תביעה חוזית ונזיקית נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ

עוד טען המבקש כי טענת הקזוז ו/או התביעה שכנגד אשר הועלתה על ידי המשיבים מבוססת על טענה לרשלנות מקצועית , כאשר התביעה העיקרית שהגיש המבקש הנה תביעה חוזית לתשלום חוב בגין שכ"ט , על כן אין התביעה באותו הנושא ואינה נובעת מאותן הנסיבות ומכאן שעל המשיבים להגיש תביעה נפרדת ולשלם תמורתה את האגרה הנדרשת ולא להעלות טענת קזוז כאילו היא תביעה שכנגד.

עוד נקבע כי העילות המפורטות בתקנה 100 לתקנות אינן מהוות רשימה סגורה, וניתן להכיר בעילות נוספות, כגון שימוש לרעה בהליכי הבית המשפט, כעילות לסילוק התביעה על הסף (ע"א 2452/01‏ אורן נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ''ד נח(1) 577).

אין גם מקום להורות על סילוקה של התביעה שכנגד מחמת הטעם השני עליו הצביע המבקש בבקשתו והוא כי התביעה שכנגד מבוססת על עילה נזיקית בעוד שהתביעה העיקרית עניינה הפרת חוזה: עיון בתביעה שכנגד מעלה כי היא נובעת מאותן נסיבות נשוא התביעה המקורית, שעיקרן ייצוגו של המבקש את המשיבים במסגרת התיק הנזיקי כמפורט לעיל- המדובר באותן נסיבות במובנן הרחב ואין צורך כי שתי התביעות תעסוקנה בעילות זהות.

...

טענות הצדדים: המבקש טען בבקשתו כי דין כתב ההגנה המתיימר להוות גם כתב תביעה שכנגד להידחות ו/או להימחק על הסף וזאת מאחר ואינו עומד בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אינו מגלה כל עילת תביעה והתביעה הינה קנטרנית וטורדנית.

זאת ועוד, אני מקבלת את טענת המבקש ולפיה המשיבים אף פעלו בניגוד להוראת תקנה 214ג לתקנות, שכן כתב התביעה שכנגד אינו נתמך בתצהיר כנדרש וכן הפרו המשיבים את הוראת תקנה 214ח לתקנות , משלא צירפו לכתב התביעה שכנגד רשימת גילוי מסמכים כנדרש.

ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתא"מ (ת"א) 43819-04-15 יונה נ' אוביץ [פורסם במאגרים 13.12.2015] אכן צודק המבקש בטענתו כי המשיבים פעלו בניגוד להוראת תקנה 57 לתקנות ולא הגישו כתב תביעה שכנגד במסמך נפרד וערוך כדין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, אך סבורני כי מקרה זה אינו מקרה קיצוני אשר יביא למחיקת התביעה שכנגד ויגרום לפגיעה בזכותם של המשיבים ועל כן, מצאתי כי יש מקום ליתן למבקשים לתקן את כתב תביעתם שכנגד תוך הגשת מסמך נפרד וערוך בהתאם לתקנות.

לסיכום: אני מורה כי המשיבים יתקנו את כתב התביעה שכנגד ויגישוהו בתוך 30 ימים מהיום.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 63180-02-16 קירשנר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:13 בפני כבוד הרשמת שלי רוזמן פרקש מבקשת מירב קירשנר משיבים 1. מגדל חברה לביטוח בע"מ 2. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ החלטה

לכתב התביעה המתוקן צורפו כנתבעים הסוכן וסוכנות הביטוח, הועלה סכום התביעה לסך 1,504,217 ₪, שונתה המהות ל"כספית, חוזית, נזיקין, תביעה לתגמולי ביטוח, עשיית עושר ולא במשפט", ותוקן כתב התביעה בהתאם לרוח הטענות לעיל.

ברי לי, כי אם לא יותר התיקון כמבוקש, יהא בכך דוקא כדי להאריך ולסרבל את ההליך, באופן שיתנהל תחילה כנגד המשיבות וככל שיידחה, יתנהל מחדש כנגד הסוכן והסוכנות, כשעל פניו יידרשו אותם עדים לבירורה.

...

כאמור, עובדות המקרה על פניו אינן מורכבות ולא שוכנעתי כי הצהרת המבקשת בעניין העובדתי, תוביל לשינוי התוצאה.

אשר לטענת ההתיישנות הנוגעת לנסיבות עריכת הפוליסות, סבורני כי אין בתיקון המבוקש כדי לגרוע מזכותם של המשיבים כדי להעלות את טענותיהם במסגרת כתב ההגנה המתוקן אשר יוגש וברי כי הן תתבררנה ותוכרענה לגופן.

אשר על כן, לאור הגישה הליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות ובהינתן השלב המקדמי בו מצוי ההליך, וכן על מנת להעניק למבקשת את מלוא יומה בבית המשפט ובתוך כך לאפשר לבית המשפט להכריע במכלול המחלוקות הקיימות בין הצדדים, ונוכח שלא ייגרם נזק דיוני למשיבים ולא שוכנעתי שהבקשה הוגשה בחוסר תום-לב, דין הבקשה להתקבל.

ענייננו בתביעה כספית חוזית ונזיקית לקבלת פיצויים ע"ס 295,000 ₪ בגין ניזקי רכוש שנגרמו לתובע כתוצאה מארוע שריפה של עסקו מיום 7.11.15 (להלן: "הארוע" או "השריפה").

התובע הוסיף כי המשכיר הגיש נגדו תביעה משפטית על נזקיו, לרבות ניזקי המבנה ודמי השכירות לתקופה שלא שיפץ את החנות, ובכדי להקטין את נזקיו, שכר התובע שירותי בעלי מיקצוע וחברים ועשה תיקונים רחבי הקף בחנות במימון אישי שלו.

דיון והכרעה: הוראת סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, קובעת כי: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו". השאלה שנשאלת היא, על מי הנטל להוכיח את היסוד "במתכוון". בע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח(4), 070 (1994) סיכם הנשיא שמגר (כתוארו אז) כי: "ההלכה לעניין נטל הראיה בתביעות לתגמולי ביטוח עקב ניזקי רכוש היא כי על המבוטח להוכיח את היתרחשות מקרה הביטוח. בכך עובר הנטל אל כתפי המבטח. עליו להראות כי מיתקיים אחד הסייגים לפטור מהחבות החוזית המוטלת עליו מכוח הפוליסה (ע"א 497/85 אשר אשל ואח' נ' ריט, חתם לוידס ואח' [3], בעמ' 94; ע"א 678/86 חניפס נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ [4], בעמ' 184; ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [5])".

...

מכל אלו הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את חוות דעתו של מומחה הנתבעת על פני חוות דעת מומחה התובע, ולקבל את מסקנותיו לגבי הגורם של השריפה, ונסיבותיה.

אין בידי לקבל טענה זו מהסיבה הפשוטה כי בשום שלב לא הוכחו הכנסות שאמור התובע לקבל מלקוחות שבוצעו עבורם עבודות, והמדובר בטענה שאין לה כל בסיס עובדתי בעוד שיכל התובע להוכיחה על ידי הבאת מסמכים רלוונטיים או הגשת תצהיר של מי מהלקוחות שטען שבוצעו עבורם עבודות.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 11721-12-18 אסבן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ לפני כבוד השופט אילן צור התובע: שמעון אסבן הנתבעת: מגדל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

פתח דבר מונחת לפניי תובענה כספית, שעילותיה חוזית ונזיקית, ועניינה בתביעה לתגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש לרכב מסוג ביואיק לה-קרוס מ.ר. 94-405-13 (להלן: "הרכב"), אשר בכל הזמנים הרלוואנטיים לתובענה זו, היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח מקיף, שמספרה 802515273617 (להלן: "הפוליסה").

כלל הפרשנות כנגד המנסח, שהשתרש במשך שנים רבות בפסיקה, מעוגן כיום בסעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.

...

למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר שדן במשמעות הלשונית של המונח "תאונה", ובכגון דא, ראוי להביא דברים כלשונם: "תאונה הינה אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, המתרחש בפתאומיות במקום מוגדר. ישנם אפוא ארבעה תנאים החייבים להתקיים על מנת שהאירוע נשוא התביעה דנן יחשב כתאונה, ואני סבורה כי אכן כולם מתקיימים במקרה דנן. במקרה דנן התדלוק השגוי היה: בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר ופתאומי." סבורני, כי אותם ארבעה תנאים, המתקיימים לעמדת בית המשפט בעניין אלבז הנ"ל, מתקיימים אף בעניינו.

סוף דבר על יסוד החומר המונח לפניי, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות ובכל אשר הובא לפניי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי הרכב ניזוק עקב תדלוק בסולר במקום בבנזין, וכי מדובר במקרה ביטוח המכוסה בפוליסה, אותה רכש התובע מהנתבעת.

משהגעתי לכלל מסקנה כאמור, אני מקבל התביעה - אם כי לא במלואה - ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: סך של – 32,366 ₪ בגין הנזק, בניכוי השתתפות עצמית, ככל ובשיעור שזו קיימת.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 26758-12-21 נסראלדין עלי ובניו בע"מ נ' נסר אל דין ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חוה קלמפרר-מרצקי תובעת נסראלדין עלי ובניו בע"מ נתבעים 1. פואד נסר אלדין 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ 3. איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ החלטה

בפניי תביעה חוזית – נזיקית שהוגשה כנגד הנתבעת 2, מי שנטען כי הייתה מבטחת רכב של התובעת, וכנגד הנתבע 1, סוכן הביטוח של התובעת, ומבטחתו, הנתבעת 3.

...

די באמור לעיל כדי לקבוע שהנתבעת 2 לא עמדה בתנאים המפורטים בסעיף 15(א) לחוק חוזה ביטוח, ומשכך אני קובעת כי הפוליסה בוטלה שלא כדין.

בעניין זה יפים הדברים שכתב כבוד השופט אליקים בפס"ד מועדי הנ"ל, דברים שיפים גם לענייננו – לרבות בנוגע ל-14 הימים שחלפו ממועד משלוח המכתב הראשון למועד משלוח המכתב השני : "משקמה חובה לוודא כי המבוטח קיבל את ההודעה דהיינו חייבת להיות התראה אפקטיבית, הרי שבניגוד למחשב המונה אוטומטית 15 יום מיום משלוח המכתב הראשון ומיד מדוור את המכתב השני, הרי שפרשנותו הנכונה שלחוק חוזה הביטוח מחייבת לקבוע כי המבטח אינו רשאי לשלוח את הודעת הביטול בטרם חלפה תקופת האורכה הראשונה, (ובמקרה זה אצה למחשב הנתבעת הדרך ומיד ביום ה-14 נשלחה ההודעה השנייה שכן על פי פקודת הפרשנות לא מונים את היום הראשון למשלוח המכתב הראשון)." בשולי הדברים אומר כי הטענה שהמכתבים נשלחו בתקופת הקורונה, בעת שסניף הדואר היה סגור, לא הוכחה, ולפיכך זו נדחית.

סוף דבר אשר על כן, אני קובעת כי בנסיבות המקרה דנן פוליסת הביטוח בוטלה שלא כדין, ומשכך כי פוליסת הביטוח הייתה תקפה במועד קרות התאונה, 17.9.20.