תביעה בגין שמירת הריון עקב תפקודי בלוטת התריס

ביום 19.11.15 הגישה התובעת לנתבע תביעה לקבלת גמלת שמירת היריון בגין התקופה החל מה- 18.11.15 ועד הלידה.

סה"כ הבעיות הרפואיות שמהן סבלה התובעת לפני כניסתה להריון: תת פעילות של בלוטת התריס, דלקות בדרכי השתן, השמנת יתר, דופק מהיר, לחץ דם גבולי וכאבי גב, - מתעצמים באופן משמעותי כאשר האשה בהריון, וכאשר ישנם השינויים הפיזיולוגיים בגוף האשה ההרה בגלל היותה בהריון.

ואולם, תלונות התובעת לכאבי הגב, וההגבלות מהכאבים וההמלצות הרפואיות כן מצדיקות שמירת הריון, יש תעוד מ- 21/12/15 , "יש כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים,התובעת מתקשה בעמידה ותפקוד. בבדיקתה יש רגישות בגב תחתון, תנועות גב מכאיבות ומוגבלות". סיכום והמלצה של הרופא , "עקב ההקרנה לרגליים, והקושי בתיפקוד, להמנע מישיבה ועמידה ממושכת". בדיקה אחרת, של רופא אורתופד מומחה קובע שיש רגישות מעל לשרירי גב תחתון, והומלץ על "תרופות נגד כאבים והרמת הרגל" (4/3/16).

הבעיות הרפואיות שמהן סבלה התובעת בשליש הראשון להריון, חוסר איזון של בלוטת התריס עקב מחלת חום, דלקות בדרכי השתן, וכן השינויים הפיזיולוגיים המופיעים בתחילת הריון על מערכות לב-ריאות, כאשר התובעת סובלת כרונית מהשמנת יתר, דופק מהיר, לחץ דם גבולי - הצדיקו שמירת הריון כבר משבוע 11 להריון.

...

בתאריך 23/4/17, הגישה התובעת את תגובתה לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסבירה מדוע אין להעתר לבקשה.

בתאריך 8/12/16 הגיש הנתבע בקשה להפניית מספר שאלות הבהרה למומחה ובתאריך 20/6/16, נעתר ביה"ד לבקשתו.

לחילופין בלבד, וככל שלא ימצא בית הדין לנכון, מבוקש כי ימונה מומחה נוסף.

לנוכח האמור לעיל והואיל ולא מצאנו הצדקה למינוי מומחה אחר או נוסף, הרינו דוחים את בקשת הנתבע.

ביום 19.11.15 הגישה התובעת לנתבע תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון בגין התקופה החל מה- 18.11.15 ועד הלידה.

ברם, לא הועלתה כל טענה, ואין כל ממצא רפואי, המעיד על חוסר איזון בבלוטת התריס של התובעת, ואף המומחה לא מצביע על כך. מכל מקום איזון הפעילות של בלוטת התריס אינו קשור כלל ועיקר לעבודה אלא לנטילת טפול תרופתי נכון, שאותו קיבלה התובעת והוא אף סייע לה לשמור על פעילות בלוטה נאותה במהלך ההריון כולו.

המומחה חיווה דיעה כללית לפיה מכלול הליקויים מהם סבלה התובעת, מחייב שמירת הריון, אך זאת הוא עושה מבלי להתייחס לשאלה מדוע הפסקת העבודה תימנע את הסכנה שנשקפה לתובעת בגין כל אחד מליקוייה הרפואיים ומכולם כמכלול.

סה"כ הבעיות הרפואיות שמהן סבלה התובעת לפני כניסתה להריון: תת פעילות של בלוטת התריס, דלקות בדרכי השתן, השמנת יתר, דופק מהיר, לחץ דם גבולי וכאבי גב, - מתעצמים באופן משמעותי כאשר האשה בהריון, וכאשר ישנם השינויים הפיזיולוגיים בגוף האשה ההרה בגלל היותה בהריון.

