מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בעקבות דיבת עובדים לשעבר על ידי המעסיק

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי התובע עבד בחברת "ריבוק בע"מ" לשעבר (להלן: החברה) משנת 2008 ועד שנת 2018.
ביום 5.12.18 הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבע לפצוי בסך של 100,000 ₪ בגין עוולת לשון הרע והוצאת דיבה, בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע) בגין שתי הודעות ווטספ ששלח הנתבע לתובע ובהן נתבקש סיועו של התובע בעניינים שונים הנוגעים לעבודה (נספחים 8 ו-16 לכתב התביעה) וכן בטענה לחילופי דברים בין הצדדים.
ביום 17.12.18 הוגשה בקשת הנתבע לסילוק על הסף, נשוא החלטתי זו. טענות הצדדים לעמדת התובע, במהלך שנת 2016 שבה חלה, היתדרדר מצבו הרפואי לאור היתנהלות הנתבע כלפיו, כאשר במספר מועדים שונים, הנתבע דרש מהתובע לעבוד חרף מצבו הרפואי, וחילופי הדברים שהתקיימו ביניהם מהוים לשון הרע והוצאת דיבת התובע.
בעניינינו חלוקים הצדדים בדבר פירסומו של לשון הרע על ידי הנתבע.
מר שרון מיכל נציג ציבור (עובדים) יעל אנגלברג שהם שופטת מר יאיר כפיר נציג ציבור (מעסיקים) 5 מתוך 5
...
הכרעה לאחר עיון בבקשה לסילוק על הסף, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, מצאנו כי דין הבקשה להתקבל.
מכל האמור לעיל, בהעדר אלמנט הפרסום, ובהעדר ביטויים שמהווים "לשון הרע" כהגדרתן בחוק, הרי שלתובע אין כל עילת תביעה כנגד הנתבע.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ס"ע 28964-04-11 לפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ נציגת ציבור (עובדים): גב' קרן קנדרו נציגת ציבור (מעסיקים): גב' אהובה ליפמן התובעת שופאני יוסרא ע"י ב"כ עו"ד זרייק ועו"ד בשארה הנתבעים 1. בית ספר סמינר סנט ג'וזף (אקלירקי) מס' 17343 2. המטרונות של עכו חיפה נצרת וכלל הגליל של הכנסייה היוונית הקתולית 3. הבישוף אליאס שקור ע"י ב"כ עו"ד כרכבי ועו"ד טיקוצקי פסק דין
לפי הנטען בכתב התביעה התובעת עשתה את כל הנידרש ממנה על ידי מנהל והנהלת בית הספר במהלך עבודתה כמזכירת בית הספר.
הסעדים הנדרשים בתביעה הם: פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה בגין התקופה החל מחודש יולי 2009 ועד פברואר 2010, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 550,000 ₪ ופצוי בגין הוצאת דיבת התובעת בסך 400,000 ₪.
כמו-כן העיד האב שופאני ושני תלמידים לשעבר של בית הספר (שעדותם פחות חשובה להכרעה).
בשלב מאוחר יותר נעשה כניסה משותפת ומתועדת למשרדה של התובעת לצורך חפוש טפסים-קבלות במהלך אותה תקופה ("חופשה כפויה") ניכנס לחדרה של התובעת, ללא רשות, בעלה מר אילי שופאני.
...
נוכח כל האמור לעיל, אנו סבורות שהנתבעת – עליה מוטלהנטל הראייתי – לא הוכיחה שקיימת עילה המצדיקה שלילה או הפחתת פיצויי פיטורים לתובעת.
לסיכום על הנתבעת 2 לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 278,300 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.2010 ועד לתשלום בפועל.
התביעה כנגד נתבעים 1 ו – 3 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, החשבוניות נשוא התביעה הופקו במועד בו בתו של המנכ"ל היתה מופקדת על הנושא וככל שהתובע היה משנה משהו הדבר היה מדווח מידית למנכ"ל. במסגרת תפקידו כמנהל חטיבת הפרויקטים הוא כלל לא נידרש לפקח או לנהל את תחום הנהלת החשבונות ו/או הנפקת חשבוניות ונושא זה התבצע לפי הוראותיו של מר יונס באופן בלעדי.
שלילת פצויי פיטורים ושיעורה מסורה "בראש ובראשונה למעסיק אשר ראוי לו לשקול את מידתיות הפעלת הסנקציה וכמובן מסור הדבר לבית הדין המעביר ביקורת על החלטות המעסיק". כאשר מועלית על ידי המעסיק טענה בדבר שלילת פצויי פיטורים מן העובד, או הפחתתם, יקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים, ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהוים עילה לשלילת פצויי הפיטורים .
הציע הצעות ללקוחות של הנתבעת תוך שהוא עושה שימוש בידע שצבר לגבי תימחור הנתבעת את השירותים והמוצרים אותם היא מספקת, לוקח פרויקטים אשר היו של הנתבעת בתקופה בה עבד, משמיץ את הנתבעת ומוציא דיבת מנהליה.
