מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין תוספת בנייה על גג ללא הסכמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למרות הסכמה זו, ביום 18.07.11 הגישו הנתבעים עתירה מנהלית כנגד הועדה המקומית והתובע, שעניינה עת"מ 32562-07-11 אסולין נ' ועדה מקומית לתיכנון ולבניה ת"א ואח' בביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כביהמ"ש לעניינים מינהליים (להלן: "העתירה" או "העתירה המנהלית").
לטענת הנתבעים, דמי השמוש הראויים המקסימאליים שיכול לידרוש התובע עומדים על סך 5,000 ₪ לחודש בלבד, בגין תוספת הבניה שהתובע ביקש לבנות בגג (נספח יד' לתצהיר התובע).
כמו כן, הוגשו מטעם התביעה שתי חוות-דעת: האחת של המהנדסת שתכננה את תוספת הבנייה על הגג בדירת התובע, הגב' ורה נוישטיין (להלן: "המהנדסת" או "המהנדסת נוישטיין") והשנייה של שמאי המקרקעין, מר אלי סידאווי (להלן: "השמאי" או "השמאי סידאווי") (התצהירים וחוות-הדעת צורפו לתצהירים מטעם התובע) (חוות-הדעת של המומחים צורפו גם כנספחים כ"ג ו-כ"ד לכתב התביעה).
...
התייחסות לטענות הנתבעים: הטענה בדבר "עסקת השוחד" של התובע ומשפחות כהן ורוב: לטענת הנתבעים, בין התובע לבין משפ' כהן ורוב נרקמה עסקת שוחד, לפיה התובע ישלם למשפ' כהן ורוב את מלוא עלות בניית החיזוקים, שנדרשים לצורך הרחבת שלושת הדירות, ובתמורה משפ' כהן ורוב' (יו"ר ועד הבית בבית המשותף) יקדמו ויעבירו מול הדיירים את מהלך הבנייה לשדרוג דירת התובע.
הערעור לביהמ"ש המחוזי על תוצאת פסק דינה של המפקחת נדחה וכך גם נדחה הערעור בגלגול נוסף לביהמ"ש העליון.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה, כי הנתבעים ישלמו לתובע, בגין הפיצוי ששולם לקבלן החיזוקים, סכום של 29,712 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאת צו המניעה ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לנוכח זאת, ביום 3.11.20, ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גיל וינלס, על-מנת שיחווה את דעתו בנוגע לפעולות הנדרשות כסעד זמני מיידי לאיטום הגג ולמניעת חדירת מים מהגג אל המבנה, עד לסיום בירור התביעה.
מאחר שהבעלות של משיבים 1 ו-2 בגג אינה רשומה, הם הגישו בחודש ינואר 2020, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, בת"א 43508-01-20 ירדני נ' א. ג. נווה בע"מ, בה ביקשו צו הצהרתי לפיו הזכויות בגג וזכויות הבנייה בבניין שייכות להם באופן בלעדי ולא למבקשים, והליך זה תלוי ועומד.
לעניין בקשתה של משיבה 3 להיתר בניה שנועד להכשיר בדיעבד את תוספות הבניה שבנתה, נכתב בהחלטת ועדת הערר, כי "מדובר במציאות בלתי מתקבלת על הדעת של חוטא המבקש לצאת נשכר מהתנהלותו הבלתי חוקית". אם כן, לנוכח האמור לעיל, בדבר הבניה ללא היתר שביצעה משיבה 3 על הגג ובדבר השמוש הבלתי ראוי שנעשה בגג במהלך השנים האחרונות בידי משיבה 3, ומאחר שמשיבים 1 ו-2 הם שהשכירו את הגג לידי משיבה 3, לשם שימוש בו להפעלת עסק, מבלי שהיה בידי משיבים 1 ו-2 היתר לבניה על הגג או היתר לשימוש חורג, הרי שאף מבלי לקבוע דבר בנוגע לסכויי התביעה להיתקבל, בודאי שניתן לקבוע כי לכל הפחות, המדובר בתביעה שיש לה אחיזה במציאות ושראוי לה כי תישמע.
כמו כן, בשים לב לגובה הסעד הזמני אל מול סכום התביעה, יתוקן סכום התביעה לצורך גביית האגרה כך שיכלול הן את הנזקים הישירים שנתבעו בכתב התביעה והן את סכום הסעד הזמני, בסך של 600,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום האגרה המתוקן יופקד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום.
...
לנוכח זאת, אני סבורה כי יש לחלק את הנזקים, בשלב זה, כך שחלקה של הנתבעת 3 וחלקן של הנתבעות 1-2 יהיה שווה, ואילו חלקם של המבקשים יהיה קטן יותר, וישקף הן את טענותיה לבעלות, הבאות בשלב זה לרעתה בנוגע לחלוקת העלויות, והן את כשליה בהוכחת עילת תביעה לכאורה על מלוא הסעד שהתבקש לעניין השיהוי וההתיישנות.
לנוכח טענת המבקשים כי חלק מהגג הוא בבעלותם, ומאחר וצו העשה הזמני ניתן לבקשת המבקשים, אני קובעת כי בכל מקום שבו מר וינלס קבע כי על הבעלים לשאת בעלות התיקונים הנדרשים, ולצורך הצו הזמני בלבד, מבלי שיש בכך כדי לקבל את עמדת מי מהצדדים באשר לזכויות בגג, שנבחנות על ידי בית המשפט המחוזי, ובשל השיהוי וההתיישנות בנוגע לרכיבי תביעה אלה, יש לחלק זאת שווה בשווה בין המבקשים לבין משיבים 1 ו-2.
