תביעה ייצוגית בגין קרינה סלולרית

אגד מוסיפה וטוענת כי הוראת סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות לפיו לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית בגין התרשלות בהפעלת סמכויות פקוח אינה מונעת את צרופו של משרד התחבורה וזאת משום שבמקרה דנן משרד התחבורה כפה עליה לגבות מחיר נסיעה מוזל בקוו המהדרין וגרם באמצעותה לאפליה הנטענת בבקשת האישור.

לבסוף טוענת הרשות כי צדק בית המשפט המחוזי משקבע כי עסקה לרכישת חבילת תיקשורת היא עסקה לרכישת נכס ולא עסקה למתן שירות בחו"ל כאמור בסעיף 30(א)(7) לחוק המע"מ. טענות חברות הסלולאר סלקום מצטרפת לטענת רשות המיסים לפיה התביעה אותה מבקשים המערערים לנהל היא במהותה תביעת השבה ייצוגית נגד רשות המיסים וכי אין לאפשר להם לעקוף את ההגנות שהוקנו לרשויות ציבוריות בחוק תובענות ייצוגית באמצעות הפניית טענותיהם כלפי חברות הסלולאר בלבד.

ההכרעה בשאלה זו יש לה חשיבות לא מבוטלת הואיל והיא מקרינה, בין היתר, על האפשרות של נתבעים שאינם רשויות ציבוריות לשלוח הודעת צד שלישי לרשות בהליך ייצוגי וכן על האפשרות של נתבעים אלה להגיש נגד הרשות תביעה עצמאית-פרטנית לשיפוי או להישתתפות בגין סכומים שבהם חויבו בהליך ייצוגי שהוגש נגדם.

...

אין חולק כי ישנה אנומליה מסוימת בתוצאה זו, אולם לדידי, משהצליחו המבקשים לבסס עילת תביעה ייצוגית לכאורה כנגד חברות הסלולר, ומשקבענו כי ההגנות להן זוכה המדינה הן דיוניות באופיין, זו המסקנה המתבקשת.

סבורני, כי סגירת הדלת בפני הודעה לצד שלישי בהליך הייצוגי, פוגעת יתר על הנדרש באינטרס של הנתבע.

אולם, בהעדר עיגון לשוני לטענה כי הוראות החוק באשר לניהול תובענות ייצוגיות נגד רשות כנתבעת יפות גם להליך של הודעה בצד שלישי, סבורני כי המתווה שהוצג בפסק דינה של חברתי השופטת חיות מייצג תוצאה מאוזנת – ולו בבחינת הרע במיעוטו.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה מתייחסת לשתי תובענות שהגישו המבקשים נגד המשיבה (ונגד נתבעות נוספות, חברות סלולר: פרטנר, מירס ופלאפון – להלן המשיבות הנוספות), ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות.

נטען, בין היתר, שהמשיבה מפרה את חובותיה להקים אנטנות בהקף, במינון ובאופן פריסה שיאפשר קיומם של שירותים סלולריים באיכות ראויה וברמת קרינה נמוכה, המשיבה הפרה את חובותיה לוודא לאחר פעולות תיקון, שהטלפון הנייד אינו פולט קרינה אסורה.

...

על כל האמור לעיל, אני מורה כדלהלן: ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

הסדר פשרה בין אמיר ברוט לבין פרטנר + הסדר פשרה בין אמיר ברוט ויסמין גוטהרץ לבין פלאפון בסיכומו של יום הבקשה היתמקדה בבדיקת הקרינה מהטלפונים הסלולאריים ובמתן הודעות על דרך השמוש בהם.

הסדר פשרה בין אמיר ברוט לבין פרטנר עילות התביעה נגד פרטנר, כמפורט בבקשה לאישור התביעה כייצוגית בהליך 8291-06-11, הן: · הטעה מכוח חוק הגנת הצרכן ומכוח חוק החוזים, בכך שהמשיבות הטעו בפועל את חברי הקבוצה במועד מכירת ו/או שיווק ו/או מסירת האביזרים, כאילו אביזרים אלו מותרים לשימוש ולא גלום בהם סיכון כלשהוא.

...