ואולם, תלונות התובעת לכאבי הגב, וההגבלות מהכאבים וההמלצות הרפואיות כן מצדיקות שמירת הריון, יש תעוד מ- 21/12/15 , "יש כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים,התובעת מתקשה בעמידה ותפקוד. בבדיקתה יש רגישות בגב תחתון, תנועות גב מכאיבות ומוגבלות". סיכום והמלצה של הרופא , "עקב ההקרנה לרגליים, והקושי בתיפקוד, להמנע מישיבה ועמידה ממושכת". בדיקה אחרת, של רופא אורתופד מומחה קובע שיש רגישות מעל לשרירי גב תחתון, והומלץ על "תרופות נגד כאבים והרמת הרגל" (4/3/16).

...

בתאריך 23/4/17, הגישה התובעת את תגובתה לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסבירה מדוע אין להעתר לבקשה.

לנוכח האמור לעיל וכפי שלא מצאנו הצדקה למינוי מומחה אחר או נוסף, כן לא מצאנו שיש בטענות הנתבע כדי להצדיק את דחיית חוות דעתו של המומחה ולכן הרינו ממאמצים אותה ובהתאם לה מקבלים את התביעה.

לסיכום לנוכח כל האמור הרינו מקבלים את תביעת התובעת ובהתאם לכך מורים לנתבע לשלם לה גימלת שמירת הריון ביחס לתקופה שמתאריך 18/11/15 ועד לתאריך 10/6/15.

התובעת הגישה לנתבע ביום 15.5.16 תביעה לגימלת שמירת הריון אליה צרפה אישור מרופא שיניים שטיפל בה ד"ר י. ארליך מיום 28.316 רשם כי על התובעת להיות בשמירת הריון מ 1.4.16 עד הלידה וזאת מהסיבה "הריון שבוע 16, התעלפויות חוזרות – מס' ביקרי מיון ורפואת חרום". ברקע צוין כי התובעת סובלת מתת פעילות בלוטת התריס.

  המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: מהו המצב הרפואי ממנו סבלה התובעת בתקופה מיום 1.4.16 ועד הלידה (יום 3.9.16)? על בסיס התשובה לשאלה א' לעיל, יציין המומחה האם המצב הרפואי כאמור בסעיף א' לעיל היה כזה הנובע מההיריון ומסכן את התובעת או את עוברה? ככל שהתשובה לשאלה ב' היא חיובית, האם חייב המצב הרפואי כאמור העדרות מהעבודה, ואם כן – לכמה זמן? מומחה בית הדין נתן חוות דעתו ביום 2.8.17 ובה סיכם: "גב' שרף בהריונה הנדון לאור חוסר איזון של בלוטת התריס הייתה זכאית לשמירת הריון בהתאם לחוק, מצב המסכן בבריאותה עקב הריון.

תשובת המומחה: "האבחנה של חוסר איזון, מצב של תת-פעילות בלוטת הטריס, המלצה לגימלה לשמירת הריון במקרה הנידיון מסיבה המוזכרת ניתנה ע"י הרופא מומחה ביילוד ונשים, בהתאם לחוק". כיצד ולפי מה קבעת בסעיף דיון בחוות דעתך כי "כתוצאה מיציאה מאיזון, הופיעו תופעות קליניות של חולשה קיצונית, מצב של התעלפות...". האם אין זה תפקידו של האנדוקרינולוג המטפל לקבוע אם קיים אי איזון בתיפקוד בלוטת התריס? האם נכון שהסביר הוא שהתובעת שנמצאת בטיפול מגיל 12, תפנה לאנדקרינולוג שלה לטפול בבעיית חוסר איזון אם היתה כזו? תשובת המומחה: "התשובה ניתנה בסעיף קודם. רופא נשים מומחה, במצב של תת פעילות בלוטת הטריס, אינו חייב להפנות את האשה לאנדוקרינולוג. מובן מאליו שקיימת תמיד אפשרות לקבל דיעה נוספת." האם לפי הספרות העדכנית, מטופלות ואפילו הקשות ביותר, כאלה שבהן פעילות הבלוטה הופסקה כליל והן על טפול תחליפי מוחלט, התוצאות המיילדותיות טובות? ר' ספרות מקצועית מצורפת בנידון (מצורפים שני מאמרים מ-2013 ו-2016).

