תביעה בתחום אמנויות הלחימה

התובעים כאמור חולקים על גרסת הנתבע בדבר חזקה משנת 2000, או לקיומה של זיקה כלשהיא, וכתימוכין מפנים לסעיף 2(ג)(8) להסכם המכר בינם לבין אהרוני מחודש פברואר 2015 בו הובהר כי "שני המשטחים נועדו לשמש כחלק מחניות שניבנו בפועל בבניין בהצמדה למשרד, וכי בעלים אחר בבניין, שהרבני רחמים, השתלט לפני מספר חודשים על חלק החניות הללו". עם זאת בתצהירם מציינים התובעים כי מדובר בהשתלטות שנעשתה בערך בשנת 2012 בסמוך להגשת התביעה למפקחת על הבתים המשותפים (סעיף 32).

אשר למכון הכושר מפנים התובעים לשאילתת רשוי שנשלחה לתובעת 2 ביום 16.11.15 מעריית פתח תקווה ולפיה בהתאם לצוו רשוי עסקים הפעילות של הפעלת חוגים בתחום אומנויות הלחימה והספורט ללא מכשירי ספורט או מכשירי כושר אחרים אינה נידרשת ברישיון עסק (נספח 12).

...

אני מורה לתובעים לפנות את המכולה שהוצבה ללא היתר ככל שזו לא סולקה מהשטח.

כמו כן אני מורה לתובעים לפנות את הפסולת שפוזרה בחצר הנכס וזאת בתוך 60 ימים מהיום.

אני מחייב את התובעים לשלם לנתבע סך של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהמטרד של המכולה והפסולת ובעקבות אירוע החלפת המנעולים במחסן.

הצדדים: התובע הוא אוהד אומניות לחימה משולבות המכונות MMA (להלן: "אומנויות לחימה"), ובכל הזמניים הרלוואנטיים לתביעה היה חבר בקבוצת הפייסבוק "UFC & MMA ISRAEL" (להלן: "הקבוצה").

נוסף על כך, משנת 2010 משמש הנתבע כמנהל פורום בתחום אומנויות הלחימה במסגרת אתר האנטרנט "תפוז" (להלן: "פורום תפוז").

...

בנסיבות המקרה שלפניי, אני סבורה כי יש לחייב את הנתבע לשאת בתשלום סך של 5,000 ₪ לפיצוי התובע בגין עוולת לשון הרע אותה ביצע כלפי התובע.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 5,000 ₪.

בנוסף, אני מורה לנתבע להסיר בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין לידיו, את הפרסום מהקבוצה אותה הוא מנהל/ניהל בעבר, ככל שזו עדיין קיימת.

· ת"פ (ק"ש) 3906-11-17 תביעות מרום הגליל והגולן נגד יצחק לוי (29.11.17) – הנאשם הורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

בית המשפט המחוזי, זקף לחומרה את עובדת היותו של הנאשם אומן אומנויות לחימה, אשר בשים לב לידיעותיו בתחום אומנות הלחימה בה שלט, היכה במנוח מכות קטלניות, והוסיף: "העובדה שהנאשם עשה שימוש בידיו בלבד אינה יכולה להועיל לו שכן תקיפה כאמור על ידי מי שהוא מומחה לאומנות לחימה, כמוה כתקיפה באמצעות נשק קר, מאחר ומדובר בתוקף היודע להכות במקצועיות, לכוון ולפגוע במקומות קטלניים, כפי שעשה הנאשם וגרם לתוצאה הטראגית" (הדגשות שלי – ש.ב.; שם, בפיסקה 11 לפסק הדין).

...

לסיכום, לעמדתי, סוג העבירות במקרה זה, בנסיבותיהן, אינו מאפשר הימנעות מהרשעה, באשר ביטול ההרשעה בנסיבות אירוע כזה תפגע בשיקולי ענישה.

