בית הדין האיזורי סיכם את טעמיו כך:
"43. נוכח כל האמור לעיל, מאחר ושוכנענו כי קיים מנגנון אכיפה המובל על ידי ההסתדרות, בהתאם להסכם אכיפת הזכויות, ובמסגרתו ישנה הסכמה של המשיבה לבצע בדיקה יסודית והתחייבות לתשלום מלוא זכויות עובדיה על פי החוק, ההסכמים הקבוציים וצוי ההרחבה החלים עליה, לרבות, העילות המבוקשות במסגרת הבקשה דנן, אין אנו סבורים כי יש לאשר במקרה זה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
...
במסגרת הערעור החברה וההסתדרות לא שמו דגש על עניין זה. אך פטור בלא כלום לא ניתן, ונסתפק בדברים אלה:
פנייה מוקדמת לארגון המעסיקים – איננו סבורים כי יש חובה לפנות לארגון המעסיקים קודם להגשתה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית;
פנייה מוקדמת למעסיק – בעניין קלינור סקרנו את הפסיקה בעניין זה ומסקנתנו היתה כי "מן המקובץ עולה כי יש קושי בקביעה כי מוטל על תובע לפנות לנתבע טרם הגשת התביעה הייצוגית. הנפסק בעניין אייל[footnoteRef:15] ובעניין ישייב בהקשר זה מעורר קושי ומצדיק חשיבה מחודשת". בנסיבותיו של מקרה זה לא מצאנו לנכון להכריע בסוגיה משום שלא נטענה במפורש במסגרת הערעור.
האם משתמע מכך כי במקרה זה יש לדחות את הבקשה המתוקנת לייצוגית רק בשל העדר פנייה מוקדמת? לטעמינו התשובה לכך שלילית במקרה זה, ולו מן הטעם שטענה זו לא נטענה במפורש על ידי המשיבה במסגרת סיכומיה בערעור .
סוף דבר
ערעור המערערים ביחס לתוספת הוותק נדחה וביחס לעילת הפקדת דמי הגמולים בקרן הפנסיה מתקבל בחלקו כמפורט בסעיף 54 לעיל.
