תביעה ייצוגית בגין הטעיה על ידי בזק

השופט (כתוארו אז) ח' מלצר שהצטרף למשנה לנשיאה (בדימ') רובינשטיין העיר בהקשר זה כי: לשיטתי על כל הצדדים להתייחס בעת בירור התובענה הייצוגית למשמעויות ולנפקויות ההיתר שניתן בדיעבד על-ידי הממונה על השכר – לחריגות השכר (ללא הסבר מספק), וזאת הן מבחינה מהותית והן מבחינה כמותית.

כפי שצוין בפסק הדין מושא הבקשות דנן, בעיניין קו מחשבה יצא בית המשפט מנקודת הנחה לפיה כל "חטאה" של הנתבעת באותו הליך (חברת בזק בין לאומי) היה שפעלה בהתאם לתקנות שקבעה שרת התיקשורת.

יתר על כן, כפי שפורט לעיל, גם אם תוספות השכר אסורות לכאורה שהעניקה חברת החשמל בעבר לעובדיה אושרו בדיעבד על ידי הממונה, אין הכרח שאישור זה יביא לדחיית תביעת ההשבה של הקבוצה המיוצגת.

כל שנקבע בפסק הדין הוא כי יש לדחות את הבקשה לנהל נגד חברת החשמל תובענה ייצוגית בגין הטעות האקטוארית משום שאין אפשרות סבירה שייקבע כי היא התעשרה שלא כדין כתוצאה מטעות זו. לבסוף יש לדחות את הבקשה לקיים דיון נוסף בהחלטה שלא לאפשר למבקשים לנהל נגד חברת חשמל תובענה ייצוגית בגין הטעה.

...

בנסיבות אלו, כך קבע בית המשפט, אין צורך לקבוע שההיתר שניתן לחברת החשמל לגבות מחיר מסוים בעבור שירותיה בטל על מנת להגיע למסקנה שהיא התעשרה שלא כדין.

בנסיבות אלו סבור המשיב כי בשונה מהמקרה שעליו דובר בעניין קו מחשבה, בענייננו אין צורך לקבוע שהאישור שניתן על ידי הרשות המפקחת (רשות החשמל) בטל על מנת להגיע למסקנה שהגוף המפוקח (חברת החשמל) התעשר שלא כדין.

לפיכך, הסיכוי שתוצאת פסק הדין תשתנה במסגרת דיון נוסף הוא קטן ואף מטעם זה יש לדחות את בקשתה של חברת החשמל (ראו: דנ"א 1380/17 ורדניקוב נ' אלוביץ, בפסקה 25 (‏30.8.2017)).

כל שנקבע בפסק הדין הוא כי יש לדחות את הבקשה לנהל נגד חברת החשמל תובענה ייצוגית בגין הטעות האקטוארית משום שאין אפשרות סבירה שייקבע כי היא התעשרה שלא כדין כתוצאה מטעות זו. לבסוף יש לדחות את הבקשה לקיים דיון נוסף בהחלטה שלא לאפשר למבקשים לנהל נגד חברת חשמל תובענה ייצוגית בגין הטעיה.

בשל כל הטעמים האמורים הבקשות לדיון נוסף נדחות.

כמו כן, אישר בית המשפט את הטענות הבאות: המספר הגדול של הצרכנים שעשו שימוש בשרותי בזק בנלאומי, מצדיק הגשת תביעה ייצוגית; התביעה תהפוך לכדאית רק במידה והתובעים יצורפו לתובענה ייצוגית, בשל עלות היתר הקטנה של השיחות שבוצעו על ידי צרכנים פרטיים בעקבות ההטעיה; בתביעות נשוא הדיון, מתעוררות שאלות משותפות של חוק ושל עובדה; הבקשה הוגשה בתום לב; המערער עמד בדרישות הצגת התשתית הראייתית והוכחת סכויי ההצלחה בתביעה, על פי הסטאנדרט המקובל בתובענות ייצוגיות; ולבסוף, מצא בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין הפרסומים של בזק בנלאומי לדרך היתנהגותו.

...

לסיכום הדברים, מאחר ואין בטענות המערער תשתית מספקת להתייחסות לסוגיות ההסתמכות והקשר הסיבתי, בית המשפט לא יידרש לשאלות עקרוניות אלה בנסיבות הקיימות.

לגופו של עניין, המערער לא הראה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, לא קיים את התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) ומשכך דין הערעור להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

אעמוד בקצרה על עקרי הדברים: ביום 17.10.13 הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבים כאן על ידי עו"ד יוגב חלפון (ת"צ 38842-10-13; להלן: "בקשת חלפון"), במוקד בקשת חלפון עמדו טענת להטעיה ומרמה מצד המשיבים, תוך הפרה של חוק ניירות ערך וחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, עת פירסמו המשיבים הודעות הנחזות כהודעות שוא או כהודעות רשלניות אשר גרמו הלכה למעשה להטעיית משקיעים תוך יצירת אמון אצלם כי נמצא בקדוח נפט ברמה גבוהה שעה שכבר היה בידי המשיבים מידע שלילי ביחס לסכויי הפקת הנפט בקדוח.

אשר לשאלת הנזק, קיומו של נזק הוא אחד מיסודות העילה ומהוה רכיב הכרחי בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בעילה של הטעה בניירות ערך (ר' ס' 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות; סעיף 31 ו-38ג לחוק ניירות ערך; רע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ, נד(2) 577, 594 (2000); ת"א 68338-10-18 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' נ' ע.א.ד.א. ליעד אחזקות (2006) בע"מ (1.12.2019)).