אשר על כן התביעה מתקבלת.

...

מסקנתו הרפואית של המומחה כי נפילתה של התובעת, במהלכה נחבלה באמה, הינה על רקע חוסר האיזון שמצא המומחה הינה מסקנה רפואית.

לא שוכנענו כי מסקנה זו אינה סבירה במצב שבו אין תיעוד לפניות חוזרות לטיפול בשל התעלפויות חוזרות.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

הנתבע קבע כי תביעת התובעת מיום 7.8.11 לא התקבלה מאחר שהיא לא הפסיקה את עבודתה לצורך שמירת היריון כאמור בסעיף 58 לחוק.

עולה אף מהמסמכים הרפואיים של ההריונות הקודמים ב- 08' ו- 05' כי התובעת חוותה התעלפויות לא רצוניות הנובעות מאי תיפקוד בלוטת התריס ובשל כך הוחלט על שמירת היריון בשני ההריונות הקודמים.

מצאנו כי יש קשר מובהק בין מצבה הרפואי של התובעת לבין הצורך להורות על שמירת היריון והסביר ד"ר דוידי כי אין מדובר בשמירת היריון בשל כאב גב או בשל תופעה אחרת רפואית, אלא תופעה מאד משמעותית של סכנת התעלפות אשר כתוצאה ממנה יכול להגרם נזק עד כדי אסון לאם ולעובר.

...

הנתבע טען כי דין התביעה להידחות שכן לא הייתה כל סכנה לתובעת ולעוברה בהיריון וכי לא הפסיקה את עבודתה בשל מצבה הרפואי.

מצאנו כי יש קשר מובהק בין מצבה הרפואי של התובעת לבין הצורך להורות על שמירת היריון והסביר ד"ר דוידי כי אין מדובר בשמירת היריון בשל כאב גב או בשל תופעה אחרת רפואית, אלא תופעה מאד משמעותית של סכנת התעלפות אשר כתוצאה ממנה יכול להיגרם נזק עד כדי אסון לאם ולעובר.

לכן, אנו סבורות שבקשת הנתבע להעביר את התיק למומחה דינה להידחות ויש לאשר לתובעת את הגמלה לשמירת ההיריון.

סוף דבר לאור כל נימוקינו דלעיל, ומאחר שהתובעת שהתה בפועל בשמירת היריון בהתאם לאישור הרפואי שקיבלה, אשר התבסס על מצבה הרפואי וההתעלפויות החוזרות והנשנות, ולאור הסברי ד"ר דוידי שניתנו בפנינו, תאושר תביעת התובעת לגמלת שמירת היריון.

לפנינו תביעת התובעת לגימלת שמירת הריון נוכח דחיית הנתבע את תביעתה בנידון.

נוכח הסכמת הצדדים על מינוי מומחה רפואי בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מונה פרופ' יוסף שנקר כמומחה יועץ רפואי לבית הדין (להלן: המומחה) בכדי לתת חוות דעת רפואית בעיניינה של התובעת ולענות האם מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את העובר בהתאם לתנאים הנדרשים לצורך שמירת היריון לפי סעיף 58 לחוק.

בנוסף, יש קשר למצבים הגורמים לבצקות כגון הריון, תת פעילות של בלוטת התריס, שבר של עצם באיזור, דלקת מפרקים ועודף משקל.

בהתאם לחוק "שמירת הריון" לפי סעיף 58 בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב 1995) יש להיתחשב גם בסוג העבודה ואופן בצועה –יכולת תיפקודה של התובעת.

...

בסיכומיה, טענה התובעת כי יש לקבל את תביעתה נוכח חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה.

מנגד לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה.

לפיכך ובהתאם לחוות דעתו של המומחה, כפי שעולה הן מחוות הדעת והן מהרישומים הרפואיים של התובעת, התביעה מתקבלת.

אשר לבקשה החוזרת למשלוח שאלות הבהרה, אף דינה להידחות מהנימוקים שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 18.5.21.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של פרופ' שנקר, התביעה מתקבלת.