תביעה בעניין השקעה בנדל"ן בהונגריה

לפני תביעה ותביעה שכנגד בעיניין עסקת נדל"ן בהונגריה.

שקד העידו בעדויותיהם הראשיות, וחזרו גם בחקירותיהם הנגדיות, כי כאשר זלמנסון פנה אליהם לראשונה בהצעה בנוגע להשקעה במגרשים בהונגריה, הם סירבו מאחר שייעדו את כספי מימוש המיגרש ברחובות לרכישת הדירה; וכי בשל חששם האמור, זלמנסון התאים את הצעתו והתחייב להשיב את כספיהם בהתאם ללוח הסילוקין (עדות שירלי, פרוטוקול מיום 7.4.2019, עמ' 30-29; עדות יוסי, עמ' 42-41).

...

במצב דברים זה ולנוכח כל המפורט לעיל, לא ניתן לקבל את גרסת שקד ודין התביעה להידחות.

אני דוחה אפוא את התביעה שכנגד על כל חלקיה.

סוף דבר אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד במלואן.

בכתב התביעה נטען, כי על סמך מצגי הנתבע – המשיב (אשר מציג עצמו כמומחה בתחום הנדל"ן בישראל ובהונגריה) התקשרו עימו המבקשים בחודש יולי 2016 בעיסקה להשקעה במגרשים בהונגריה, כנגד סך 1,249,000 ₪ שנמסרו למשיב.

במקביל להגשת התביעה, הוגשה בקשה למתן צו עיקולים זמניים במעמד צד אחד על דירת מגורים ועל רכב מסוג מרצדס "וזאת לשם מניעת שינוי לרעה והבטחת מקור לגביית סכום הזכייה שיקבע בפסק הדין, עד לגובה סכום התביעה – 1,049,000 ₪". באשר לסכויי התביעה: בתצהיר התומך בבקשה חזר התובע – המבקש על האמור בכתב התביעה.

...

בית משפט קמא מצא גם כי: "סבורני, כי בשל ריבוי האינטרסים החבויים של שני הצדדים למיקסום רווחיהם (כולל באספקט של מיסוי בין לאומי) רב הנסתר על הגלוי בהסכמות שבין הצדדים שככל הנראה לשניהם היה אינטרס שלא יועלו על הכתב". (מתוך סעיף 22 להחלטה).

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה (תיק הנייר המלא הועלה ללשכתי) ,הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור איננה נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד לאור שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בעניינים אלו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

אני סבורה שבסופו של יום מארג היחסים העיסקיים שהיה בין הצדדים היה מבוסס על אינטרס כלכלי שנוגע רק לעיסקת הנדל"ן בהונגריה וללא כל קשר להתחייבות אחרת של המשיב בנוגע לנדל"ן בארץ.

אם לא די בכך טענתם בדבר קשירת עסקת הנדל"ן בהונגריה ללוח תשלומים בעסקת נדלן אחרת לה היו מחויבים בארץ, עם צד שלישי, הופרכה גם היא כאשר הוכח, כי בחודש ינואר 2017 בעת שהמבקש ציפה לקבל את כספי ההלוואה מאת המשיב, הוא העביר לידי המשיב במחצית חודש ינואר 2017 סכום כולל של 49,000 ש"ח. היתנהלות זו מבססת את טענותיו של המשיב לפיהן דובר בעסקת רכישת נדל"ן בהונגריה לצורכי השקעה, ובנגוד לכל טענות המבקשים.

לצד העובדה שהגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי המבקשים להוכיח את עילת תביעתם מבחינה לכאורית קיימים ספקות מסוימים גם ביחס לגירסת המשיב שטוען, כי תפקידו היתמצה בשיווק הקרקעות בהונגרייה שהיו בבעלותו על אף שלא נרשמו כך. סתירות לא מעטות יש בגירסה זו כולל אי מתן הסבר בדבר חשבונית שהוצאה על ידו למבקשים שבה נכתב בין היתר שעסקינן בשרותי תיווך.

...

סבורני שהמבקש לא עמד בדרישת תום הלב וניקיון הכפיים, בכך שהציג את הנתונים לבית המשפט באופן מאוד סלקטיבי מבלי להתייחס כלל גם למערך היחסים שהיה בין הצדדים לבר מעסקת הנדל"ן כולל אחת הסיבות שהביאו לנקודת השבר ביניהם, עת גילו המשיבים שהוא פועל כעורך דין בעת שהושעה.

סוף דבר הבקשה לביטול צווי העיקול – מתקבלת.

אני מורה על ביטול צווי העיקול הזמניים שהוטלו ביום 7.6.17 .