לנוכח האמור לעיל, ומאחר ועלויות הגג הן על פי חוות הדעת כ- 50% מעלות התיקונים בכללותם, בעוד עלות החזית הינה כ- 10% מעלות התיקונים בכללותם, והיתר (40%) עירוב בין נזקים בין שני הרכיבים, ובשל השיהוי הרב באשר לתיקון ליקויי העבר, החלטתי באשר לחלוקת הנטל בין הצדדים לעניין מימון התיקונים הנדרשים על פי הטבלה בסעיף 13 לחוות הדעת היא כדלהלן: המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, ב- 35% מעלות התיקון; המשיבים 1-2 יישאו, ביחד ולחוד, ב- 35% מעלות התיקון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 19.12.2016 הגישו הנתבעים בקשה נוספת להיתר בנייה לתוספת בנייה על גג הבניין והקמת מרפסת במקום וגם על הבקשה הנ"ל חתמו כל בעלי הזכויות בבניין, לרבות המנוחה (להלן: "בקשת ההיתר השנייה").
ודוק, אין בפי התובעת כל טענה כאילו עצם העובדה כי הסכמת בעלי הדירות בבניין לבצוע עבודות הבנייה נשוא התביעה לא התקבלה במסגרת אסיפה כללית, מעידה כאילו אותה הסכמה אינה משקפת את רצונם ועמדתם ביחס לאותן עבודות.
מכל מקום, אם תאמר כי הבנייה על הגג אכן מהוה הוצאתו מהרכוש המשותף והצמדתו לדירת הנתבעים, ואין אני קובע זאת, הרי ממילא במקרה דנן התקבלה הסכמת כל בעלי זכויות הדירות בבניין למהלך זה, ולא רק הסכמת הרוב הקבוע בסעיף 71ב' לחוק.
...
אני דוחה אפוא את טענת התובעת לעניין רישום הערת האזהרה.
לסיכום כל האמור, אני דוחה את התביעה וכתוצאה מתחייבת, צו המניעה הזמני שניתן ביום 22.05.2017, מבוטל בזאת.
התובעת תשלם לנתבעים, באמצעות בא כוחם, הוצאותיהם בגין חוות דעת המומחה מטעמם, חלקם בשכר טרחת מומחית בית המשפט ובנוסף לכך שכר טרחת עו''ד בסך של 25,000 ש''ח (כולל מע''מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

סיכומי הצדדים: בתביעתם עתרו התובעים לחייב את הנתבעים להרוס את תוספת הבניה על הגג שלהם, משום שנבנתה ללא היתר, אולם בהמשך הדיון ובסיכומיהם הסתפקו בדרישה לפיצויים.
קביעתו העובדתית הברורה של המפקח, כי הצדדים הסכימו על כך שהתובעים יבנו את החלק התחתון (קירות תומכים והחלפת גג הרעפים מגג בטון), ובכך יאפשרו לנתבעים לעשות שימוש בגג שיווצר כמרפסת, הנה קביעה מחייבת, גם אם לא לצורך שאלת עלויות ההקמה ודמי השמוש, שאלות שבהן לא ניתן לצדדים יומם בערכאה שם וטיעונים אלה הועלו לפניי במסגרת תביעה זו. כעולה מפסק דינו של המפקח בהליך שהתנהל בין הצדדים, התובעים ביצעו את תוספת הבניה שעניינה סגירת קומת העמודים עובר לכניסת הנתבעים לדירה, ואף פעלו לצורך זה מול רשויות התיכנון ומול הדיירים האחרים, מיוזמתם ומרצונם.
...
סוף דבר: התביעה לסעד כספי מתקבלת ואני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלום לתובעים סך של 19,656 ₪ בגין מחצית עלויות בניית השלד כמפורט לעיל.
אני מורה לנתבעים להעתיק את צינור הניקוז של מזגן דירתם (על דרך הארכתו), והצבתו במקום חיצוני, באופן שאינו מייצר הפרעה למי מהשכנים ובפרט, באופן שאינו מטפטף במקום בו נמצאים העוברים והשבים.
אני מורה לנתבעים בצו לפעול לאיטום הגג/המרפסת באופן שיימנע הצפת מי גשמים לדירתם של התובעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטת המפקחת מיום 10.7.2014 ניתן צו מניעה האוסר על התובעים לבצע עבודות בניה על הגג ללא הסכמת יתר דיירי הבניין.
עוד לטענתו, לתובעים עמדו טענות כבדות משקל כלפי בעלי הדירות האחרים, כולל קביעה של בית המשפט העליון משנת 1970 בע"א 242/70 לפיה כל טענה נגד הצמדת זכויות הבנייה לדירת הגג תתברר בין בעלי הדירות האחרות ויזם הפרויקט, ולא ניתן לפגוע בזכויות בעלי דירות הגג, אשר רכשו אותה בתום לב על בסיס התוספת הראשונה.
על כן ועת המדובר בשאלות המערבות עובדה ומשפט, דינה של טענת ההתיישנות להתברר במסגרת הדיון בתובענה ולא כטענת סף. לטענתם, יש להחיל את החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות ולקבוע כי לכל המוקדם מירוץ ההתיישנות מתחיל מעת שהתוודעו למחדלי הנתבע בעקבות פסק דינה של המפקחת על המקרקעין, שניתן בעתירת דיירי הבניין למתן צו מניעה לבנייה בגג.
...
בכך יימצא בית המשפט הדן בהליך השני פוגע בציפייתו הסבירה של התובע כי יוכל להגיש מחדש את תביעתו שנמחקה, לאחר ששילם לנתבע הוצאות בגין מחדלי ההליך הראשון והטרחתו הכפולה של הנתבע.
מחיקת תביעת המנוחות לעניין זה אני מקבלת את טענות הנתבע.
סוף דבר אני מורה על מחיקת התובעות 1 ו-4 מכתב התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו