תביעה בעקבות ביטול חבילת נופש מבלי לקבל החזר כספי

לפני תביעה כספית לתשלום פיצויים בסך 14,000 ₪ בשל ביטול חבילת נופש שספקה צד ג', אותה רכשו התובעות מהנתבעת.

יתרה מכך, אופיר טורס הציעה לתובעות חלופות רלוואנטיות ככל הניתן, ובמידה שבחרו התובעות לקבל החזר כספי ולהזמין חבילת נופש בחברה אחרת, אין אופיר טורס אחראית לשלם פיצוי עבור אותה חבילה שנרכשה.

...

אני סבורה גם שלתובעות מגיע פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להן ובגין התנהלותה של אופיר טורס (ראו הדרישה לפיצוי בסך של 2,000 ₪ וכן ראו האמור בסעיף 8 לפיו נגרמה לתובעות עוגמת נפש).

סוף דבר אופיר טורס תשלם לתובעות סך של 14,000 שח וזאת תוך 30 יום מהיום.

אני דוחה את הודעת צד ג' שהגישה אופיר טורס נגד השטיח המעופף.

עוד הצהירה הנתבעת בכתב הגנתה כי היא לא ידעה שהתובעת לא קיבלה החזר כספי עד לקבלת התביעה.

עוד נטען כי חבילת הנופש המוזמנת מעולם לא בוטלה וכי המשיבה לא הציגה אף פנייה לקבלת החזר שנערכה טרם קריסת כנפי משק.

נטען כי אין בעובדה שהמשיבה לא עודכנה בדבר קריסתה של כנפי משק עד הגשת התביעה נוכח העומס הרב כדי להפוך את המבקשת עצמה לאחראית להחזר הכספי.

...

נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 11,750 ₪ בצירוף הוצאות משפט.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

10) לסיכום: א) לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפניי תביעה כספית לחיוב הנתבעים בהשבת הסך 10,534 ₪ ששלמו התובעים בגין מקדמה עבור חבילת נופש לזנזיבר, שלא יצא לפועל בשל משבר הקורונה.

התובעים טוענים כי בשל הגבלות הקורונה הם נאלצו לבטל את חבילת הנופש וכי דרשו מהנתבעת 1 השבת הכספים ששלמו כמפורט לעיל ואולם הנתבעת 1 נעלמה ולא ניתן היה לאתרה בכל דרך ולכן גם לא ניתן היה להשיב לידם את הכספים ששולמו כאמור.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי טענות הצדדים, עיינתי בכתבי טענותיהם ושמעתי עדויותיהם בדיון שהתקיים לפניי, אני מחליט כדלקמן: מעיון בתיק ובעדויות הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהתובעים לא קיבלו כרטיסי טיסה לחופשה שהזמינו (לזנזיבר) וגם לא מלון או דבר אחר, ולמרות זאת הם לא קיבלו החזר כספים עבור החיובים שנסלקו כאמור.

...

בהקשר דומה למסקנה לעיל כבר נפסק כי העיסוק של הנתבע 2 חורג ממתן שירותי סליקה בלבד ואף חויב בהשבת כספים.

לסיכום בהינתן הנקוב לעיל, אני סבור כי הנתבעים, ביחד ולחוד, חבים בהשבת הכספים שקיבלו מן התובעים, כמפורט להלן: הנתבעת 1 תשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה בסך של 10,534 ₪ וזאת בהעדר הגנה והתייצבות לדיון.

אני סבור כי התובעים הוכיחו כי נגרמה להם עגמת נפש.

מונחת בפני תביעה כספית על סך של 4,000 ₪, שעניינה בבטול חבילת נופש.

השניים העידו וסיכמו טענותיהם בעל פה. בתמצית טענות התביעה כתב התביעה מבוסס בכותר על "תביעה להשבת תמורה בגין ביטול עסקת מכר מרחוק לרכישת שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל, בהתאם לתיקון לחוק הגנת הצרכן שניכנס לתוקף החל מ 6.2.2019". לשיטת התובע, ביום 06.02.2019 יצר קשר עם הנתבעת, ביקש לבטל את העסקה ולדאוג לו לטיסות מחברה אחרת.

תמורת כרטיסי הטיסה שולמה ומשולמת ככל חברות התעופה, באופן ישיר ומלא באמצעות מערכות דיגיטאליות עולמיות, ומשכך לא ניתן לקבל החזר כספי ומעמד התובע לעניין זה הוא ככל נושי חברת התעופה.

דיון והכרעה השאלה הדורשת הכרעה – האם יש להורות לנתבעת להשיב לתובע את מלוא כספו, בגין כשלון התמורה? כבר עתה אומר, שלאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, השתכנעתי לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן נימוקיי בתמצית, כמצוות תקנה15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

לטענתו, הנתבעת לא קיבלה תמורה עבור ההזמנה, ואם התובע היה חותם על כתב הוויתור, היה מקבל את הכסף דרך "בא לי גם", ולא דרך הנתבעת.

...

דיון והכרעה השאלה הדורשת הכרעה – האם יש להורות לנתבעת להשיב לתובע את מלוא כספו, בגין כישלון התמורה? כבר עתה אומר, שלאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, השתכנעתי לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן נימוקיי בתמצית, כמצוות תקנה15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

כאמור, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי היא רק מתווכת.

לאחר ששמעתי את העדויות, הטענות והראיות, בראי הפסיקה נחה דעתי להורות לנתבעת להשיב לתובע את יתרת העלויות, זולת כרטיסי הטיסה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,000 ₪ וכן הוצאות משפט על סך של 1,000 ₪, בתוך 30 ימים.

עניינה של התביעה הנו, הזכאות להחזר כספי מלא בגין ביטול חבילת נופש שרכשו התובעים מהנתבעת.

הסיבה שהתובעים הזמינו את הטיול באנטרנט ולא באמצעות נציגת הנתבעת טלפונית, הנה כי באמצעות הזמנה באתר, ישנה הנחה שלא מתקבלת בהזמנה טלפונית (סעיף 4 לכתב ההגנה).

סעיף 14 ג 1 לחוק קובע: מיום 31.3.1998 תיקון מס' 6 ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 184 (ה"ח 2566) הוספת סעיף 14ג מיום 30.7.1998 תיקון מס' 7 ס"ח תשנ"ח מס' 1679 מיום 30.7.1998 עמ' 298 (ה"ח 2566, ה"ח 2710) החלפת סעיף 14ג הנוסח הקודם: החזרת תמורה ונכס עקב ביטול 14ג. בוטל חוזה לפי סעיף 14א, יחזיר העוסק לצרכן, בתום ארבעה - עשר ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את מלוא התמורה שקבל, ואם קיבל הצרכן נכס כלשהוא בעקבות עשיית העיסקה או החוזה - יעמידו הצרכן לרשות העוסק במקום שבו נימסר לו הנכס, ובילבד שאם חלה הרעה משמעותית במצב הנכס, רשאי העוסק לנכות ממה שקבל את הסכום שבו פחת ערכו של הנכס.

...

העסקה התבצעה בסופו של דבר באופן מקוון ולא מול נציגת השירות, מכיוון שבדרך זו זכו התובעים להנחה, אותה לא רצו להפסיד.

סוף דבר, לא היה מקום לבטל את כל העסקה.

דין התביעה להידחות.