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 49159-03-12 מרום נ' ורדינון ואח' בפני כב' השופטת שרה דותן המערערת ענת מרום ע"י ב"כ עוה"ד אורי **** ועידן עזרא המשיבים 1. דן ורדינון 2. ורדינון נדל"ן והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שרון קליינמן-סופר והילה פרנקו פסק דין

ערעור זה מופנה נגד החלטת כב' הרשמת א' נחליאלי חיאט בת"א 29341-12-11 מיום 07.03.2012, לפיה עוכבו ההליכים בתביעה האזרחית שהגישה המערערת נגד המשיבים והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח. רקע המערערת היא אזרחית ישראלית תושבת חוץ, אשר מרכז חייה בהונגריה וגיאורגיה.

הודעה לצד שלישי כמוה כתביעה על תנאי - אם לא יהא הנתבע חב לתובע, יהא הצד השלישי פטור מלשפות אותו, כלומר, חיובו של הצד השלישי מותנה בזכיית התובע בתביעתו נגד הנתבע (ראו אורי גורן, 412), והיא נועדה לאפשר רכוז של ההליכים המשפטיים בעיניין מסוים, להביא לחסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד הצד השני ולקשור את הצד השלישי להתדיינות, כך שהנתבע לא יצטרך להתדיין מחדש עמו (שם, 413).

...

סוף דבר השיקולים שפורטו לעיל מטים את הכף לטובת עיכוב ההליכים.

אין לאפשר לצדדים לקיים התדיינות כפולה בשתי תובענות בו זמנית בהקשר לאותה תשתית עובדתית ולאותן שאלות משפטיות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

הרקע לבקשה חברת דקמא קפיטל בע"מ היא חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב והעוסקת במספר תחומי פעילות, בהם נדל"ן להשקעה באנגליה, נדל"ן להשקעה בהונגריה ומימון נדל"ן. ביום 21.6.2021 הגיש המבקש, מר יובל לב (להלן: "המבקש") במסגרת תיק ת"צ 46556-06-21 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד החברה ונושאי המשרה בה במועדים הרלוואנטיים לבקשת האישור, במסגרתה נטען לפירסום מידע מטעה ביחס למדיניות ההשקעה של החברה וביחס לקיומה של מערכת בקרה פנימית אפקטיבית, זאת במסגרת הדו"ח החציוני (המכונה בבקשת האישור דו"ח הרבעון השני) לשנת 2020 ובמסגרת הדו"ח השנתי שפירסמה החברה לשנת 2020 (להלן: "בקשת האישור הראשונה").

בנסיבותיו של עניין רייכרט נקבע כי על כל סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ₪ - היא המדרגה הרלוואנטית לענייננו - ייפסק לטובת בא כוח התובע המייצג שכר טירחה בשיעור של 25%; בעיניין אוסטרובסקי (תנ"ג 10466-09-11 אוסטרובסקי ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (11.2.2018) נקבע כי יש לחשב את שכר הטירחה והגמול מתוך סכום הנטו שנותר לאחר תשלום הגמול ושכר הטירחה וזאת על מנת להסיר חשש לחוסר אחידות בין שיטות החישוב השונות.

...

יישום מנגנון השכר שנקבע בעניין רייכרט, יחד עם הקביעה בעניין אוסטרובסקי, המקובלת עליי מטעמיה, ולפיה יש לחשב את שכר הטרחה (ללא רכיב המע"מ) מתוך סכום הנטו (היינו הסכום שיוותר לקבוצה לאחר תשלום הגמול לתובע הייצוגי והחזר הוצאותיו ולאחר תשלום שכר הטרחה, אך בהתעלם מההוצאות הצפויות לשם מימושה של הפשרה, אשר אני סבורה כי יש לראותן כחלק מסכום הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה), מביא לכך שהן שכר הטרחה והן הגמול שהומלצו במסגרת הסכם הפשרה והבקשה לאישורו נמוכים מהרף העליון של שכר הטרחה והגמול המחושבים בהתאם למנגנון זה. אציין כי בהתאם לעקרונות הכלליים שנקבעו בעניין רייכרט ובעניין אוסטרובסקי, מקום בו ההליך מסתיים בפשרה, בטרם נוהלה התביעה לגופה, ראוי, במקרה הרגיל, לבצע הפחתה מסוימת בשכר ובגמול.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים השונים בפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות ובכלל זה את הסיכון שנטלו על עצמם המבקש ובאי כוחו, את התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה ואת דרך ניהול ההליך על ידם, אני מאשרת את המלצת הצדדים לגמול ושכר טרחה ופוסקת למבקש, בגין שתי בקשות האישור, גמול בסך כולל של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ ולבאי כוחו שכר טרחה, בגין שתי בקשות האישור, בסכום כולל של 240,000 ₪ בצירוף מע"מ. סוף דבר כאמור, לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, מצאתי את ההסדר סביר והוגן ובאתי למסקנה כי יש לאשרו.

אני מורה לחברה לפרסם, בתוך 14 ימים, הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, לפי נוסח שיוגש, כדרישת סעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, לאישור בית המשפט.