תביעה ייצוגית הנוגעת לתנאי השימוש והפקיעה של תווי קנייה

עוד נטען כי הסכומים שנגבו מלקוחות ישרוטל בגין "החופש לתרום" לא הועברו "לתרומות אלא שימש את רשת ישרוטל כמעין "קופה קטנה"" וכי "רשת ישרוטל משתמשת בכספי התרומות אותן גובה שלא כדין מלקוחותיה לשם תשלום למיני עסקים ולא להעברתן לעמותות כתרומה: כגון רכישת תוי קנייה... רכישת כרטיסי טיסה... עריכת מסיבות סיום... רכישת מחשבים... שירותי אבטחה, רכישת פרטי מזון... וכיוצ"ב" (סעיף 62 לסיכומי המבקש).

סעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן מופיע בפרק ד' לחוק הגנת הצרכן העוסק בהסדרת "סימון טובין והצגת מחירים". סעיף 17ז(א)(3) לחוק, המצוי אף הוא בפרק ד' לחוק, קובע כי הוראות הפרק לא יחולו על "נכס או שירות המפורט בחלק א' של התוספת הראשונה ובתנאים הקבועים בה". מעיון בתוספת הראשונה לחוק הגנת הצרכן עולה כי המחוקק החריג את תחולת הוראות פרק ד' מתחולה על "שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובילבד שהמחירים יוצגו בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בהתייעצות עם שר התיירות". ומיהו "תייר"? לפי פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק הגנת הצרכן תייר הוא מי שעונה על הגדרת "תייר" כאמור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975: "יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור, לפי פסקות(1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או מי שהוראות החוק האמור אינן חלות לגביו מכוח סעיף 17 לאותו חוק, למעט מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר בישראל". לאחרונה נדונה שאלת היחס בין תקנה 19 לתקנות שירותי תיירות לבין סעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה בעיניין צביה (ת"צ (ת"א) 9139-05-18 צביה נ' Agoda Company Pte.

הליכי תובענות ייצוגיות הם ההליכים ה"יקרים ביותר" מבחינת משאבי הזמן השפוטי (גלי אביב ודליה ארנטל עומס העבודה השיפוטית במערכת בתי המשפט בישראל 46 (2021)), והגשת כמויות של תובענות ייצוגיות לבתי המשפט המחוזיים בלי לבסס את הערכת סכום התביעה בצורה נאותה, מביא לעיכובים בבירור תיקים אחרים שמקומם בבית משפט מחוזי, וזאת בשל הצורך להקדיש זמן רב ביותר להליכים שראוי היה להם להתברר בבית משפט השלום: "גם מימוש זכות דיונית צריך להעשות על-פי עיקרון המידתיות, במידה שאינה עולה על הנידרש במכלול הנסיבות... חריגה ממשית מעיקרון המידתיות עלולה במקרים מסוימים לעלות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט ועילה לחיוב בהוצאות, אף לאוצר המדינה, שכן מהלך כאמור גורם לעומס מיותר על מערכת המשפט ולפגיעה באותם מתדיינים המנהלים הליכים לגטמיים והממתינים ליומם בבית המשפט, כשהטיפול בעיניינם משתהה ונדחה נוכח הצורך לעסוק בהליכי סרק. זו המשמעות האמיתית של הביטוי השחוק "זמנו היקר של בית המשפט", שלאמיתו של דבר הוא זמנו היקר של ציבור המתדיינים ולא של בית המשפט, שאינו אלא נאמנו של ציבור זה, וזמנם של אותם בעלי דין נימסר כפיקדון בידיו ואין הוא רשאי למחול בשמם על השחתתו לשוא" (רע"א 646/14 אשטרום חברת קבלנות בע"מ נ' ניו קופל בע"מ, פסקה 8 (8.5.2014)).

...

סוף דבר כפי שציינתי לעיל, בקשת האישור מתקבלת בחלקה: הקבוצות בשמן תנוהל התובענה כייצוגית: לקוחות ישרוטל אשר התארחו במלונות ישרוטל בתקופה של שבע שנים עובר להגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית, ובמהלך שהותם נכלל בחשבונם חיוב בגין "החופש לתרום" מבלי שניתנה מראש הסכמתם המפורשת לכלול חיוב זה בחשבונם.

בהתאם לסעיף 25(א) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים לפרסם על חשבון המשיבה הודעות בדבר החלטת אישור התובענה כייצוגית.

בשים לב להערותיי בפסקאות 63-65 להחלטה דנא, אני מורה לישרוטל לשלם בשלב זה שכ"ט לב"כ הקבוצה, כאמור בסעיף 23(ג) לחוק תובענות ייצוגיות בסכום מתון של 15,000 ₪.

רקע והשתלשלות ההליך התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") עניינן טענות לפיהן תנאי השמוש באתר האנטרנט של המשיבה 2 (להלן: "המשיבה"), מהוים חוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג -1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") וכי החוזה האחיד כולל שני תנאים מקפחים: האחד, עניינו בהגבלת מימוש השובר בזמן; והשני עניינו בכך שכאשר השוברים הנרכשים באתר אינם ממומשים עד למועד פקיעתם, רוכשי השובר אינם מקבלים כל החזר או זכוי, והמשיבה מותירה בידיה את כל תמורת השוברים ששולמה לה (ולא רק את עמלת התיווך).

