי הכוח המייצגים להביא לידיעת שני חברי הקבוצה שהגישו בשעתו בקשת הסתלקות את פרטי הסדר הפשרה, ולברר עימם האם הם מעוניינים להיכלל בו. גמול למבקש ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסכם הפשרה ראשון המליצו הצדדים כי ישולם לבאי הכוח מייצגים שכר טרחה של 350 אלף ש"ח, וכי למבקשים ישולם גמול בשיעור 150 אלף ש"ח (כשלכך יצטרף מע"מ כנגד חשבוניות מס).

בסופו של יום, ולא בלי התלבטות, החלטתי לזכות את באי הכוח המייצגים בעיקר שכר הטרחה המומלץ, אולם להפחית שליש משכר הטרחה המומלץ.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני מאשר את הסדר הפשרה, כמפורט בפסק דין זה. הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים יהיו כקבוע בפסקה 33 לעיל.

ביום 2.2.2015 היתקיים דיון קדם משפט נוסף, במסגרתו דחיתי את בקשת התיקון, בצייני כי "ההליך שלפניי איננו "תובענה מתגלגלת" במסגרתה צפוי הבנק להבחן ביחס לדרך בה הוא מבצע את ההסכם ביחס לעובדי המדינה, אלא תובענה שעניינה הוגדר ופורט בבקשת האישור המקורית.

ואכן, ביום 20.4.2015 הגיש המבקש בת"צ 30764-04-15, באמצעות באי הכוח המייצגים, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיב (להלן:"בקשת אהרוני"), בטענה כי הבנק לא העניק ללקוחותיו הזכאים לתנאים הקבועים בתעריפון עובדי המדינה את ההנחה השיורית בשיעור 30% שהובטחה ביחס לעמלות שאינן מפורטות באופן ספציפי בתעריפון עובדי המדינה (דהיינו, הטענה שהוספתה נתבקשה, ונדחתה, במסגרת בקשת התיקון).

עוד יובהר, כי בכל הנוגע לסוגיית הריבית, עמדות הצדדים נחלקו בשאלה האם חל בנסיבות העניין נוהל בנקאי תקין מס' 471 בדבר תיקון ובטול רישומים על ידי חברות כרטיסי אשראי (כעמדת הבנק) או חוק פסיקת ריבית (כעמדת ב"כ המבקשת).

...

מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשות, ולתת להסדרי הפשרה שגובשו בעניינן תוקף של פסק דין.

שיקולים אלה, בצד העדר התנגדויות, מובילים אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

שיקול זה, לצד העובדה שלא הוגשו התנגדויות להסדר, מוביל אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

סוף דבר ניתן בזאת אישור לתיקון בקשת לובלינר (ת"צ 52000-04-13) כמבוקש בסעיף 11 לבקשה לאישור הסדר הפשרה בתובענה זו, ולתיקון בקשת אהרוני (ת"צ 30764-04-15) כמבוקש בסעיף 10 לבקשה לאישור הסדר הפשרה בתובענה זו. לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת אישור להסדרי הפשרה בשני התיקים, בהתאם למפורט בפסק דין זה. הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבות, הודעה מאוחדת בדבר אישור הסדרי הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשלושה מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.

המשיבות צרפו לתגובתן הודעה שפירסם הפיקוח על הבנקים (להלן: "הרגולטור") ביום 22.12.09 שכותרתה "כרטיס אשראי מתגלגל ודרישות הפיקוח על הבנקים מחברת ויזה כ.א.ל." (להלן: "הודעת הרגולטור", נספח 24 לתגובת משיבות 3ו-4).

יפים לעניין זה דבריו של המלומד אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא (יוני 2011) 5, 88-87 כאשר בחן פסיקתם של גמול ושכר טירחה במסגרת הסתלקות מבקשת אישור: "בקשה לאישור תובענה ייצוגית שנמחקה לא עשתה באופן פורמאלי דבר למען זכויותיהם של חברי הקבוצה המיוצגת או לקידום מטרה אחרת ממטרות התובענה הייצוגית;

כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנתבע ולפצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טירחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע.

...

על כן אני מורה כי הגמול למבקש יעמוד על 8000 ₪ ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על 40,000 ₪ כולל מע"מ. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת.

תביעתו האישית של המבקש נדחית.

אני מורה כי מחצית שכר הטרחה תשולם לב"כ התובע המייצג כעת, והמחצית השנייה תשולם לו לאחר שימציא לבית המשפט הודעה כי המשיבות הכניסו בגרסת ההנפקה הבאה של הטופס הבהרה כי החזר הריבית ללקוח שביטל את הכרטיס בתוך 3 חודשים יהיה מלא.

העובדות הצריכות לעניין ביום 7.1.19 הגיש המבקש, עו"ד ישראל שמעוני (להלן: "המבקש"), תובענה ייצוגית כנגד המשיבות: שופרסל בע"מ (להלן: "שופרסל") וכ.א.ל. - כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כאל") (וביחד: "המשיבות"), כשלצדה בקשה לאשר נהולה כייצוגית, במרכזן עמדה הטענה, כי המשיבות אינן מגלות כנדרש את תנאי כרטיס האשראי של כאל (להלן: "הכרטיס") המהוה גם כרטיס מועדון של שופרסל, והמוצע ללקוחות שופרסל בסניפיה, ובפרט אינן מגלות את הסדרי האשראי ובתוך כך אינן עומדות על ההבחנה שבין תשלום במסלול "עדיף" (מסלול המייצר לחברי הקבוצה תשלומי ריבית גבוהים), לבין תשלום במסלול "פלוס 30" (שוטף פלוס 30) ואינן מסבירות, כי בעת בחירת האפשרות של תשלום נדחה ב-30 יום, בררת המחדל בפועל היא של תשלום במסלול "עדיף" ולא מסלול "פלוס 30", וזאת כל עוד הלקוח לא הודיע אחרת.

[ראו בהקשר דומה ת"צ 62739-01-14 לילמנסטונס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.12.16), אשר אושרה בבית המשפט העליון (ע"א 719/17 לילמנסטונס נ' כרטיס אשראי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.2.18)), שם הועלו טענות דומות בקשר לכרטיס אשראי "מתגלגל" ובמרכזן הטענה כי תנאי הכרטיס לא גולו במעמד ההצטרפות (אם כי עילות התביעה היו מעט שונות מענייננו), ונקבע כי למבקש לא עומדת עילת תביעה אישית, בין השאר, משלא קרא את מיסמכי ההצטרפות אשר כללו את כל המידע והפרטים הנדרשים.

התביעה כנגד שופרסל כפי שפורט לעיל, טענה שופרסל כי דין בקשת האישור כנגדה להדחות על הסף בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה, כאשר נטען, כי כל טענות המבקש קשורות בליבת ההיתקשרות שהייתה לו אל מול חברת כרטיסי האשראי, בעניינינו היא חברת כאל, אשר היא זו שהנפיקה עבורו כרטיס אשראי ואשר כל תנאיו נקבעו על ידה בלבד, ללא כל מעורבות של שופרסל.

...

סוף דבר בקשת המבקש לאשר ניהול התובענה כייצוגית נדחית.

ואין בידי לקבוע, כי קיים בסיס עובדתי ומשפטי אשר יצדיק ניהול התובענה כייצוגית.

בכל מקרה אין בידי, במסגרת החלטה זו, כדי להתייחס לשאלה זו, מה גם שנחה דעתי כי הסדרי האשראי מפוקחים על ידי הרגולטור.