תביעה הצהרתית לביטול עסקת מכר ורישום הערת אזהרה

כמו כן מבוקש להצהיר על בטלות הסכם המכר או השיעבוד, או כל פעולה אחרת שנעשתה בין המשיב לנתבעת, הקשורה לזכויות המבקשים בחלקה 12 בגוש 19034, (להלן: "החלקה") ולהצהיר על ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת ביום 6.7.22.

לטענתו, התביעה היא תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר ביטול עסקת מכר, וניתן צו מניעה זמני, כך שאם תיתקבל תביעת המבקשים, תישאר החלקה בבעלותם ולא ייגרם להם כל נזק.

...

ביחס להסכם הדיוני שאליו הגיעו הצדדים במסגרת הדיון בסעד הזמני, טוען המשיב כי אין הוא מקיים אותו משום שהגיע למסקנה כי הוא מקפח אותו.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, ומורה על ביטול הצו הזמני שניתן ביום 2.8.23.

התובעים הגישו תביעה לסעד הצהרתי לביטול הערת אזהרה שנרשמה על הדירה ובטול תוקפו של הסכם המכר בגדרי ה"פ 17891-09-14, בשל תרמית שנעשתה לטענתם מצד הנתבעים, כאשר החתימו את התובעים על חוזה הלוואה ומסמכים הקשורים להלוואה שנטלו וכן על מסמכים שעשויים להיות בטוחה לקיום תנאי ההלוואה.

טענות הצדדים כפי שעלו מכתבי הטענות ומהסיכומים טענות התובעים על פי הנטען בכתב התביעה במהלך שנת 2013, היתקשר התובע עם הנתבעים לצורך הוצאתה לפועל של עסקה למכירת כמות מסחרית של סוכר (להלן: העסקה).

...

ההליך חזר לבית הדין, נשמעו העדים, קיבלו 90% ונותרו 10% וגם על כך הוגש ערעור, והערעור נדון, כך שלא מדובר בפס"ד חלוט, עם עיכוב ביצוע הרשעה ואני לא מורשע.

המסקנה המתבקשת העולה מכל האמור לעיל היא, שהתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם ולא הניחו תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענת המרמה.

על כן התביעה נדחית.

לפניי תביעה לסעד הצהרתי במסגרתה מתבקש בית המשפט לקבוע כי התובע הנו בעל נכס המקרקעין הידוע כגוש 16682 חלקה 13 בשטח של 1,747 ברחוב מנחם בגין בעפולה (להלן: "הנכס").

לטענת התובע ביום ביטול עסקת המכר לא נתפסה החזקה בנכס ע"י הנתבע, לא שולמה תמורה כלשהיא למעט המקדמה שהוחזרה, הזכויות לא נרשמו על שם הנתבע בלישכת רישום המקרקעין ונותרו על שם התובע ואף לא נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבע בנכס.

כאשר מצרפים ראיה מהותית זאת ליתר הראיות שהובאו מצד התובע, אשר לבדן לא היה בהן די להוכחות התביעה, לרבות עדותו של עו"ד גורן על משקלה הנמוך, העובדה שהנתבע לא רשם את הנכס על שמו ולא רשם הערת אזהרה במשך 30 שנה, אי צירוף אסמכתות מצד הנתבע לעניין תשלום התמורה המלאה במסגרת עסקת המכר, חוסר ההוכחה של הנתבע לעניין החזקת הנכס לאורך השנים ועוד, יש בהן יחד להביא למסקנה כי התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, כפי הנידרש במסגרת תביעה אזרחית.

...

אי לכך, ולאור האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה וקובע כי התובע הוא הבעלים של נכס המקרקעין הידוע כגוש 16682 חלקה 13 בשטח של 1,747 ברחוב מנחם בגין בעפולה.

בהתאם אני קובע כי עסקת המכר שנערכה בין התובע והנתבע ביום 31.10.1983 בטלה.

הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ נכון להיום.

