תביעה בגין תיקון רשלני של טלפון נייד

על גבי הצעת התיקון נרשם כי יש לשוב ולזמן את השמאי לבדיקה "במהלך התיקון ולפני הצבע". כן ציין השמאי פופר את מספר הטלפון הנייד שלו, לצורך זמונו כאמור.

טענות הצדדים והתשתית הראייתית התביעה כוללת שלושה ראשים: הראשון – תשלום חשבונית התיקון בסך 36,736 ₪, בגין תיקון רכבו של הנתבע; השני – תשלום בגין דמי האחסנה של הרכב אצל התובעת, לפי סך של 50 ₪ ליום עד למועד הגשת התביעה, בסך של 2,340 ₪ (הצעת המחיר צורפה כנספח ה' לכתב התביעה); והשלישי – בגין שווי השכרת הרכב החלופי שניתן לנתבע ואשר הוא סרב להחזירו.

הנתבע טען כי לאור התיקון הרשלני וחששו כי חשבונית התיקון "מנופחת" ואינה משקפת את הנזקים שנגרמו בפועל בתאונה, סרב הוא ליתן לתובעת שיק עתידי לתשלום סכום חשבונית התיקון, זאת עד לאחר שיהיה משוכנע שחברת הביטוח תאשר את התיקונים בהתאם לחוות דעת השמאי.

...

אשר על כן, דין התביעה להתקבל אף לעניין נזקים אלה.

הנתבע בחר שלא לעשות כן ואף בחר שלא לערער על החלטה זו. סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 45,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

רקע וטענות הצדדים התובע הוא תושב העיר דימונה, שאינו מחזיק בטלפון נייח או נייד בביתו.

אף שהמסמכים לא הוגשו ע"פ הנידרש כדי להחשב רשומה מוסדית ע"פ דין, בנסיבות הנוכחיות ובשים לב לכך שמדובר בתביעה קטנה שבית המשפט אינו כפוף במסגרתה לדיני הראיות (סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, די בהם כדי להוכיח די הצורך כי הנתבעת לא התרשלה לתקן מכשירי טלפון תקולים, כאשר נימסרה לה הודעה על כך. על כך יש להוסיף כי ממילא, אף אם הייתי מקבל את עמדת התובע כי דיווח על תקלות ואלו לא טופלו באופן מלא וכמצופה, עדיין לא הוכיח התובע כי הדבר נעשה מניסיון לחייב את התובע להוציא הוצאות על הקמת קו טלפון בביתו או כל מניע אסור אחר, כפי שטען התובע.

" בפסיקה נקבע כי קיים מדרג למושג הרשלנות, במסגרתו המושג "רשלנות חמורה" מתייחס לרף גבוה של רשלנות [עמדתי על כך בהרחבה בת"א (ב"ש) 42862-10-15 ניו שקל בע"מ נ' רוקח מוצרי פלסטיק בע"מ (פורסם בנבו, 25.08.2019), ראו את האסמכתאות שם].

...

דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, איני סבור כי התובע עמד בנטל להוכיח את תביעתו.

לאור האמור, אני מורה על דחיית התובענה.

בתביעתה דנא, שהוגשה במקור כנגד הנתבעת בלבד, טענה התובעת שלא ניתן להשיג את הנתבעת, במשרדיה בנהריה, לא במספר הטלפון של המשרד ולא במספר הטלפון הנייד.

בכתב התביעה המתוקן נטען, ביחס לנתבעת, כי פעלה בנגוד לכללים אותם היא מכירה היטב, תוך ניצולם לרעה, בהטעיה של ר' ההוצל"פ, במתכוון ובמזיד, על מנת להגדיל את עושרה ותוך עצימת עיניים ופגיעה ברכוש התובעת.

ללקוח יכול ויהיה גם בסיס נזיקי לתבוע את עורך הדין שייצג אותו, אם הוא טוען כי עורך הדין התרשל מבחינה מקצועית בזמן שייצג אותו.

...