· עילה מכוח סעיף 3 (ב) לחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם- 1980 (סע' 591 (כא) לבקשת האישור), מאחר שהמסקנה לפיה מכשירים ניידים הם מכשיר פגום, עקב העלמת מידע, בפרט לאחר חבלה ו/או תיקון ו/או בלאי, - הינה הגיונית יותר מהמסקנה שהמכשיר הינו תקין.

אקדים ואומר כי איני סבורה שניתן לפרסם הסדר פשרה אפילו הוא טוב, למראית עין, במידה ובית המשפט מגיע למסקנה שעליו להיזקק לבודק.

לכן אני קובעת כדלקמן: הגמול לתובע הייצוגי יעמוד על 20,000 ₪.

התביעה הראשונה הועברה למותב זה מבימ"ש מחוזי מרכז, וענינה היה שמירס מפרה את חובותיה עפ"י דין והסכם להקים אתרי אנטנות בהקף, במינון ובאופן פריסה שיאפשר קיום שירותים סלולריים באיכות הראויה, וכן שהיא לא מספקת שירותי אחריות או תיקונים ללקוחותיה, וגם לא מודיעה להם האם לאחר תיקון או שידרוג או החלפה של מכשירים ניידים, יכולה להפלט קרינה העולה על נתוני המכשיר לפי הגדרת היצרן ומעבר למכסימום שנקבע בדין.

הוא ויתר על הגמול המגיע לו, וגמול זה, בהסכמת הצדדים, ובברכת בית המשפט, ייתרם לעמותת "גדולים מהחיים". נראה כי היתנהלות זו, שהנה חריגה במקומותינו, היתה דוקא אחד הטעמים הבסיסיים של המחוקק לתגמל תובעים ייצוגיים, שלנגד עיניהם טובת הכלל, ולא רק האנטרס האישי שלהם (שגם הוא אינו פסול).

...

מסקנותיו היו מקובלות על הצדדים, ונראה כי בכך יש להיעתר לבקשה של מירס לפטור את הנושא ממינוי בודק.

הגישה מקובלת עלי בנסיבות מקרה זה, ולאור סמכותי לפי סעיף 19(ב) לחוק התובענות הייצוגיות, אני פוטרת את הצדדים ממינוי בודק.

היש להורות על תיקון ס"ק ג' לבקשת האישור וס"ק ב' לכתב התביעה, לעניין הפיצוי הנתבע מן המשיבות? בבקשת האישור (ס"ק ג') ובכתב התביעה (ס"ק ב'), עותרים המבקשים לפיצוי מהמשיבות, לתועלת הציבור, על יסוד הוראת סע' 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, בסכום של 1,000,000,000 ₪ (מיליארד ש"ח), בגין הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בעטיין של הקמת אנטנות ו/או הקרנת קרינה סלולרית באופן בלתי חוקי.

...

הפלוגתות בין הצדדים מהבקשות והתגובות עולות הפלוגתאות הבאות בין הצדדים: -היש לדחות את בקשת הצירוף על הסף מפאת העדר נימוק כדין, היעדר תצהיר, שהוי, ו/או חוסר תום לב?-המתקיימים התנאים הנדרשים לצרוף המבקשים להצטרף כתובעים נוספים בהליך?-היש להורות על צירוף תצהירו של מר ישראל טאובר?-היש להורות על תיקון ס"ק ג' לבקשת האישור וס"ק ב' לכתב התביעה? ד. היש לדחות את בקשת הצירוף על הסף עקב היעדר נימוק כדין, היעדר תצהיר, שיהוי, ו/או חוסר תום לב? לטענת המשיבות 1-3 (להלן בהתאמה גם: "פרטנר", "פלאפון" ו-"סלקום"), יש לדחות את בקשת הצירוף מן הטעם שהיא הוגשה ללא תצהיר תומך וללא כל הסבר מדוע נידרש התיקון ומדוע לא נכללו התצהירים הנוספים והתיקונים המתבקשים, כבר בהליך המקורי.

אין בידי לקבל את בקשתם.

לסיום: התוצאה היא שאני מקבלת את בקשת הצירוף, זאת ביחס לאלה מבין המבקשים להצטרף, המפורטים לעיל בסעיף ה' להחלטה זו; כמו-כן אני מקבלת את הבקשה לתיקון.

הבקשה לצירוף תצהירו של מר ישראל טאובר, נדחית.