תביעה ייצוגית בדבר סימון אריזות מוצרי יין

בבסיס התובענה ובקשת האישור עמדה הטענה, כי סימון אריזות של מוצרי יין שמייצרות ומשווקות כל אחת מן המשיבות בנפרד, אינו תואם, על פי הנטען, את שנידרש על פי הוראותיו הרשמיות של תקן ישראלי 1318 שכותרתו: "יין". המשיבות מצדן טענו שאין ממש בתובענה ובבקשת האישור, וכי אין למבקשים עילת תביעה אישית כנגד המשיבות, כי אין התובענה ראויה להידון כתובענה ייצוגית, ואין כל דופי באריזות היינות נשוא התובענה.

לאחר הגשת התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, באו המשיבות בדברים עם ב"כ המבקשים, והגיעו למסקנה כי בתיק הנוכחי יהא זה נכון וצודק ליישב את המחלוקות על דרך של הידברות ויצירת הסכמה.

...

לאחר הגשת התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, באו המשיבות בדברים עם ב"כ המבקשים, והגיעו למסקנה כי בתיק הנוכחי יהא זה נכון וצודק ליישב את המחלוקות על דרך של הידברות ויצירת הסכמה.

אני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בסכום של 42,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וכן גמול למבקשים בסך 2,500 ₪.

כמו כן אני מחייב את המשיבה מס' 3 לשלם לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בסכום של 16,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וכן גמול למבקשים בסך 2,000 ₪.

עוד ובנוסף, אני מורה בזאת, לפי המבוקש והמוסכם, על דחיית תביעתם האישית של המבקשים ומחיקתה של בקשת האישור לגבי המשיבות מס' 1 ומס' 3.

בנוסף נטען כי על גבי האריזה צוין שהמוצר מאושר על ידי משרד הבריאות בעוד שאינו מופיע במאגר התמרוקים של משרד הבריאות.

כן התחייבו המשיבים מס' 2 ו – 3 להגיש לביהמ"ש בתוך 45 ימים מיום אישור ההסתלקות תצהיר ובו ידווח אודות ביצוע הפעולות הנ"ל. לאור זאת ובפרט לאור הקף המכירות הנטען סבורים המבקשת והמשיבים 2- 3כי אין הצדקה לנהל את ההליך במסגרת של תובענה ייצוגית ומן הראוי לסיימו בצורה מוסכמת, מבלי להודות בטענות ההדדיות, תוך הסדרה עתידית וגילום תועלם לקבוצה, כאמור.

במסגרת בקשת ההסתלקות שהוגשה בעיניינה, נכללה התחייבות המשיבה מס' 4 לחדד את נהליה, להדריך את עובדיה בדבר הוראות החוק בדבר סימון מוצרים ולאכוף את ביצוע ההוראות באמצעות ביקורת פנימית.

יש לתת את הדעת לכך כי לפי טענת המשיבים מס' 2 ו – 3 – לא התקבלו אצלם תלונות ביחס למוצרים ולכן ניתן להסיק בודאות קרובה, כי ככל שקיים נזק כלשהוא, הרי שהוא מיתמצא בפגיעה אפשרית מינורית באוטונומיה תולדת עצם העובדה שעל גבי המוצרים נרשם כי הם כוללים אישור משרד הבריאות, בעוד שהדברים לא היו כך. הרושם העולה מהבקשות לאישורי ההסתלקויות הוא שהמשיבים נטלו לתשומת לבם את הליקויים שהמבקשת הצביעה עליהם במסגרת הבקשה לאישור והתביעות והם אף נטלו על עצמם התחייבויות מעשיות שמטרתן להבטיח שליקויים כאלו לא יחזרו.

בהיתחשב בשיקולים האמורים, בצרוף השלב המוקדם שבו הוגשו הבקשות והיות שאין באישור ההסתלקות כדי ליצור מעשה בי-דין החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לביהמ"ש בעתיד בהליך דומה, איני רואה הצדקה להורות על פירסום מודעה בדבר בקשת ההסתלקות [ראה למשל ת"צ (ירושלים) 15987-11-13 ניוהארט נ. א.א.פיופ יינות ומשקאות חריפים (פורסם במאגרים)].