נקבע: "ניתן לומר, כי כאשר עורך-דין מייצג לקוח פלוני ואילו הצד האחר לעיסקה אינו מיוצג כלל, נדרשות ממנו מיומנות וזהירות רבה יותר בהצגת העניין, לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומהימנותו". באותו עניין, כאשר יישם בית המשפט העליון את ההלכה הנ"ל על עובדות המקרה, הגיע למסקנה שאם ייקבע כי עורך הדין לא ייצג את המערערים (הרוכשים) הרי לא חלות עליו החובות שהושתו עליו ע"י בימ"ש קמא, ובכלל זאת החובה לברר את מצבו של לקוחו והאם לקוחו מתכוון לעמוד בעסקה.

בית המשפט מגיע למסקנה כי עורך הדין באותו עניין ייצג את הקבלן בלבד ולכן לא חלה עליו אחריות כלפי הרוכשים.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת והותרתה כנגד הנתבע בלבד.

באמצעות השמוש בכרטיס האשראי ופנקס השקים תוך התחזותה לתובעת, שכרה המיתחזה דירה בתל אביב ואף רכשה מכשיר סלולארי ומנוי אצל הנתבעת 2.

יצוין כי עילת התביעה הוגדרה בסעיף 85 בכתב התביעה: "נזקיה של התובעת נגרמו בשל מעשיהם ו/או מחדליהם הבלעדיים של הנתבעות ו/או מי מהן, ובשל התנהלותן, כך שהמסקנה היא שהנתבעות ו/או מי מהם לא נקטו זהירות סבירה, ולפיכך, עליהם נטל ההוכחה שלא התרשלו". עוד טענה התובעת בסעיף 86 בכתב התביעה: "התובעת תטען כי קיימת התחייבות חוקית ו/או חוזית מכללא של הנתבעות כלפיה, כמו כלפי שאר לקוחותיהם ו/או שאר אזרחי מדינת ישראל, התחייבות זו הופרה בגין חוסר זהירותם, התרשלותם, מעשיהם ומחדליהם והפרת חובות חקוקות כמפורט." ולבסוף בסעיף 87: "...תטען התובעת כי גניבת הזהות והתנהלות הנתבעות אירעה עקב רשלנות רבתי מצד הנתבעות או מי מהם, חוסר זהירות והפרת חובות חקוקות מצידם, או מי מבין עובדיהם או מנהליהם או שולחיהם, אשר למעשיהם ולמחדליהם הם אחראים באחריות ישירה או שלוחית, הקבועות בחוק ו/או בתקנות שהותקנו לפיה ו/או על פי כל דין, ובין היתר במעשים ובמחדלים הבאים הנטענים במצטבר או לחילופין, כלפי הנתבעים ביחד ולחוד כדלקמן:" כאן בא הפרוט כנגד הנתבעת 1: לא פעלה כפי שגורם בנקאי אחראי היה נוהג ובכך סייע למתחזה לגנוב את זהות התובעת ולבצע בשמה פעולות שונות בבנק, לא פעלה כנדרש לוודא זהות לקוחותיה.

לפיכך, הנני לדחות הבקשה לתיקון כתב התביעה בגין ראש נזק זה. כתב תביעה מתוקן בהתאם להוראות אלו יוגש עד ליום 6.10.22 ויימסר לידי הנתבעת הנוספת תוך 10 ימים לאחר מכן.

...

יצוין כי עילת התביעה הוגדרה בסעיף 85 בכתב התביעה: "נזקיה של התובעת נגרמו בשל מעשיהם ו/או מחדליהם הבלעדיים של הנתבעות ו/או מי מהן, ובשל התנהלותן, כך שהמסקנה היא שהנתבעות ו/או מי מהם לא נקטו זהירות סבירה, ולפיכך, עליהם נטל ההוכחה שלא התרשלו". עוד טענה התובעת בסעיף 86 בכתב התביעה: "התובעת תטען כי קיימת התחייבות חוקית ו/או חוזית מכללא של הנתבעות כלפיה, כמו כלפי שאר לקוחותיהם ו/או שאר אזרחי מדינת ישראל, התחייבות זו הופרה בגין חוסר זהירותם, התרשלותם, מעשיהם ומחדליהם והפרת חובות חקוקות כמפורט." ולבסוף בסעיף 87: "...תטען התובעת כי גניבת הזהות והתנהלות הנתבעות ארעה עקב רשלנות רבתי מצד הנתבעות או מי מהם, חוסר זהירות והפרת חובות חקוקות מצדם, או מי מבין עובדיהם או מנהליהם או שולחיהם, אשר למעשיהם ולמחדליהם הם אחראים באחריות ישירה או שלוחית, הקבועות בחוק ו/או בתקנות שהותקנו לפיה ו/או על פי כל דין, ובין היתר במעשים ובמחדלים הבאים הנטענים במצטבר או לחילופין, כלפי הנתבעים ביחד ולחוד כדלקמן:" כאן בא הפירוט כנגד הנתבעת 1: לא פעלה כפי שגורם בנקאי אחראי היה נוהג ובכך סייע למתחזה לגנוב את זהות התובעת ולבצע בשמה פעולות שונות בבנק, לא פעלה כנדרש לוודא זהות לקוחותיה.