הפסיקה הכירה במתן סעד של פצויי השבה במקרים של הטעה בניירות ערך, כאשר נקבע כי סעד זה יינתן רק במקרים חריגים של הטעה בנסיבות מיוחדות – בהנתן יחסים חוזיים, יחסי אמון מיוחדים בין האחראי לנזק לבין הניזוק או נוכח מעשים חמורים של הנתבע (עניין רייכרט, פסקה 83 לפסק דינו של כב' השופט עדיאל; שרון חנס ואלון קלמנט "חישוב הנזק בתובענה ייצוגית בגין הטעה בניירות-ערך" ספר אליהו מצא 729 (2015)).

...

בקשות האישור נדחות ביחס ליתר עילות התביעה מכוח חוק החברות וכן את העילה מכוח סעיף 56 לפקודת הנזיקין.

הצדדים יפעלו לפרסום החלטתי זו בהתאם להוראות סעיף 25(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות על חשבון המשיבים.

המשיבים יישאו, יחד ולחוד, בהוצאות המבקשים בקשר עם בקשות האישור בסכום כולל של 50,000 ש"ח. המזכירות תוודא את פרסום החלטתי זו גם בתיק המקביל ת"צ 54160-07-17.

לגישתה, לא היה בפרסומיה משום הטעה כלשהיא וכי ברזני עצמו לא הוטעה ולא טען כי הוטעה על ידי פרסומיה של בזק, וממילא לא הניח תשתית טיעונית וגם לא ראייתית לכאורית להראות כי קמה לו עילת תביעה אישית כנדרש בס' 35א(א) לחוק.

טענותיה האחרות של בזק, לפיהן אין ברזני בגדר "צרכן" כמשמעותו בחוק ואין הוא עומד בתנאים מקדמיים שונים שנקבעו בסעיף 35ב לחוק לשם אישורה של התובענה כייצוגית, נדונו על ידי בית משפט קמא ואינני מוצאת מקום להתערב במסקנותיו.

...

אין בידי לקבל גישה זו. מצג של העוסק עשוי להטיל עליו חובת פיצויים, בגדרי פקודת הנזיקין, רק כלפי מי שמודע לתוכנו.

על כן יש לקבל את ערעורה של בזק ולקבוע, כי גם לעניין הסעד ההצהרתי אין ברזני תובע ייצוגי מתאים.

מאחר שלדעת שני חבריי השופטים היה בפרסומה של בזק דבר העלול להטעות צרכן, הריני מצטרף לחוות דעתו של חברי הנשיא א' ברק כי יש לדחות את ערעורו של ברזני ולקבל את ערעורה הנגדי של בזק וכן לקבל את ערעורה של בזק בינלאומי.

באותו הענין נקבע על ידי כב' השופט גרוסקופף, אשר לטענות אלו כי: "עמדת הפסיקה ביחס לאפשרות התביעה בגין הטעה צרכנית בהליכי תובענה ייצוגית עברה שינוי במהלך השנים. אכן בתחילת דרכו של חוק תובענות ייצוגיות הציבה הפסיקה מכשולים בדרכם של המבקשים לנהל הליך בעילה של הטעה צרכנית, הן לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין המצג המטעה לבין מצב ההכרה של כל אחד מחברי הקבוצה והנזק לו הוא טוען, והן לעניין הדרישה להומוגניות של חברי הקבוצה. ואולם בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ריכוך דרישות אלו, תוך הכרה בכך שאין בהן, כשלעצמן, כדי להצדיק דחיית בקשת אישור, כאשר מוכחת הטעה שיטתית של קבוצה גדולה של צרכנים." במאמר מוסגר אציין כי בקביעתו בדבר דרישות הפסיקה בתחילת הדרך, כיוון כבוד השופט גרוסקופף לקביעה בעיניין שטנדל אליו הפניתה ביטוסי, קביעה אשר כפי שנקבע, שונתה.

אציין כי קביעות אלו עולות בקנה אחד עם דעת כב' השופט חשין בעיניין בזק (דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז(6) 385 (2003)) בסעיף 54 לפסק דינו: "ואולם ככל שהמדובר הוא בהוכחתה של העילה, צעדו המחוקק ומחוקק-המשנה לקראת בני הקבוצה. וכך, משעלה בידו של צרכן להוכיח קיומה של עילה אישית, ומשאושרה הגשתה של תובענה ייצוגית, רשאי הוא בית-המשפט לקבוע כיצד יוכיחו בני הקבוצה נזק שניגרם להם.

...

טענתו זו של המבקש אין בידי לקבל ממספר טעמים – ראשית, בשים לב לכך שעל פניו מדובר בשתי פעולות שבוצעו לאחר שבשלוש פעולות קודמות כבר הונפקה למבקש חשבונית, ממנה עולה גבית מע"מ. זאת ועוד, כפי העולה מהמפורט לעיל, הבסיס לקבלת הטענה בדבר המע"מ הוא שהלקוחות מוטעים לסבור כי במסלול העמלה הקבועה נגבית רק עמלת רשת ומשכך – למרות שבדף העמלות נכתב מפורשות כי התשלומים כוללים מע"מ – יכלו הלקוחות לסבור בטעות כי לתשלום זה לא מתווסף מע"מ שכן, מדובר בעמלה שמועברת ישירות לכורים.

סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, מתקבלת.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים וכן תעביר עותק של החלטה זו למנהל בתי המשפט כדי שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.