לעניין מועד פקיעתו של שובר שלא מומש, הסכימו הצדדים, כי השוברים אינם מהוים "תוי קנייה" כך שסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן אינו חל בעיניינם ומועד הפקיעה שלהם הוא בהתאם לנקוב בשובר עצמו.

בסעיף 9 להסדר הפשרה, נקבע, כי אישור הסדר הפשרה, בכפוף לכך שההסכם לא בוטל מכוח סעיפים 11 או 12 (סעיף 11 עניינו תנאי מתלה, לפיו אישור בלתי מותנה של ההסכם על ידי בית המשפט בפסק דין חלוט יהווה תנאי מתלה לתוקף ההסכם; סעיף 12 ענייננו זכות לביטול ההסכם, במקרה שבו מספר הודעות הפרישה יעלה על 20, המשיבה חייבת להודיע בכתב תוך 7 ימי עבודה מן המועד שבו התגבש האמור, על ביטול ההסכם ובמקרה כזה יתבטל גם אישור התובענה כייצוגית) יהווה מעשה בית דין כלפי התובעים המיוצגים שלא נתנו הודעת פרישה מטעמם, וזאת בכל הקשור לשוברים שלא מומשו, ובכלל זה, למען הסר ספק, לגבי העילות והסעדים המפורטים בבקשת האישור.

...

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה בין המבקשת למשיבה ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול למבקשת, שכר טרחה לבאי כוחה והחזר הוצאות, כאמור בסעיף 27 לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק שצורפה כנספח לבקשה באופן שיצוין בה בנוסף, כי ההודעה יחד עם הסדר הפשרה המלא עומדים לעיון באתר האינטרנט של המשיבה עד ליישומו המלא של ההסדר (עם לינק מעמוד הבית של המשיבה).

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל אדם ו/או תאגיד שאוחז ו/או שאחז בתווי קנייה ו/או בשוברים שהונפקו על-ידי המשיבה ב- 7 השנים שקדמו למועד הגשת התובענה ועד למועד מתן פסק-דין סופי בתובענה". בנוסף נתבקש להגדיר תת-קבוצה כדלקמן: "כל מי שנימנה על חברי הקבוצה לעיל ונבצרה ממנו האפשרות לעשות שימוש בתווי הקנייה ו/או בשוברים כאמור לעיל, בשל הגבלת תקופת תוקפם לפרק זמן של כשנה אחת בלבד" (סעיף ב' בפתיח לבקשת האישור).

סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות קובעים כי אחד התנאים לאישורה של תובענה ייצוגית הוא כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל על ידי התובע הייצוגי באופן הולם ובתום לב. (ראו: גל לוטן ואיל רז תובענות ייצוגיות 129 (1996), וכן ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 329 (1997)).

לגבי שובר מתנה נקבע: "הסכום הנקוב בשובר הזיכוי [המתנה] יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה" ולגבי תו הקניה נקבע: "המאפשר לאוחז בו לרכוש טובין או שירותים אצל עוסק, בסכום הנקוב בו". כאמור סעיף 14ח מחריג מהגדרה של תו קניה "כרטיס או מיסמך המיועד לשימוש בעבור סוג מסוים של מוצר או שירות בלבד". נראה אם כן כי מדובר בשובר מסוג נוסף, שניתן לכנותו קופון, שלא ניתן לקבל כנגדו שווי כספי של מוצר או שירות בסכום נקוב, אלא שניתן לקבל כנגדו שירות או מוצר מסוים, וערכם הכספי אינו רלבאנטי ואינו נקוב בשובר.

על כן אני קובעת כי בעיניין השובר 9(א) בנוגע לחלק שנטען שהוא תו קניה, שנרכש עובר לכניסתו של סעיף 14ח לתוקף, ואפילו הייתי קובעת שהוא תו קניה, אין אפשרות סבירה כי העילה הנטענת של תנאי מקפח בחוזה אחיד תוכרע לטובת הקבוצה.

...

אני סבורה כי נוכח אי הבהירות ששררה בנוגע להוראות החוק, תובענה ייצוגית אינה הדרך ההוגנת להכריע במחלוקת, בגין שוברים שהונפקו בתקופה עובר להבהרה של הגוף הרגולטורי הרלבנטי.

אני סבורה כי מקום שהגוף הרגולטורי - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן - מצא לפרסם חוות דעת מבהירה לאחר שהגיע למסקנה כי קיימת אי בהירות בהוראות הדין, ואף מצאה ליתן לעוסקים בתחום זמן התארגנות לאחר ההבהרה באופן שלא תבוצע אכיפה במשך תקופת ההתארגנות, יהיה זה בלתי הוגן להכריע במחלוקת בנסיבות אלה במסגרת תובענה ייצוגית.

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

עילות התביעה – עילות התביעה נגד החברה פורטו בסעיפים 130-66 לבקשת האישור, והן כוללות: תנאים מקפחים בחוזה אחיד (הראשון - שלילת הזכות לקבלת החזר כספי לאחר פקיעת שובר הקנייה; השני – הגבלת התקופה למימוש השובר); מירמה (לאור הפער הנטען בין מצגי המשיבה בתקנון לבין היתנהלותה בפועל); הפרה יסודית של ההסכם שבין החברה ללקוחותיה; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת דיני החוזים; הפרת הוראות סעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שעניינו ביטול עסקת מכר מרחוק.

אזהרות אלה יופיעו 7 ימים לפני מועד פקיעת השובר ובמועדים נוספים בהתאם לשיקול דעת החברה"; כמו כן, "לרשות כל מנוי תועמד אפשרות לסדר את רישום העיסקאות שביצע בעמוד החשבון שלו בהתאם למועד פקיעתן של כל אחת מהעסקאות....". הערה: במסגרת סעיף 4.1.5 להסדר, כתבו הצדדים כי "לעניין מועד פקיעתו של שובר שלא מומש, יש להבהיר כי השוברים אינם מהוים "תוי קניה" כך שסעיף 14ח לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 אינו חל בעיניינם, ומועד הפקיעה שלהם הוא בהתאם לנקוב בשובר עצמו" (להלן: "סעיף 14ח").

בהסדר בארצות הברית צוין כי עילות התביעה שנטענו בתביעות האמריקאיות כללו את הטענות הבאות: (א) תאריכי הפקיעה המצוינים על גבי השוברים מפרים את הוראות הדין; (ב) גרופון מציבה תנאים בלתי חוקיים ונסתרים למימוש השוברים; (ג) תנאי השמוש המפורטים באתר מטעים או בלתי אכיפים – עילות שלא נטענו כלל בעניינינו.

בשים לב לחשיבות שאני רואה לעידוד מעורבות חבריי הקבוצה בהליך אישור של תובענות ייצוגיות, ולהתרשמותי כי ההיתנגדות הוגשה בתום לב וממניעים עינייניים, ולמרות שבסופו של דבר לא היה בהתנגדותה כדי להביא לשינוי הסדר הפשרה, אני מוצא לנכון לפסוק לטובת המתנגדת גמול צנוע בסך של 10,000 ש"ח, המייצג להערכתי את החזר הוצאותיה על הכנת ההיתנגדות וההתייצבות לדיון.

...

לאור כל האמור, סבור אני כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש ולתת לו תוקף של פסק דין.

בשים לב לחשיבות שאני רואה לעידוד מעורבות חבריי הקבוצה בהליך אישור של תובענות ייצוגיות, ולהתרשמותי כי ההתנגדות הוגשה בתום לב וממניעים ענייניים, ולמרות שבסופו של דבר לא היה בהתנגדותה כדי להביא לשינוי הסדר הפשרה, אני מוצא לנכון לפסוק לטובת המתנגדת גמול צנוע בסך של 10,000 ש"ח, המייצג להערכתי את החזר הוצאותיה על הכנת ההתנגדות וההתייצבות לדיון.

סוף דבר לאור האמור, הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. באי הכוח המייצגים יפקחו על ביצוע הסדר הפשרה.

עניינה של התובענה בטענת המבקשים כי תוי קניה שהנפיקו המשיבות עד ליום 1.7.2014 (עת ניכנס לתוקפו תיקון מס' 36 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981), מכילים תנאי מקפח, הקובע תקופה קצרת מועד למימוש התו (בין שנה לשנה וחצי ממועד הנפקת התו).

ביום 9.6.2016 הוריתי לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

אישור הסדר הפשרה הסדר הפשרה מהוה לשיטתי הסדר "ראוי הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה". השיקולים אשר עמדו לנגד עיני היו הבאים: הסדר הפשרה שלפני הולך בעקבותיו של הסדר הפשרה שאושר על ידי בת"צ 5763-09-11 חורב נ' שופרסל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 29.09.13) (להלן: "עניין שופרסל"), אשר עסק אף הוא בסוגיית תנאי השמוש והפקיעה של תוי קניה, ומאמץ את עקרונותיו.

...

לפיכך, ולמרות ההערכה למאמציהם הראויים של באי הכוח המייצגים, אין מנוס מהתערבות מסוימת בגמול ובשכר הטרחה המומלצים.

לאור זאת יופחת הגמול שישולם לכל אחד מהמבקשים ביחס למומלץ, ויועמדו על 80 אלף ש"ח (כאשר המשיבה 1 תשלם את הגמול למבקש 1 והמשיבה 2 תשלמו למבקש 2), ואילו שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים יופחת ביחס למומלץ, ויועמד על 320 אלף ש"ח מכל אחת מהמבקשות (סה"כ 640 אלף ש"ח), וזאת בתוספת שכר טרחה נוסף, על פי המדרגות שהוסכמו בין הצדדים בסעיף 9 להסדר הפשרה (המשיבות ישלמו לבאי הכוח המייצגים גם את המע"מ, ובלבד שהדבר לא יגרע מהסכום שיועבר כתרומה).

סוף דבר לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. הצדדים יפרסמו, על חשבון המשיבות, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.