ב"כ הנתבעת הפנה לסעיף 8 לתקנות הגנת הצרכן אשר לפיו רשאית הייתה הנתבעת לידרוש מהתובעת תמורה בעד התיקון בשל רשלנות בשימוש במכשיר הסלולארי.

(2) זדון או רשלנות של הצרכן, לרבות שימוש בטובין בנגוד להוראות השמוש ובילבד שהוראות השמוש סבירות בנסיבות הענין, והכל בכפוף להוראות כל דין; .

הסברו באשר לביסוס מסקנתו אודות כשל במכלול התצוגה: "זה כמו להראות לי חלון שבור ולהגיד איך יודעים שהוא שבור. אני רואה סימני מכות חזקות על הברזל. הברזל שצולם הוא הברזל החצוני". הסברו לגבי התוצאות האפשריות של החבלות במכשיר הסלולארי:"(כ)שהמכשיר מקבל מכות, החלקים הפנימיים גם מקבלים מכות ונשברים". כאמור, מעדות הטכנאי עולה כי היצרן קבע מדיניות אחריות על מכשיר סלולארי מן הסוג המתקפל שלפיו נזקים מסוג חבלות מכות ושפשופים יכולים לגרום לנזק בתצוגה.

ואולם, מצאתי להעיר כי אכן יש צדק בטענת ב"כ צד ג' שלפיה אין מקום לפסיקת רכיב זה (אפילו נמצא שהנתבעת לא עמדה בנטל להצדיק את דרישתה לתשלום עבור התיקון) וזאת לנוכח הוראת סעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן אשר לפיו: "לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תיקשורת אלקטרונית...".(ההדגשה שלי- מ.פ.) בעניינינו, התובעת לא טענה וממילא לא הוכח שפנתה בכתב ולכן כאמור גם במקרה שבו היתה מתקבלת התביעה בגין הנזק הנטען, לא ניתן היה להשית פיצויים לדוגמה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות המונחות לפניי, מצאתי לקבוע שהנתבעת עמדה בנטל הנדרש במשפט האזרחי להוכיח שהקלקול אכן נגרם כתוצאה מ"שימוש בטובין בניגוד להוראות השימוש".

בנסיבות אלה, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול האמור לרבות עדות הטכנאי ומשקלה, הנתונים העובדתיים אשר לגביהם אין מחלוקת וכן את הנתון שהתובעת לא הציגה חוות דעת מטעמה ואף לא את המכשיר כראייה, באתי לכלל מסקנה שהחריג הקבוע בסעיף 8(2) לתקנות הגנת הצרכן מתקיים וכי הנתבעת רשאית הייתה לדרוש תשלום בתמורה לתיקון.

ואולם, מצאתי להעיר כי אכן יש צדק בטענת ב"כ צד ג' שלפיה אין מקום לפסיקת רכיב זה (אפילו נמצא שהנתבעת לא עמדה בנטל להצדיק את דרישתה לתשלום עבור התיקון) וזאת לנוכח הוראת סעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן אשר לפיו: "לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית...".(ההדגשה שלי- מ.פ.) בענייננו, התובעת לא טענה וממילא לא הוכח שפנתה בכתב ולכן כאמור גם במקרה שבו היתה מתקבלת התביעה בגין הנזק הנטען, לא ניתן היה להשית פיצויים לדוגמה.

סוף דבר, התביעה נדחית.