עיון בסעיף 11 לנספח נ/12 ג', תצהיר התובע שניתן בתיק בו עובד לשעבר (מר ארי פוקס) של הנתבעת תבע אותו הצהיר התובע: "11. למען הגילוי הנאות : תצהירי זה ניתן לאחר שהתפטרתי מעבודתי בנתבעת, מקץ 13 שנות עבודה, וכיום אני מועסק בחברה מתחרה". תצהיר זה ניתן ביום 22.5.17.
לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.
...
לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 193,051 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
מנגד התובע ישלם לנתבעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 40,000 ₪ בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במהלך תקופת העסקתה וכן סך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב לאחר תקופת העסקתו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עילת התביעה הקשורה בלשון הרע והוצאת דיבת התובע אכן נובעת ו/או קשורה ליחסי העבודה בין הצדדים קשר הדוק ובל ינותק.
בעיניין חלמיש נאמרו הדברים הבאים: "כאשר מתקיימים יחסי עובד ומעביד כסדרם הרי שהסכוי כי תתקיים עילה מכח חוק איסור לשון רע הוא נמוך יותר מזה הקיים כאשר יחסי עובד מעביד כשלו. דוקא לאחר סיום יחסי העבודה שבין הצדדים יתכן ומי מהצדדים יראה עצמו פטור מחובות אשר הוטלו עליו כלפי הצד האחר בעת שהצדדים היו קשורים במערכת יחסים של עובד ומעביד. סביר להניח כי לאחר נתוק יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ייוצר מצע "פורה" יותר למעשים המבססים תביעה בגין לשון הרע".
אשר על כן, הגיונם של דברים, כמו גם תכלית החוק, מביאה למסקנה, כי גם תביעות שעניינן הוצאת לשון הרע שנעשתה על-ידי עובד לשעבר על מעבידו לשעבר, או להיפך, על-ידי מעביד לשעבר על עובדו לשעבר, וזאת בהתייחס למעשים ו/או אמירות במהלך קיומם של יחסי עובד ומעביד ואף לאחר סיום יחסי ההעסקה ובילבד שההתבטאויות היו בזיקה ליחסי ההעסקה, תהא בסמכות בית הדין לעבודה (ע"ע 18072-02-19 מזרחי ואח' נ' גבע ואח', סעיף 7 לפס"ד).
...
לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות משמדובר בבקשה שניה של המבקשת לסילוק עילות תביעה על הסף, עת בבקשתה הראשונה לא כללה או התייחסה המבקשת לעילות התביעה בגין "לשון הרע", הגם שעילת תביעה זו נתבעה בכתב התביעה המקורי של המשיב וכן הוזכרה בכתב ההגנה של המבקשת אשר הוגש בחודש אוגוסט 2019.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום, בשלב מקדמי זה של ההליך, לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.
משכך, לא ניתן לקבל את טענות המבקשת להיעדר סמכות עניינית ומצאנו שיש מקום לקיים דיון לגופם של הדברים.
לאור האמור לעיל, בקשת המבקשת לסילוק על הסף של רכיבי התביעה שעניינם פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בהקשר זה נקבע בעיניין מתן-חיים הנ"ל, כי "אמנם, צדק בית המשפט המחוזי בקבעו, כי תביעתו של המבקש לא נוסחה כראוי, כך שכתב התביעה לא הבחין בצורה מספקת וראויה בין הנזקים המיוחסים לכל אחד מרכיבי התביעה. עם זאת, אין לקבל את הקביעה כי הואיל ו'הסעד העקרי' מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה, מוסמך הוא אף לידון בעילה הנזיקית". עוד נפסק שם, כי "תביעות בעילה נזיקית הוצאו באופן מפורש מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה". עוד נקבע ע"י כבוד השופט ב. ארנון בת"א (מחוזי-מרכז) 8370-02-10 קלמן חלמיש נ' גמא ניהול וסליקה בע"מ (06.07.2010), כי "מטיעוני הצדדים בכתב, ובמיוחד מטיעוניה של גמא, לא עולה כי מי מהם חולק על העובדה כי התביעה שבכותרת מבוססת על עוולות אזרחיות נוספות, כמפורט בסעיף 5 לעיל, ומשכך ניתן היה לכאורה לתקוף את שאלת הסמכות בנימוק שתביעה זו מוגשת על ידי עובד לשעבר כנגד מעבידו לשעבר בגין עוולות אזרחיות שונות, וביניהם גם עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. נשאלת השאלה: האם גם בנסיבות אלה רוכש בית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית ייחודית לגבי כל העוולות האזרחיות, לרבות אלו שאינן מבוססות על חוק איסור לשון הרע, או שמא יש לפצל את הדיון בין הערכאות השונות באופן שבית הדין לעבודה יהיה מוסמך לידון רק בעילה המבוססת על חוק איסור לשון הרע, ואילו בכל יתר העילות הנזיקיות תוקנה הסמכות העניינית לערכאה 'האזרחית'". בית המשפט דן בסוגיה זו רק בבחינת למעלה מהנדרש וציין, כי "אף לגירסת גמא אותה מסכת עובדתית מקימה כלפי חלמיש את עילות התביעה על פי החיקוקים האחרים, אך זאת מבלי שגמא טירחה לפרט בכתב התביעה באופן ספציפי אילו מעשים מקימים לטענתה כל עילה ועילה באופן קונקריטי. כידוע, אין בציון סתמי וכוללני של עילות תביעה מכוח חיקוקים שונים אלא יש לנמק ולפרט מהן העובדות המהותיות המקימות את העילה הנטענת וזאת כפי שמורות תקנות 72 ו-77 לתקנות סדר הדין האזרחי". כן נאמר כי "כאשר התובע מצביע על קיומן של עילות תביעה על פי חיקוקים שונים אותם הוא מונה בכתב תביעתו, והוא אינו מיפרט אילו עובדות קונקרטיות מקימות כל עילה ועילה אלא מרצה את העובדות כמיקשה אחת, הרי שהמבחן המנחה לצורך קביעת 'העילה' צריך להיות לטעמי, על דרך ההקש, מבחן זהות העילות המופעל בדוקטרינת השתק העילה". ובחזרה לענייננו אין חולק, כי עסקינן בתביעה המוגשת על ידי עובד לשעבר נגד מעביד לשעבר ונושאי משרה מטעמו, כאשר קיים קשר הדוק עם יחסי העבודה, זאת ביחס לכל אחד מן המבקשים.
