יש לציין, כי ברקע התביעות ההדדיות שגרנות והאגודה הגישו האחד נגד השני, ניצב סיכסוך מר בין גרנות ומי מתומכיהם לבין האגודה ומי מחבריה.
לטענת גרנות, ביום 18.6.10, לאחר שנערכה מדידה עדכנית והם ניגשו לבצע את סימון המדידה בשטח, התגלה להם לראשונה שקיימת פלישה לנחלה שלהם על ידי השכן ממשק 56 הנמצא בסמוך לנחלה של גרנות, מר גיל יניב (סעיף 24 לסיכומי גרנות).
אני סבור, כי די בכך שהחלטה 970 מוזכרת בכתב התביעה המתוקן; שעניינה של החלטה זו עלה בהרחבה במסגרת הדיונים שהתקיימו בתיק זה; ושמדובר בשאלה הנוגעת למדיניות רשות מקרקעי ישראל, כדי להצדיק את הדיון וההכרעה בה.
המחלוקת הקיימת בין הצדדים בשאלת תחולת החלטה 970 על עניינם של גרנות היא בתמצית זו:
האגודה טוענת "כי החלטה 970 רלוואנטית אך ורק למי שהיה חבר, עיבד אדמות חקלאיות וחברותו הופסקה..." (סעיף 626 לסיכומי האגודה).
אזכיר, כי ביום 15.6.08 חתמו מזכיר האגודה, מר דני מלכה, ואחד מחברי הועד של האגודה, ד"ר מישקה בן-דוד, על מיסמך המופנה לרשות מקרקעי ישראל הנושא את הכותרת "בקשה להעברת זכויות במיגזר החקלאי". במסמך זה השניים הודיעו לרמ"י, בשם האגודה, כי הם "מאשרים בזאת כי אנו מסכימים להעברת הזכויות בנכס, ממעביר הזכויות למקבל הזכויות כפי שצוינו דלעיל" (נספח יד' לתצהיר המשלים של מר גרנות).
...
אין בידי לקבל את טענת גרנות שהם החליטו שלא לכלול את שלושת הנתבעים בכתב התביעה המתוקן בשל הסכמות או הבנות שהושגו בין הצדדים במסגרת הליך הגישור שהתקיים בשעתו.
כאמור, גרנות טוענים שהייתה הצדקה לכך, ואולם לא שוכנעתי בטענתם זו.
השאלה האם גרנות היו חברים באגודה בטרם כינוס האסיפה הכללית היא בעיקרה שאלה משפטית, ואין לה זיקה אישית למי מהנתבעים לשעבר.
יש יסוד להניח, שאם כתב התביעה המתוקן היה מוגש גם נגד שלושת הנתבעים והם היו נוטלים חלק בהליך הממושך שהתקיים בתיק זה עד סופו, התביעה נגדם הייתה נדחית וגרנות היו נדרשים לשלם להם הוצאות בסכום גבוה מכפי שבכוונתי לפסוק עתה.