תביעה ייצוגית בנוגע לסימון מוצרים

בנוסף, נתתי דעתי לאמור בפסק דינה של כב' השופטת אגמון גונן, בעיניין רוזנברג נ' מרב מזון כל בע"מ (ת"צ 67496-06-17 (מחוזי-תל אביב-יפו) פורסם במאגרים המשפטיים (14/02/18)), ובו נקבע, כי ככלל, בתובענה ייצוגית שעניינה סימון מוצרים, יש לחייב בפנייה מוקדמת ליצרן או למשווק, שאחרת לא ישולם גמול ושכר טירחה למבקש (או ישולם בסכום מופחת), גם אם בעקבות הגשת בקשת האישור והתובענה, יסומנו המוצרים כנדרש (בעניינינו, לא הייתה פנייה מוקדמת כאמור).

...

סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט הסתלקותו של מבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך בהתאם להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור". בענייננו, נוכח המפורט בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, להסכמות בין הצדדים ותוכנן, ולכך שאין באישור בקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, למעט המבקשת, אני סבור כי לא טמונים יתרון ותועלת ממשיים בהמשך ניהול ההליך.

נוכח כל האמור, ובשים לב לפסיקה הרלוונטית בנושא זה, מצאתי, בנסיבות, כי פסיקת גמול למבקשת בסך של 1,000 ₪ ושכר טרחת באות כוחה בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ, יש בהם כדי לאזן בין כל השיקולים שצוינו (ראה: ת"צ (מחוזי מרכז) 4742-06-11 מוושר נ' עיריית רמלה (19/02/12; פורסם במאגרים משפטיים)).

השורה התחתונה היא, ובהסכמת הצדדים, אני נעתר לבקשה ומורה על הסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל דחיית תביעתה האישית של המבקשת.

כמו כן, אני מחייב את המשיבה בתשלום גמול בסך 1,000 ₪ למבקשת ושכר טרחת באות כוחה בסך 9,360 ₪ (כולל) וללא צו להוצאות.

כך, עובר לדיון הנוסף בעיניין יונס קבעה כב' השופטת אגמון גונן כי במקרה שבו מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה סימון מוצרים, יש לקבוע כלל המחייב בפנייה מוקדמת; לעומת זאת, בעיניין אחר עמד כב' השופט גרוסקופף על כך שאפשר שבמקרים מסוימים פנייה מוקדמת לא הייתה משיגה תכליות חשובות של מוסד התובענה הייצוגית, ובהן השגת פיצוי לכל חברי הקבוצה ובטול מלא של התמריץ להיתנהגות שלא כדין מצד המשיבה [ראו והשוו: ת"צ (מחוזי ת"א) 67496-06-17 רוזנברג נ' מרב מזון כל בע"מ (14.2.2018); ת"צ (מחוזי ת"א) 52703-05-16 ענבר נ' טומין שיווק (2001) בע"מ (24.1.2018); ת"צ (מחוזי מרכז) 1577-11-16 הורוביץ, אבן, אוזן ושות' נ' ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל בע"מ (3.9.2019)].

...

כמו כן, אני מורה לפטור את המבקש מתשלום מלוא חלקה השני של האגרה.

אני מחייב את המשיבה לשלם, מקום בו היא תשוב לפעילות, סך כולל של 155,000 ש"ח לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד.

אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

המדובר היה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה סימון מוצרים הנוגעים לאחסנה ושימוש בנגוד להוראות התקן.

...

על כן, אני קובעת כי לא מתקיימים התנאים להחלפת תובע מיצג.

אני סבורה כי חוסר תום ליבו של המבקש בכך שהסתיר את עובדת התביעות המרובות בבקשתו, הינו סיבה נוספת אשר מחייבת את דחיית הבקשה.

" סוף דבר אשר על כן, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה סימון מוצרים שמשווקת המשיבה, סמ-ליין בע"מ, ובפרט סימון טלויזיות באמצעות מדבקה שמוקמה בגב הטלויזיה, זו הבקשה דנא.

...

לסיכום תמציתי של טענות המבקשת ומטעמן פנתה להליך ייצוגי זה, ניתן להפנות לעמוד 8 לפרוטוקול: ש. מה את מצפה שיהיה? שתהיה את אותה מדבקה באנגלית, בעברית.

ואומר כי בהעדר תשתית ראויה, גם לא שוכנעתי בקיומו של אינטרס ציבורי אמיתי בבירורה.

גם לגופו של עניין, ולאחר ששמעתי את המצהירים מטעם הצדדים ועיינתי בכל כתבי בי-דין שהוגשו, התרשמתי שאין ממש בטענות המבקשת.

סיכום כל הסיבות שציינתי לעיל, ובהנתן הבקשה הדלה שהוגשה, העדר ראיות רלוונטיות נדרשות, מסקנתי היא כי אין מקום לנהל הליך ייצוגי על בסיס התשתית העובדתית הדלה המצורפת לבקשת האישור וממילא לא נראה לאור האמור כי יש סיכוי סביר שטענות המבקשת תוכרענה לטובת הקבוצה, שכלל לא שוכנעתי בקיומה, ועל כן ראיתי לדחות את בקשת האישור.

עם זאת סבורני כי לא ניתן לפטור את המבקשת ובא כוחה בלא כלום ואסביר: ראשית, הוכח כי בקשת אישור זו הוגשה מבלי שנעשתה פנייה מקדימה למשיבות, בעת שכבר נפסק דוקא בעיניינן של תביעות ייצוגיות הנוגעות לסימון מוצרים (ואף שהפנייה המקדימה שמורה כעיקרון לרשות ציבורית כנתבעת) כי בכוחה של פנייה מקדימה שכזו להביא לקידום האנטרס של כלל הקבוצה עוד קודם להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיב (ת"צ 52703-05-16 ענבר עזרא נ' טומין שיווק (2001) בע"מ, (24.01.18) .

...

לכן, טענת המבקשת כי היה על שופרסל להודיע מראש על מצב הדברים בעת שהיא כלל לא הייתה מודעת לו, היא טענה בלתי הגיונית ובלתי ישימה ולכן עתידה הייתה להידחות.

כמו כן כפי שציינתי, אני מתקשה לקבוע כי לאי פנייה מקדימה למשיבות , קודם לבקשות אישור אלו, אין חשיבות רבתי במקרה זה בשאלת סכום הגמול והשכ"ט המבוקשים, תוך שלהבנתי יכול ובהחלט שפנייה שכזו הייתה מובילה לתוצאה זהה לכלל הציבור ( שהגדרתו בידי הצדדים- המבקשים והמשיבות, מקובלת עליי בנסיבות העניין).

בעניין זה מקובלת עליי עמדת הגורמים המקצועיים ולפיה לא הוכחו אותם טעמים מיוחדים נדרשים בעת שאין בעובדה שבקשות אלו להסתלקות, מובילות על פניו לחסכון זמן יקר לצדדים ולביהמ"ש, בכדי לרפא זאת.

בנסיבות אלו, יפעלו הצדדים בהתאם להסכמותיהם לעניין זהות משלם אגרה זו. כמו כן, על רקע האמור ועמדת הצדדים שמקובלת עליי, אני נעתר לבקשה להימנע מאיתור תובע או ב"כ חלופיים ואף פרסום לציבור ככל שנדרש בעניינה של שטראוס.