עם זאת, אחר עיון מעמיק בכתב התביעה ניתן לומר- כי פיצוי בגין עוגמת נפש, פיצוי לא ממוני ופצוי בגין הפסד הכנסה- הנם ראשי נזק ואינם מהוים עילות עצמאיות מכוח פקודת הנזיקין וכי הפרוט שנעשה בגוף כתב התביעה עצמו היתייחס לפגיעה בתובע בעקבות פירסום לשון הרע על ידי כל יחידי הנתבעים.
כך נראה, כי החל מסעיף 31 לכתב התביעה, לאחר שסקר את "הרקע והעובדות" ועמד על הליך הפיטורים והשימוע מנקודת מבטו, כותב התובע את הכותרת, ולפיה "הוצאת דיבת התובע ופגיעה בשמה הטוב, הפצת שקרים לכולי עלמה". בסעיפים 32 ו- 33 לכתב התביעה כותב התובע, כי "התובע נעלב עוד יותר לאחר שידע כי ההנהלה דהיינו הנתבעות מס' 3+4 בחרו להודיע לעובדים בכתב על סיום עבודתו של התובע לפני שהוא עצמו ידע על כך". בהמשך נרשם, כי "הנתבעות 3+4 אף כנסו את העובדים ומסרו להם בע"פ בישיבת צוות שהתובע מפוטר על רקע גניבה ומעילה מהנתבע והעובדים". כן מופנים הצדדים לסעיפים 34 עד 50, בגדרם תוקף התובע את הליך הפיטורים והשימוע והוצאת הדיבה הכרוכה לטענתו בהליכים אלה.
...
לטענת המבקשים, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה זו, הואיל ועילת התביעה מקורה ביחסי עובד-מעביד, ומשכך יש לדחות את התביעה על הסף או לחלופין – להורות על העברתה לבית-הדין האזורי לעבודה בנצרת לו מוקנית הסמכות העניינית לדון בה. מר שיבלי יוסף (להלן: "התובע" או "המשיב" או "יוסף") הגיש בחודש 4/2011 כתב תביעה ע"ס מיליון ₪ (להלן: "ההליך הנוכחי").
עיקר טענות המבקשים לטענת המבקשים, דין התביעה להדחות על הסף מחמת מעשה בי-דין, מחמת העדר עילה, השתק, העדר סמכות עניינית, העדר יריבות או חסינות, וכן מאחר והתביעה הינה תביעה מופרכת, קנטרנית שנישומה בחסר והוגשה בחוסר תום לב, לרבות ניסוחה הקלוקל, שאינו מבהיר את עילותיה.
התובע יגיש כתב תביעה ביחס לעילה זו לבית הדין האזורי לעבודה תוך 14 יום מיום קבלת עותק החלטה זו. התביעה מכוח חוק איסור לשון הרע ביחס למשיבים 2 ו-3 תידון בפני מותב זה. לאור האמור לעיל, ומכוח סמכותי הקבועה בתקנות 101(א)(2) ו- 101(ב) לתקנות סדרי הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וכן סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה ביחס למבקשים אל בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת.
כמו כן- אני מורה לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן ביחס למשיבים 2 ו-3 לבית משפט זה, בתוך 30 ימים מיום קבלת עותק החלטה זו. הצדדים ישקלו התליית ניהול התביעה כאן עד להכרעה בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה, בשים לב למסכת העובדתית והמשפטית העומדת בבסיס התביעה דנן, ולאחר ההכרעה בטענות ההשתק ומעשה בי-דין.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, וקבלת הבקשה באופן חלקי בלבד, אני מחייב את התובע לשלם למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת עותק ההחלטה, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו