תביעה בעניין פיטורין לא הוגנים מצד המעביד בתוספת פיצוי בעבור עוגמת נפש

פתיח עניינה של תובענה זו בדרישתו של מר מאיר יעקוביאן (להלן: התובע), לתשלומים שונים מאת "חברת חרמון מעבדות טיאיי בע"מ" (להלן: הנתבעת ו/או החברה), מי שהיתה מעסיקתו לתקופה קצרה - מיום 21.8.12 ועד 10.10.12 - מאחר שהתובע סבור, כי העסקתו בחברה הופסקה שלא כדין, תוך גרימת עוגמת נפש וכאשר הנתבעת נותרה חייבת לו תשלומים רבים - ביטוח פנסיוני, ביטוח מנהלים, קרן הישתלמות, פצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא בתום לב והוצאות משפט [פירוט בנספח שצורף לתביעה, בכתב יד].

הנתבעת, מנגד - טוענת שהליך סיום העסקתו של התובע היה הוגן, עינייני ולא מושפע משיקולים זרים, לאחר שהתובע עבד אצלה תקופה של 21 ימי עבודה, בלבד, ומשהסתבר לה שאינו בעל הכישורים והידע שעליהם הצהיר בפני נציגיה; לפיכך - סבורה הנתבעת - כי לא מגיע לתובע תשלום משלל התשלומים שתבע, בגין פיטורים שלא בתום לב ושלא כדין, דמי היסתגלות, הפרשות סוציאליות ועוד.

לפיכך - נדחות התביעות לעניין "נזק שבח בגין אי הפרשה לקופות עבור שנתיים" [ת/1, סע' 43]; לעניין "נזק תשלום המס" [ת/1, סע' 44]; ולעניין נזק שבח נוסף, שהתייחס אליו התובע בתצהירו בלי שתבע מראש [ת/1, סע' 45].

קרן הישתלמות לפי הסכם העבודה, סעיף 8.3 "החל מיום 01.09.12 יפריש המעביד מדי חודש לקרן הישתלמות מוכרת סך של 7.5% ממשכורתו של העובד (לא כולל תוספות ותנאים נלווים) ...". אין חולק, כי הנתבעת לא החלה בהפרשות, כאמור, נוכח תקופת ההעסקה הקצרה.

בנסיבות אלה - לא מצאנו פסול בהחלטת הנתבעת להפסיק את סיום ההיתקשרות עם התובע, לאחר ההיתנסות הקצרה, והעובדה שקבל עוד תקופת עבודה של חודש ימים בתשלום מצביעה על היתנהגות הוגנת מצד המעסיקה.

...

עובדות ועיקר טענות הצדדים לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועיינו בכל החומר שהוגש לתיק בית-הדין, לרבות סיכומי התשובה, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים את העובדות הנחוצות לענייננו, כדלקמן: התובע גויס לתפקיד מהנדס תוכנה בנתבעת, לצורך פרויקט חשוב בו עסקה בשנים האחרונות, אשר בוצע גם בעת ניהול המשפט.

ככלל, תקופת ההסתגלות, אם ניתנת, מותאמת לתקופת עבודה, ותקופת עבודתו הקצרה של התובע בנתבעת לא הצדיקה - לטעמנו - הענקת זכות כזו; בחודש "הודעה מוקדמת" שניתן לתובע כתקופת עבודה בתשלום, ללא דרישת עבודה, בפועל, בצידה הלכה הנתבעת לקראת התובע, מעל ומעבר.

אשר על כן, גם התביעה ברכיב זה - נדחית.

בנסיבות אלה - לא מצאנו פסול בהחלטת הנתבעת להפסיק את סיום ההתקשרות עם התובע, לאחר ההתנסות הקצרה, והעובדה שקיבל עוד תקופת עבודה של חודש ימים בתשלום מצביעה על התנהגות הוגנת מצד המעסיקה.

לטענת התובע, משנת 2005 נציגי ועד העובדים הציגו בפניו מצג שוא כי ייקלט כעובד מחיש, ועל אף חובתם לייצוג הוגן, לא עשו די כדי להבטיח שהתובע ייקלט כפי שהובטח.

על כן, הוא תובע הפרישי שכר, זכויות סוציאליות הנובעות מהפרשים אלה, כל זאת לאחר מתן חשבונות מצד מחיש באשר לגובה שכרו של עובד קבוע, פצויי פיטורים ופצוי בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.

משך כל התקופה, היה התובע מודע לזהות מעסיקתו ואף תיאם מולה בקשות שונות הנוגעות לתנאי העסקתו.

חלק מהרכיבים אף מעלים דרישה לפצוי כפול עבור כספים שקבל זה מכבר, כדוגמת פצויי פיטורים עבור התקופה.

סוף דבר: מחיש תעביר לעיון התובע בתוך 30 ימים מהיום את כל ההסכמים ו/או ההסדרים התקפים במחיש בתקופת עבודתו של התובע, הנוגעים לקבלת עובדי קבלן ו/או עובדי הראל, לעבודה כעובד מחיש ו/או עובדי בנק ואת מלוא ההסכמים, ההסדרים, קבצי הוראות ומסמכים אחרים כלליים בלבד הנוגעים להשתכרותם של עובדי מחיש בתקופה הרלבנטית לתביעה, לרבות מידע על זכאות לבונוסים, תוספות והטבות אחרות.

...

יחד עם זאת, איני יכול לקבל את הטענה כי המסמכים הנ"ל רלבנטיים גם 4 שנים לאחר סיום הצבתו במחיש ולכן הבקשה מתקבלת בכל הנוגע להסכמים ו/או הסדרים שהיו בתוקף במהלך תקופת הצבתו של התובע במחיש.

הבקשה מתקבלת כאמור, אך ורק בתקופת הצבתו של התובע במחיש ולא לאחר מכן.

סוף דבר: מחיש תעביר לעיון התובע בתוך 30 ימים מהיום את כל ההסכמים ו/או ההסדרים התקפים במחיש בתקופת עבודתו של התובע, הנוגעים לקבלת עובדי קבלן ו/או עובדי הראל, לעבודה כעובד מחיש ו/או עובדי בנק ואת מלוא ההסכמים, ההסדרים, קבצי הוראות ומסמכים אחרים כלליים בלבד הנוגעים להשתכרותם של עובדי מחיש בתקופה הרלבנטית לתביעה, לרבות מידע על זכאות לבונוסים, תוספות והטבות אחרות.

לטענת התובע, העיתוי בו בחרה הנתבעת לחקור ארוע שארע שנה קודם לכן, בסמוך לאחר התארגנות העובדים ופנייתו בעצומה להנהלה, העובדה שעובדים שעברו עבירות משמעת חמורות כלל לא נחקרו, תקופת ההשעיה הארוכה וההחלטה להגיש ערעור על סגירת התיק במישטרה, מעידים על כך שהנתבעת נקטה בהליכים כנגדו בחוסר תום לב, משיקולים זרים ובנגוד לחובת ההגינות המוגברת החלה עליה.

באשר לתביעה להפרשי שכר טענה הנתבעת כי השכר בתקופת ההשעיה שולם לתובע בהתאם להוראות סעיף 46.312 לתקשי"ר (החלות בה מכוח ההסכמים הקבוציים החלים עליה), הקובעות כי השכר המשולם לעובד שהושעה אינו כולל תוספות, ובחודשים 11/2012 – 7/2013 התובע לא היה זכאי לשכר כלל, שכן הוא סירב להתייצב לתפקיד אליו שובץ בעקבות סיום תקופת ההשעיה בהסכמה.

באשר לתביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין עגמת נפש, טענה הנתבעת כי משהתובע התפטר מיוזמתו הוא אינו זכאי לכל פיצוי וכי הצבתו לתפקיד פקיד מיון לילה, התואמת את הוראות ההסכמים הקבוציים החלים בנתבעת, הייתה זמנית ונעשתה בסבירות, לאחר שהתובע לא הציג כל מיגבלה לבצוע התפקיד.

מעבר לכך, הנתבעת הציגה את הנוהל בדבר מסירת דברי דואר רשומים ממנו עולה כי יש למסור דברי דואר לנמען בלבד ו/או למיופה כוחו של הנמען (כנגד הצגת ת.ז. וחתימתו) וכמפורט לעיל, התובע הודה בחקירתו בפני אגף הבטחון כי הוא הכיר את הנוהל וידע כי אסור לו לחתום על דברי דואר רשומים עבור נמענים (הנוהל צורף כנספח 27 לתצהיר מר יצחק וחקירתו של התובע צורפה כנספח 2 לתצהיר מר יצחק).

סעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957 שכותרתו "איסור פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות בועד עובדים או באירגון עובדים" קובע כך: "(א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

אולם, מעדותו של התובע עלה כי באופן אבסורדי דוקא התפקיד בו הוצב בפועל, כפקיד מיון לילה, הצריך מידה מוגברת של אמון, וכדבריו: "אני קבלתי מפתח ממנהל משמרת והייתי מגיע הראשון, פותח את הסניף, מנטרל את האזעקה וניכנס. הייתה לי גישה לכל הסניף ולכל דבר ומסמך בסניף, ולא היה כל חשש מצדם של הממונים עלי לתת לי גישה חופשית לסניף" (סעיף 9.6 לתצהירו).

...

משכך, התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בהתאם לכך, תשלם הנתבעת לתובע, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין אליה, את הסכומים הבאים: סך של 27,726 ש"ח בגין אי תשלום שכר בחודשים פברואר – יולי 2013 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.7.13 ועד למועד התשלום בפועל.

על כן פסק כב' השופט י' כהן בבג"צ 115/71 הסתדרות מכבי ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לב (1) 214115/71: "החובה לשלם פצויי פיטורין ודמי חופשה כאשר קיימים יחסי מעביד ועובד אינה יכולה לשמש נושא להסכם חפשי בין הצדדים, שבו רק רצונם הוא הקובע, אלא אלה ענינים שהמחוקק ראה בהם ענין צבורי ולפיכך קבע בחוקים הוראות להגנה על העובד, שאין להתנות עליהן". אולם, כפי שנאמר על ידי כב' השופט ש' צור בע"ע (ארצי) 791/05 דורון כץ נ' רועי ספיר, 4.5.16: "עיקרון זה כללי מידי ולא תמיד הוא מעניק פיתרון מלא ומדויק לעניין העומד לדיון בבית הדין. שלוש הבהרות נוגעות לענייננו ומן הראוי לעמוד עליהן:

במיוחד אמורים הדברים לגבי העותר, לאחר ששמענו מפי חבר הועדה המקצועית וראש מערך הבקורת באיגוד השופטים, מר לירן וקסברגר, כדברים הללו: "הוא (העותר) היה מדורג במקום ה- 14 מתוך ה- 17 גם ללא תוספת האחוזים. פה ניכנסו שקולי הועדה וזה לקח אותו למקום האחרון אם לוקחים בחשבון את שקולי הועדה. בלי הועדה הוא גמר במקום ה- 14.

באותה החלטה (שאינה מחייבת אותנו בכל מקרה) נאמר: "סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1969 (להלן – חוק הבוררות) קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". על יסוד האמור, נקבעה ההלכה לפיה מאחר ואין תוקף לוויתור מצד עובד על זכויות מכח דיני המגן, לא יוכלו צדדים ליחסי עבודה להסכים על הדרך הרצויה ליישוב סכסוכים הנוגעים לזכויות קוגנטיות (בג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 820; ע"ע 791/05 דורון כץ ואח' – רועי ספיר (4.5.06)).

לכך ראה לנכון ב"כ התובע להתייחס בסיכומי תשובה במשפט אחד: "התובע לא זנח סעד זה ואף היתייחס אליו הן בתובענה והן בסיכומיו. מדובר הוא בסעד חלופי בלבד לסעד העקרי והתובע עומד גם על סעד זה". ואולם, על אף הנאמר, אכן לא היתייחס התובע לטענת הנתבעת בכתב ההגנה: דרישה לפצויי פיטורים והודעה מוקדמת לפיטורים – טענה הנתבעת כי התובע לא פוטר אלא נגרע מסגל שופטי ליגת העל.

הפרשות פנסיוניות – עם כניסה לתוקף של צו ההרחבה לעניין פנסיה חובה, החליטה ההתאחדות כי יהיה זה ראוי והוגן לבצע עבור השופטים הפרשות פנסיוניות בשיעור המקסימלי שנקבע בצו ההרחבה, כולל הפרשה לפצויי פיטורים (6% תגמולים ו-8.33% לפיצויים).

התובע ציין בכתב התביעה: "בשל פיטוריה תובע, הפגיעה בשמו הטוב ובמעמדו המקצועי וכל זאת משיקולים בלתי מקצועיים ועגמת הנפש שנגרמה לו, יעמיד התובע את תביעתו על סך של 100,000 ₪". מדובר ברכיב לא מפורט ולא מוכח, שהנו פועל יוצא מן התביעה להשבה לשיפוט בליגת העל, אשר כאמור נדחתה.

...

מסקנתנו היא כי בית הדין העליון התייחס לכלל הטענות התובע, בפסק דין מנומק וסביר, ולא קיימת כל עילה להתערב בו. על כן, אנו מקבלות את טענות הנתבעת באשר לסופיות הדיון והעדר סמכות של בית הדין, בנוגע לסעד העיקרי המבוקש בתביעה – השבה לשיפוט בליגת העל.

בשל כל אלה, כאשר התובע לא פירט את הדרישות, לא הביא על כך הוכחה, לא התייחס לטענות ההגנה של הנתבעת ואף לא חזר על הסעדים הכספיים בסיכומיו, דין כל אלה להידחות.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו דוחות את תביעת התובע, הן בשל סופיות הדיון וחוסר סמכות של בית הדין לדון בה, והן לגופה.

התובע הגיש תביעתו בעבור תקופה ארוכה יותר הכוללת את עבודתו בנתבעת 2, בעוד שאין רצף העסקה, כפי שנקבע לעיל.

בנוסף, ממסכת הראיות לא הוכח כלל יחס שכזה, ועלה דוקא כי היחס לתובע היה יחס מכובד והוגן מצד כל הנתבעות.

כמו כן, גם רכיב תוספת הותק דינו להידחות, בשים לב כי צו ההרחבה בענף המתכת לא חל בנסיבות העניין; וכך גם התביעה בגין עוגמת נפש, אשר לגביה פורט לעיל.

אמנם, התובע המשיך בעבודתו בנתבעת 2 עד 1.11.10 עת עבר לעבוד ישירות בנתבעת 3; אך היה מקום לערוך לתובע שיחת שימוע, הגם שאף לשיטתו ידע שחברת כוח אדם מעסיקה את העובד 9 חודשים בלבד; בפרט מאחר ובנסיבות העניין לא הוכח כי התובע ידע בודאות בזמן פיטוריו מהנתבעת 2 שייקלט כעובד בנתבעת 3.

עוד יצויין, כי הנתבעת 3 לא פירטה אלו סכומים שולמו לתובע במסגרת גמר חשבון שערכה לו. לאור האמור לעיל, זכאי התובע מהנתבעת 3 לרכיבים הבאים: · דמי הבראה סך של 2,625 ₪ · דמי חגים סך של 2,016 ₪ · פדיון חופשה סך של 2,280 ₪ ______________________________________ סה"כ: 6,921 ₪ מנגד, נדחית התביעה בגין הרכיבים הבאים: פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש, פצויי פיטורים, פנסיה, אובדן זכוי במס, הפרישי שכר, תוספת ותק ופיצויים לפי תיקון 24.

...

לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת 3 לתובע סך של 6,921 ₪.

מנגד, התביעה כנגד נתבעות 4 ו-5 נדחית.

כמו כן, ישלם התובע לנתבעות 4 ו-5 סך כולל של 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. ביחס לנתבעות 1-3; לאור התנהלותו של התובע, ובשים לב לסכום שנתבע על ידו ולסכומים שנפסקו לטובתו בסופו של יום, הרי שכל צד יישא בהוצאותיו.