ככל שהיו רוצים לצאת מהמקרקעין הם לא היו מגישים תביעה לסעד הצהרתי, לא היו רושמים הערת אזהרה ולא היו מדווחים על העסקה בשנת 2015 ותחת זאת היו מגישים תביעה לסעד הצהרתי לפיו הרשות שניתנה להם לגור בדירה לא הדירה ו/או כי יש לפצותם בגין ביטולה.

הצדדים לעיסקת המכר לא פעלו לשם רישום הזכויות ו/או רישום הערת אזהרה במשך שנים רבות ממועד החתימה על הסכם המכר ועד שנתגלע ביניהם סיכסוך בעקבותיו פעל מסייס לרישום הערת אזהרה, הגיש דיווח על העסקה למשיב והגיש תביעה במסגרת ההליך הקודם.

...

אין כל בסיס לטענה זו ולא שוכנעתי, כי במועד החתימה על תצהיר הרשות, הייתה כוונה למכור את הקרקע למסייס וכי תצהיר הרשות נחתם במסגרת ההסכמה האמורה.

בחינת המקרה שלפנינו בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה ובהוראת הביצוע מובילה למסקנה, לפיה יש להכיר בביטול הסכם המכר.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי, כי דין העררים להתקבל.

בישיבת ההוכחות הרביעית מיום 19.2.19, העיד מטעם הנתבע (לבקשת הנתבע ואף שטרם הסתיימה פרשת התביעה), עו"ד ח'יר (על תצהירו, נ/45; על מיסמך מקור של הבקשה לרישום הערת האזהרה המהוה נספח ה/2 לתצהיר עו"ד ח'יר וגם סומן נ/16 במסגרת חקירת התובעת, נ/46; על תרשומת בכתב ידו של עו"ד ח'יר, המהוה נספח ד' לתצהירו (מקור), נ/47; ועל שטר המכר המקורי, נ/48).

אשר על כן, משלא מכרה התובעת את המחצית השנייה של המקרקעין, וכאשר חתימתה זויפה לאור עדותה וחוות דעת המומחית, עתרה התובעת בתביעתה למתן פסק דין הצהרתי אשר יכריז על ביטול העסקה השנייה, וכי החלקים שנמכרו לכאורה במסגרת העסקה השנייה, יוחזרו על שמה של התובעת בלישכת רישום המקרקעין, תוך חיוב הנתבע בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד ומע"מ. טענות הנתבע: הנתבע טען בתצהירו את הטענות העובדתיות הבאות: ההסכם בעיניין העסקה הראשונה בינו לתובעת מיום 2.9.02, נערך על ידי עו"ד ח'יר, לבקשת התובעת ובעלה, כאשר עו"ד ח'יר הוא זה שהשלים את העברת הבעלות של חלק מהחלקה משמו של הבעלים הקודם, עבדללה מולא, לתובעת.

כפי שהסביר הנתבע, בשל המחלוקת עם רשות המיסים, וההצעה לבטל את העסקה הראשונה משנת 2002 ולחתום על עיסקאות מכר ללא תמורה, היתנה הנתבע הסכמתו בחתימה על "הסכם בטחון" על מלוא השטח של 3,000 מ"ר, ובנוסף נחתמה בקשה לרישום הערת אזהרה על מלוא השטח של 3,000 מ"ר, שהתובעת אישרה את חתימתה עליה (נספחים ד' ו-ה' לתצהירו של עו"ד ח'יר).

...

כאמור, אין לי צורך לקבוע מסמרות בדבר שכן די בחתימתה של התובעת על הבקשה לרישום הערת האזהרה ביחס ל- 3,000 מ"ר במקרקעין, כמו גם באי הכחשת החתימה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, המתייחס לעסקה השנייה, כמו גם ביתר הראיות שהונחו לפניי בעניין זה, כדי לבסס את המסקנה שההסכם נכרת בידיעתה, בהסכמתה ובשליחותה של התובעת, ולמצער, בשליחותה הנחזית.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪, וזאת תוך מתן הדעת למספר הישיבות והיקף העבודה שבוצעה בתיק זה. הערובה להוצאות שהופקדה על ידי התובעת בתיק זה, בסך של 23,400 ₪, תועבר לנתבע באמצעות בא-כוחו, לכיסוי הוצאותיו, והיתרה תשולם בתוך 30 יום מהיום.