לנוכח זאת, ביום 3.11.20, ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גיל וינלס, על-מנת שיחווה את דעתו בנוגע לפעולות הנדרשות כסעד זמני מיידי לאיטום הגג ולמניעת חדירת מים מהגג אל המבנה, עד לסיום בירור התביעה.
מאחר שהבעלות של משיבים 1 ו-2 בגג אינה רשומה, הם הגישו בחודש ינואר 2020, תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, בת"א 43508-01-20 ירדני נ' א. ג. נווה בע"מ, בה ביקשו צו הצהרתי לפיו הזכויות בגג וזכויות הבנייה בבניין שייכות להם באופן בלעדי ולא למבקשים, והליך זה תלוי ועומד.
לעניין בקשתה של משיבה 3 להיתר בניה שנועד להכשיר בדיעבד את תוספות הבניה שבנתה, נכתב בהחלטת ועדת הערר, כי "מדובר במציאות בלתי מתקבלת על הדעת של חוטא המבקש לצאת נשכר מהתנהלותו הבלתי חוקית".
אם כן, לנוכח האמור לעיל, בדבר הבניה ללא היתר שביצעה משיבה 3 על הגג ובדבר השמוש הבלתי ראוי שנעשה בגג במהלך השנים האחרונות בידי משיבה 3, ומאחר שמשיבים 1 ו-2 הם שהשכירו את הגג לידי משיבה 3, לשם שימוש בו להפעלת עסק, מבלי שהיה בידי משיבים 1 ו-2 היתר לבניה על הגג או היתר לשימוש חורג, הרי שאף מבלי לקבוע דבר בנוגע לסכויי התביעה להיתקבל, בודאי שניתן לקבוע כי לכל הפחות, המדובר בתביעה שיש לה אחיזה במציאות ושראוי לה כי תישמע.
כמו כן, בשים לב לגובה הסעד הזמני אל מול סכום התביעה, יתוקן סכום התביעה לצורך גביית האגרה כך שיכלול הן את הנזקים הישירים שנתבעו בכתב התביעה והן את סכום הסעד הזמני, בסך של 600,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום האגרה המתוקן יופקד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום.
...
לנוכח זאת, אני סבורה כי יש לחלק את הנזקים, בשלב זה, כך שחלקה של הנתבעת 3 וחלקן של הנתבעות 1-2 יהיה שווה, ואילו חלקם של המבקשים יהיה קטן יותר, וישקף הן את טענותיה לבעלות, הבאות בשלב זה לרעתה בנוגע לחלוקת העלויות, והן את כשליה בהוכחת עילת תביעה לכאורה על מלוא הסעד שהתבקש לעניין השיהוי וההתיישנות.
לנוכח טענת המבקשים כי חלק מהגג הוא בבעלותם, ומאחר וצו העשה הזמני ניתן לבקשת המבקשים, אני קובעת כי בכל מקום שבו מר וינלס קבע כי על הבעלים לשאת בעלות התיקונים הנדרשים, ולצורך הצו הזמני בלבד, מבלי שיש בכך כדי לקבל את עמדת מי מהצדדים באשר לזכויות בגג, שנבחנות על ידי בית המשפט המחוזי, ובשל השיהוי וההתיישנות בנוגע לרכיבי תביעה אלה, יש לחלק זאת שווה בשווה בין המבקשים לבין משיבים 1 ו-2.
לנוכח האמור לעיל, ומאחר ועלויות הגג הן על פי חוות הדעת כ- 50% מעלות התיקונים בכללותם, בעוד עלות החזית הינה כ- 10% מעלות התיקונים בכללותם, והיתר (40%) עירוב בין נזקים בין שני הרכיבים, ובשל השיהוי הרב באשר לתיקון ליקויי העבר, החלטתי באשר לחלוקת הנטל בין הצדדים לעניין מימון התיקונים הנדרשים על פי הטבלה בסעיף 13 לחוות הדעת היא כדלהלן:
המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, ב- 35% מעלות התיקון;
המשיבים 1-2 יישאו, ביחד ולחוד, ב- 35% מעלות התיקון.
