תביעה ותביעה שכנגד על עבודות התקנת צלחת לוויין

בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן עבודות התקנה של צלחת לווין על ידי הנתבע.

...

לפיכך, אני קובעת כי התובעת פנתה לנתבע עוד במהלך תקופת האחריות והתלוננה על העדר קליטה, ואולם הנתבע לא הגיע לביתה על מנת לפעול לתיקון התקלה.

אשר לתביעה שכנגד, הרי שדינה להידחות, שכן משקבעתי כי התקלה אותה התבקש לתקן התגלתה בתקופת האחריות, הרי שהנתבע אינו רשאי לדרוש תשלום בגין תיקונה.

התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה העיקרית בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,285 ₪.

התובעת אישרה כי בחודש פברואר 2012 יצא צו הפסקת עבודה על ידי הוועדה, בשל אי התאמה בין התוכנית שקבלה היתר בשנת 2007 לבין הבניה בפועל (בעמ' 12 לפרוט').

הנתבעים הוכיחו, כי בעת ביצוע עבודות הבניה נפגעה צלחת הלווין שלהם, ונאלצו להתקין חדשה, בעלות של 1,590 ₪.

והטעם לכך הוא כדבריו של השופט (כתוארו אז) זוסמן, שם, בעמ' 386: "בשיטה האדוורסרית הנהוגה אצלנו - ואינני יודע שיטה טובה הימנה - אין השופט כופה על בעל-דין יתרון שזה לא רצה בו. אין פוסקים לתובע סכום העולה על הסכום הנקוב בכתב-התביעה; ואין פוסקים לנתבע שלא הגיש תביעה שכנגד דבר זולת דחיית התביעה והוצאות". ע"א 171/88 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ נ' הדסה ויצחק ברמן פ"ד מד(2) 346 איני סבורה כי היתקיימו, במקרה הנידון, נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל, בפרט כאשר ב"כ התובעת ויתר על זכותו לחקור את השמאי מטעם הנתבעים, ורשאי היה להסתמך על כך שממילא לא יוכלו הנתבעים לזכות ביותר מהסכום שתבעו בגין נזקים בכתב התביעה שכנגד.

...

בנוסף, מקובלת עלי טענת התובעת לפיה השמאי מטעם הנתבעים העריך שווי זכויות בעלות בחלקה, בעוד שהנתבעים לא מכרו זכויותיהם בחלקה, אלא לכל היותר נמנע מהם שימוש בחלק ממנה, לטענתם.

לפיכך, לא מתקבל על הדעת כי התובעת תיאלץ "לרכוש" את זכות השימוש ברכוש המשותף "פעם נוספת", הפעם מהנתבעים, כאשר בעת רכישת דירתם הובהר להם שאינם יכולים להתנגד להוצאת חלקים מהרכוש המשותף, או לבניה בו. לפיכך, דין התביעה שכנגד, לתשלום פיצוי בגין ירידת ערך דירת הנתבעים בגין הסבת השימוש בקרקע, להידחות.

לסיכום: אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 40,000 ₪ בצירוף החזר אגרה יחסי בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 9,440 ש"ח ₪.

מנגד העידו בדיון שהתקיים ביום 11/3/13 ביתה של הנתבעת, הגברת סיגלית לוי וכן הנתבעת עצמה שהעידה הן בדיון הקודם והן בדיון היום, אשר הכחישו באופן גורף דבר ביצוע עבודות על ידי התובע.

הנתבעת העידה בחקירתה הנגדית בבית המשפט היום, כי ידעה כי התובע עובד כחשמלאי, אולם לטענתה לא ידעה כי התובע עוסק בהתקנת ציוד לקליטת לווינים.

לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי יש להעדיף את גירסתו של התובע לפיה ביצע עבודות תיקונים והתקנת ציוד לצלחות הלווין שהיו מותקנות בביתה של הנתבעת בהתאם לאמור בסעיף 14 לכתב התביעה, וזאת על פני גירסתה של הנתבעת.

...

אני סבור כי אין בתמונות שהוגשו וסומנו מש/1 כדי לשמש ראיה על מנת להעיד מצב הדברים נכון לשנת 2011 בה טוען התובע כי ביצע את העבודות של התקנת ארבע העיניות, שכן התמונות משקפות מצב הדברים נכון לשנת 2013 .

לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי יש להעדיף את גרסתו של התובע לפיה ביצע עבודות תיקונים והתקנת ציוד לצלחות הלווין שהיו מותקנות בביתה של הנתבעת בהתאם לאמור בסעיף 14 לכתב התביעה, וזאת על פני גרסתה של הנתבעת.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1690 ₪ אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

סוגיה זו לא בוררה על ידי הצדדים ומכל מקום דוויק לא תבע סעד כספי או סעד אחר בגין כך. התביעה שכנגד זכות מעבר בחצר - לטענת סיד דוויק התקין שער חשמלי בחצר באופן שמונע ממנו לגשת לביתו מאחד הצדדים.

מפתח לגג המבנה – בהתאם להסכם סיד רשאי להתקין על גג המבנה "צלחת לווין ו/או מיכל מים ו/או טלויזיה אינטל ו/או דוד שמש בלבד". בהעדר מחלוקת בדבר זכותו של סיד לגישה לגג יעביר דוויק לסיד מפתח המאפשר כניסה לגג כך שיוכל לעשות בו שימוש לצורך תפעול המערכות שהותקנו על הגג בהתאם להסכם.

טענות לליקויים שונים, לבצוע עבודות על ידי דוויק בנגוד לפסק הדין הראשון וטענות למניעת ביצוע עבודות של סיד (חפוי) – סיד לא ניסה להוכיח טענות אלה וממילא יש לדחות את התביעה לסעדים בגינם.

...

בהתאם להסכמות בהצהרה, [סיד] רשאי לבנות מעקה בלבד משני כיוונים ואינו רשאי לבנות תקרה שם. לאור משמעות של מעקה כ– "דרזבין", אני קובעת שהגובה לא יהיה בגובה מעל מטר אחד (עמ' 13 שורות22-24 ).

טענות לליקויים שונים, לביצוע עבודות על ידי דוויק בניגוד לפסק הדין הראשון וטענות למניעת ביצוע עבודות של סיד (חיפוי) – סיד לא ניסה להוכיח טענות אלה וממילא יש לדחות את התביעה לסעדים בגינם.

פיצוי בגין הריסת אדניות - לא הוכח כי דוויק הזיק לאדניות שהציב סיד וממילא יש לדחות את תביעתו לשיפוי בגין כך. נזקי גוף – לא הוכחה פגיעה של דוויק בסיד ולא הוכח נזק.

ראובן וקסמן (להלן-התובע או הנתבע שכנגד), הגיש תביעה על סך 60,000 ₪ נגד אברהם הירש (להלן-הנתבע או התובע שכנגד) בגין הפרת הסכם שותפות לא רשומה ב-"רום תקשורת". הנתבע הגיש תביעה שכנגד על סך של 174,033 ₪ שעיקרה, השבת כספים שניתנו לתובע על ידו.

תמצית טענות התובע בכתב התביעה התובע הפעיל עסק בתחום הנחת תיקשורת כבלים בשם "רום תיקשורת". רום תיקשורת ביצעה עבודות הנחת תיקשורת כבלים כקבלן משנה עבור חברת הכבלים "yes". בחודש פברואר 2006, נפגשו הצדדים וסיכמו ביניהם, כי תמורת השקעה ועבודה משותפת, תפתח רום תיקשורת פעילות נוספת של ביצוע התקנות תשתית לתקשורת, במסגרת שותפות לא רשומה, על בסיס חלוקה של 50% בהכנסות ובהוצאות.

לאחר שחרורו מצה"ל החל הנתבע לעבוד בחברת "ב.ר גל תיקשורת" (להלן-גל תיקשורת), שעיקר עיסוקה בהתקנת צלחות לווין למנוי חברת שידורי הלווין "yes". במהלך עבודתו בגל תיקשורת הכיר הנתבע את התובע.

...

לפיכך, יש לדחות טענה זו. סוף דבר לאור כל האמור, דין התביעה העיקרית להדחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

כמו-כן, ישלם התובע לנתבע סך של 23,589 ₪, שהוא הסכום לאחר חלוקת ההכנסות וההוצאות באופן שווה בין הצדדים.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 17,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.