בהקשר זה נקבע בעיניין מתן-חיים הנ"ל, כי "אמנם, צדק בית המשפט המחוזי בקבעו, כי תביעתו של המבקש לא נוסחה כראוי, כך שכתב התביעה לא הבחין בצורה מספקת וראויה בין הנזקים המיוחסים לכל אחד מרכיבי התביעה. עם זאת, אין לקבל את הקביעה כי הואיל ו'הסעד העקרי' מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה, מוסמך הוא אף לידון בעילה הנזיקית". עוד נפסק שם, כי "תביעות בעילה נזיקית הוצאו באופן מפורש מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה".
עוד נקבע ע"י כבוד השופט ב. ארנון בת"א (מחוזי-מרכז) 8370-02-10 קלמן חלמיש נ' גמא ניהול וסליקה בע"מ (06.07.2010), כי "מטיעוני הצדדים בכתב, ובמיוחד מטיעוניה של גמא, לא עולה כי מי מהם חולק על העובדה כי התביעה שבכותרת מבוססת על עוולות אזרחיות נוספות, כמפורט בסעיף 5 לעיל, ומשכך ניתן היה לכאורה לתקוף את שאלת הסמכות בנימוק שתביעה זו מוגשת על ידי עובד לשעבר כנגד מעבידו לשעבר בגין עוולות אזרחיות שונות, וביניהם גם עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. נשאלת השאלה: האם גם בנסיבות אלה רוכש בית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית ייחודית לגבי כל העוולות האזרחיות, לרבות אלו שאינן מבוססות על חוק איסור לשון הרע, או שמא יש לפצל את הדיון בין הערכאות השונות באופן שבית הדין לעבודה יהיה מוסמך לידון רק בעילה המבוססת על חוק איסור לשון הרע, ואילו בכל יתר העילות הנזיקיות תוקנה הסמכות העניינית לערכאה 'האזרחית'". בית המשפט דן בסוגיה זו רק בבחינת למעלה מהנדרש וציין, כי "אף לגירסת גמא אותה מסכת עובדתית מקימה כלפי חלמיש את עילות התביעה על פי החיקוקים האחרים, אך זאת מבלי שגמא טירחה לפרט בכתב התביעה באופן ספציפי אילו מעשים מקימים לטענתה כל עילה ועילה באופן קונקריטי. כידוע, אין בציון סתמי וכוללני של עילות תביעה מכוח חיקוקים שונים אלא יש לנמק ולפרט מהן העובדות המהותיות המקימות את העילה הנטענת וזאת כפי שמורות תקנות 72 ו-77 לתקנות סדר הדין האזרחי". כן נאמר כי "כאשר התובע מצביע על קיומן של עילות תביעה על פי חיקוקים שונים אותם הוא מונה בכתב תביעתו, והוא אינו מיפרט אילו עובדות קונקרטיות מקימות כל עילה ועילה אלא מרצה את העובדות כמיקשה אחת, הרי שהמבחן המנחה לצורך קביעת 'העילה' צריך להיות לטעמי, על דרך ההקש, מבחן זהות העילות המופעל בדוקטרינת השתק העילה".
ובחזרה לענייננו
אין חולק, כי עסקינן בתביעה המוגשת על ידי עובד לשעבר נגד מעביד לשעבר ונושאי משרה מטעמו, כאשר קיים קשר הדוק עם יחסי העבודה, זאת ביחס לכל אחד מן המבקשים.
עם זאת, אחר עיון מעמיק בכתב התביעה ניתן לומר- כי פיצוי בגין עוגמת נפש, פיצוי לא ממוני ופצוי בגין הפסד הכנסה- הנם ראשי נזק ואינם מהוים עילות עצמאיות מכוח פקודת הנזיקין וכי הפרוט שנעשה בגוף כתב התביעה עצמו היתייחס לפגיעה בתובע בעקבות פירסום לשון הרע על ידי כל יחידי הנתבעים.
כך נראה, כי החל מסעיף 31 לכתב התביעה, לאחר שסקר את "הרקע והעובדות" ועמד על הליך הפיטורים והשימוע מנקודת מבטו, כותב התובע את הכותרת, ולפיה "הוצאת דיבת התובע ופגיעה בשמה הטוב, הפצת שקרים לכולי עלמה". בסעיפים 32 ו- 33 לכתב התביעה כותב התובע, כי "התובע נעלב עוד יותר לאחר שידע כי ההנהלה דהיינו הנתבעות מס' 3+4 בחרו להודיע לעובדים בכתב על סיום עבודתו של התובע לפני שהוא עצמו ידע על כך". בהמשך נרשם, כי "הנתבעות 3+4 אף כנסו את העובדים ומסרו להם בע"פ בישיבת צוות שהתובע מפוטר על רקע גניבה ומעילה מהנתבע והעובדים". כן מופנים הצדדים לסעיפים 34 עד 50, בגדרם תוקף התובע את הליך הפיטורים והשימוע והוצאת הדיבה הכרוכה לטענתו בהליכים אלה.
...
לטענת המבקשים, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה זו, הואיל ועילת התביעה מקורה ביחסי עובד-מעביד, ומשכך יש לדחות את התביעה על הסף או לחלופין – להורות על העברתה לבית-הדין האזורי לעבודה בנצרת לו מוקנית הסמכות העניינית לדון בה.
מר שיבלי יוסף (להלן: "התובע" או "המשיב" או "יוסף") הגיש בחודש 4/2011 כתב תביעה ע"ס מיליון ₪ (להלן: "ההליך הנוכחי").
עיקר טענות המבקשים
לטענת המבקשים, דין התביעה להדחות על הסף מחמת מעשה בי-דין, מחמת העדר עילה, השתק, העדר סמכות עניינית, העדר יריבות או חסינות, וכן מאחר והתביעה הינה תביעה מופרכת, קנטרנית שנישומה בחסר והוגשה בחוסר תום לב, לרבות ניסוחה הקלוקל, שאינו מבהיר את עילותיה.
התובע יגיש כתב תביעה ביחס לעילה זו לבית הדין האזורי לעבודה תוך 14 יום מיום קבלת עותק החלטה זו.
התביעה מכוח חוק איסור לשון הרע ביחס למשיבים 2 ו-3 תידון בפני מותב זה.
לאור האמור לעיל, ומכוח סמכותי הקבועה בתקנות 101(א)(2) ו- 101(ב) לתקנות סדרי הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וכן סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה ביחס למבקשים אל בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת.
כמו כן- אני מורה לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן ביחס למשיבים 2 ו-3 לבית משפט זה, בתוך 30 ימים מיום קבלת עותק החלטה זו. הצדדים ישקלו התליית ניהול התביעה כאן עד להכרעה בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה, בשים לב למסכת העובדתית והמשפטית העומדת בבסיס התביעה דנן, ולאחר ההכרעה בטענות ההשתק ומעשה בי-דין.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, וקבלת הבקשה באופן חלקי בלבד, אני מחייב את התובע לשלם למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת עותק ההחלטה, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