...

נוכח ההסדר שהושג הכולל תרומה לציבור ולחברי הקבוצה הרלבנטית וכן היות שהתובעת בעצם הגשת הבקשה גרמה לתיקון הדרוש – אני סבור שהצעת הצדדים בכל הנוגע לשכ"ט עו"ד וגמול למבקשת הינו בגדר הסביר ואני מאשר אותו.

בכל הנוגע לבקשה למחיקת המשיב מס' 1 – יש להיעתר לה. בהתחשב בכל האמור ובשים לב לנטען בבקשה – איני רואה טעם בהמשך ההליכים נגד המשיב מס' 1, שאף לא הגיש תגובה לבקשה.

לאור זאת, אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור והתביעה האישית כנגד המשיב מס' 1, ללא צו להוצאות.

המשיבות מאשרות כי בהופעה השניה נמכרה למבקשת 1 כוס קטנה יותר, המכונה כוס יין, אך מצהירות כי מדובר בטעות אנוש נקודתית, וכי ניתן לראות בסירטון שהמוזג טעה בעת לקיחת הכוס.

אשר לעילת התביעה השניה – נטען כי אין חובה לסמן יחידות נפח על כוסות בירה חד פעמיות שכן לא מדובר במוצר באריזה.

המבקשות ובאי כוחם יזמו תובענה ייצוגית שלא נדרשה על סכום עתק, כשהפער שבין סכום התביעה לסעד הסופי מלמד גם כי קיים סיכוי סביר שהוגשה מראש לערכאה הלא נכונה (דבר שמשליך על שיעור האגרה).

...

התחייבות זו נוספה בעקבות ההחלטה מ-29/6/2022, אך אין בה כדי לשנות את המסקנה, שכן אין בה תועלת כלשהי לחברי הקבוצה המקורית.

נמצא כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 16 לפסיקת גמול ושכר טרחה, ולכן המלצת הצדדים בעניין זה נדחית.

אמנם הצדדים הגישו הסדר הסתלקות בשלב מוקדם וללא דיון, אך בנסיבות העניין, כשלא מדובר בהסתלקות שנבעה מתיקון העוול אלא מקשיים מהותיים בתביעה שהוגשה, ומאחר והמבקשות ובאי כוחן עמדו על פסיקת גמול ושכר טרחה אף שהכירו בקושי שבתביעה (היינו – ביקשו להפיק תועלת מהמיזם הכלכלי אף שזה לא צלח), והואיל ובחינת ההליך והבקשות השונות, לרבות כתיבת פסק דין זה, חייבו הקצאת זמן שיפוטי ניכר, אין עילה או טעם מיוחד לפטור את הצדדים מן המחצית השניה של האגרה, ובקשתם בעניין זה נדחית.

המבקש, מס' 2 (אלון רוזן) טען בתובענה שהגיש, ובבקשה לאישורה כייצוגית, שהמשיבה מס' 2 מייצרת ומשווקת מוצר המכונה בתואר "יין קונדיטון", כשהוא מתואר כמיוחד במינו יקר ומשובח, כשעל האריזה מצויין שהוא יין עתיק יומין המיוצר מזנים מיוחדים ונדירים והתיישן במרתפים טבעיים ועתיקים, ועל גבי האריזה נכללים איורים אסורים המרמזים על עתיקות היין, ובדומה גם לגבי אריזתו של יין נוסף שמשיבה מס' 2 משווקת: "יין מלכים". המבקש מס' 4 (שי ליבוביץ) טען בתביעתו ובבקשת האישור, כי המשיבה מס' 4 משווקת מוצר המכונה "חברון עתיק" אותו היא מכונה "יין אדום מתוק מיוחד", ומציינת כי הוא יין מתוק מיוחד המופק מענבים אדומים משובחים.

