השיקים חזרו עקב העידר כסוי מספיק וחשבון מוגבל.
עוד טענה המבקשת כי המשיבה לא היתקשרה למבקשת בטרם ניסתה לפרוע את השיקים ולאחר שהשיקים חזרו מהבנק, שבשה המשיבה את הכתוב בגב השיקים ומחקה את אחת מחתימות ההיסב המצויות בגב בשיקים.
סעיף 23 (א) לפקודה קובע "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שּׂוּמה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהוא, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פירעונו מָנוע מלטעון טענת זיוף או העידר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו."
מי שחתימתו זויפה אינו חייב עפ"י השטר, גם לא כלפי תובע שהוא בגדר אוחז כשורה (ראה סעיף 28 לפקודה).
...
כלומר, המבקשת היא שהסבה וסיחרה את השיקים, ועתה היא מבקשת לטעון כי אינה חייבת על פיהם, כיון שלא היתה רשאית להסב את השיקים?
לאור האמור אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי הסבת השטרות נעשתה בניגוד לדין.
לסיכום
על פי הראיות שהובאו בפני בשלב זה, הגנתה של המבקשת קרסה והתבררה כ"הגנת בדים", ומכל מקום, המבקשת לא עמדה המבקשת ולו בנטל הפירוט המימאלי הנדרש לשם מתן רשות להגן, טענותיה אף סתרו זו את זו, שכן לא ניתן להעלות טענה זיוף ובד בבד, לטעון לכישלון תמורה בעיסקת יסוד עלומה כלשהי.
בהתאם, אני מורה על דחיית ההתנגדויות שהוגשו בארבעת התיקים שצוינו בכותרת, וכן על שפעול הליכי ההוצל"פ בתיקי הוצל"פ מספר506929-03-22, 529542-11-21, 516345-01-22, 529547-11-21.