· עפ"ג 33047-04-14 נחום נגד מדינת ישראל (8.7.14) – נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

כאמור, בשים לב למכלול השיקולים לחומרה המפורטים לעיל, בהן התקיפה היזומה על נתיב תחבורה ראשי, חסימת המתלונן על ציר התנועה כדי לממש את התקיפה, אופי התקיפה, העובדה שהנאשם בעל ידע באומנות לחימה, והפעיל את הידע והיכולות שלו וכן את כוחן ההרסני, אני קובע מתחם עונש הנע בין 3 חודשי מאסר בפועל שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר, לצד ענישה מרתיעה נלווית, פיצוי ופסילת רשיון נהיגה.

יפים לכאן דברים שנקבעו בע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (2015): "אין המדובר בטווחי ענישה הנקבעים ביחס לעבירה פלונית; המתחמים משתנים ממעשה עבירה אחד לשני, בהתאם לחומרתו, ומנאשם אחד לשני, בהתאם לאשמו". אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שירוצו במרכז הטניס לישראל ברחוב צביה ויצחק 2, חיפה.

טיעוני הצדדים לעונש טיעוני התביעה לעונש בפתח הדברים התייחסה התביעה לכמות השתילים שנמצאו בביתו של הנאשם ולציוד שנימצא בסמוך, ממצאים המעידים לטענת התביעה על כך שמדובר במעבדה אותה הפעיל הנאשם מביתו ולא בגידול לצריכה עצמית.

מקורות חייו עולה כי מגיל 6 עוסק הנאשם בפעילות ספורטיבית בתחומי אומנויות לחימה, שחיה, רכיבה ואתלטיקה.

...

מכלול הדברים מוביל למסקנה כי מידת הפגיעה בערך המוגן הינה נמוכה נוכח סוג הסם, והתרשמותי כי הנאשם שבפניי על מכלול תכונותיו ומכלול הנסיבות העולות מהתיק, לא התכוון להפיץ את הסם.

בחינת הפגיעה בערך המוגן, מדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בגין כתב האישום שבפניי נע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר, הניתנים לריצוי בעבודות שירות.

תביעה להכרה ביחסי עובד- מעסיק ולתשלום זכויות מכוח הכרה זו. רקע התובע הוא מורה ומאסטר לאומנויות לחימה שאין חולק כי שמו הולך לפניו.

כך גם עולה מעדות התובע בהמשך (עמ' 19, ש' 13) העיד: "ביקשתי למטרה כלכלית שמה שהיה יישאר... דרשתי זאת כי יש תחרות עזה בעיר...". יכולת התובע לכפות על הנתבעת אי הפעלת חוגים בתחום אומנויות הלחימה מעידה על העדר יחסי כפיפות.

...

3- בצוות המורים נמצאים: אלדד בן חורין, איתי ניר ואלכס גרונוביץ 4- מוסכם כי ישמר הסטטוס קוו באשר להדרכת אומנויות לחימה במועדון, כלומר ישארו 2 שיעורי קפוארה (או שיעור חליפי באומנויות לחימה למעט, גודו, קראטה, טקוואנדו, הגנה עצמית וגיוגיטסו) ללא תשלום לילדים, ושיעור טאקוונדו (או שיעור חליפי באומנויות לחימה למעט גודו, קראטה, הגנה עצמית וגיוגיטסו) למבוגרים" בהתאם לסיכום, התובעת גבתה את דמי ההשתתפות ממשתתפי החוגים וחלקו של התובע מהגבייה הועבר לו כנגד חשבונית מס. לטענת התובע חלקו בהכנסות החוגים עמד בממוצע חודשי ע"ס כ-9,000 ₪.

לנוכח האמור טענת התובע לפיה הוא זכאי לזכויות מתוקף היותו "מעין עובד" נדחית.

סוף דבר משלא מצאנו כי יש לקבל טענות התובע, דין תביעתו להדחות.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.