לאור העבודה שהושקעה בהכנת בקשת האישור, וכן לאור הסכמת המשיבות מס' 2 ומס' 4 לפעול לתיקון הסימון על אריזות היין, באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות הדין ולתרום ממוצריהן, הוסכם כי: המשיבה מס' 2 תשלם למבקש מס' 2 סך של 2,500 ₪ כגמול לתובע המייצג, וכן תשלם המשיבה מס' 2 שכר טירחת עו"ד לב"כ המבקשים בסך של 22,500 ₪ בתוספת מע"מ (26,550 ₪ כולל מע"מ).

אינני סבור שיש צורך בנסיבות העניין להורות על פִרסום הודעה בדבר הסתלקות זו, וזאת בשים לב לשלב המוקדם מאד בו מוגשת בקשה זו, ובהיתחשב בכך שאין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין, זולת כמובן לגבי המבקשים מס' 2 ומס' 4.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, אני סבור שיש מקום להיעתר למבוקש.

אני מורה על דחיית תביעותיהם האישיות של המבקשים מס' 2 ומס' 4 כנגד המשיבות מס' 2 ומס' 4, ומחיקת בקשות האישור שלהם, ללא צו להוצאות (זולת, כמובן, כל המפורט לעיל).

עוד ובנוסף, אני מורה לב"כ המבקשים להמציא את העתק פסק הדין במישרין גם לידיעת המשיבה מס' 1 והמשיבה מס' 3.

(בעיניין משיבה 4) המבקש 4, מר שלום אהרונוב, הגיש בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה 4, יינות ביתן בע"מ, לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "המבקש 4", "בקשת הסתלקות", "בקשת האישור", "המשיבה 4" ו"חוק תובענות ייצוגיות" בהתאמה).

רקע, השתלשלות ההליך תמצית בקשת האישור ביום 15.3.2020 הגיש המבקש 4 בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה 4 ביחד עם מבקשים נוספים שהגישו את בקשת האישור כנגד 9 משיבות נוספות, בטענה ש"בעת שקילת המוצר לשם חישוב מחירו, שוקלות המשיבות את המוצר יחד עם האריזה ומחייבות את הצרכנים – שלא כדין – לשלם גם על משקל האריזה על פי תעריף המוצר עצמו" (סעיף 4 לבקשת האישור), זאת ביחס למוצרי דגים, ובפרט דגים קפואים ארוזים מראש (להלן: "הדגים הקפואים").

עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: תקנה 2(א) לתקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א-1981; סעיף 4 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; תקנה 5 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935; סעיף 2 לצוו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1988; סעיף 9(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953; סעיף 3(7) לצוו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983; סעיף 6 ו-20(ב) לחוק המכר תשכ"ח-1958; תקנה 2(ב) לתקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008; סעיפים 2, 3, 4, 17, 31 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; סעיפים 12, 15, 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; סעיפים 35–36, 63 לפקודת הנזיקין; סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

זוטי דברים – משקלן של האריזות הנמוך (לא עולה על מספר גרמים בודדים), וממילא לא מדובר במשקל מהותי אלא במשקל זניח לחלוטין.

...

בנסיבות אלה ולאור העקרונות של הלכת מרקיט, אני סבורה כי יש לפסוק שכ"ט וגמול ואולם זאת בהתחשב בתרומה לקבוצה (כמפורט בסעיף 23 לעיל) שהיא תרומה מוגבלת, ובתכלית לעודד תובענות ראויות וסיומן בתרומה מירבית לקבוצה.

על כן אני מורה כי המשיבה 4 תשלם למבקש 4 גמול בסך 12,000 ₪ בלבד, ושכר טרחה לבא-כוחו בסך 114,660 ₪ (כולל מע"מ).

התביעה האישית של המבקש 4 נדחית.

לאור כל המפורט לעיל, אני מורה שהמשיבה 4 תשלם גמול למבקש 4 ושכ"ט לב"כ כמפורט בסעיף 24 לעיל.