במהלך חודש מרץ 2017 פנה רפי אליו והזמין שירותים מקצועיים הכוללים: עריכת תוכנית אדריכלות ופיתוח, תוכנית קונסטרוקציה, תוכנית דולחין ואינסטלציה, תוכנית חשמל והגשת בקשה לתוכנית היתר בנייה לצורך בניית בית מגורים חדש (המכיל 2 יחידות משנה נפרדות צמודות קרקע) במקרקעין.
עם הודעת הפסקת העבודה מטעם הערייה יצר קשר עם דקל אשר יסביר לו את פשר היתנהלותו ודקל הגיע פיזית לשטח, הוסבר לצדדים על-ידי המפקח מר תימור שוחט, כי העבודה מופסקת לאלתר לאור אי התאמה בין ההיתר לבין העבודה והתוכניות לבצוע בשטח, וכאשר הוא הבין את פשר המחדל הרשלני שביצע באותו היום דקל, הוא הודיע לו מיד על הפסקת מתן שירותיו המקצועיים בנכס נשוא התביעה העיקרית.
רפי קיבל את ההצעה וחתם עליה, והסכים לבצוע העבודה על ידי דקל, והעבודה בוצעה בידיעתו ובהסכמתו, שאם לא כן, מדוע שיצהיר שהודיע לדקל מפורשות שאין הוא מעוניין לעבוד איתו יותר, עקב רשלנותו בפרויקט נשוא התביעה שכנגד, אם לא נכרת חוזה מחייב בין הצדדים ? אם רפי סרב לכרות חוזה עם דקל מדוע שיחתום על ההצעה ? רפי לא נתן לכך הסברים המניחים את הדעת במהלך עדותו כאשר שוכנעתי אף שהוא ידע שמוגשת הבקשה על ידי דקל, ולא יעלה על הדעת שדקל ביצע את העבודה על דעתו כך סתם.
חלק מהיציבות זה העמודים" (ראה: עמ' 13 לפרוטוקול)
אכן ביום 5.12.17 הוצא על ידי המפקח צו מינהלי להפסקת עבודה, ושם צוין בתאור העבודה האסורה: "חפירה של 3 כלונסאות ויציקתם בסטייה מההיתר שניתן במקום". בכתב התביעה שכנגד נטען, כי הצוו היתייחס לחפירת 3 כלונסאות בסמוך למבנה כולל יציקתם, מדובר בכלונסאות שהופיעו בתוכנית העבודה שעליהם אמורים היו להיבנות העמודים שהכין דקל ולא הופיעו בתוכנית שהוגשה לועדה המקומית לקבלת ההיתר.
...
בסיכומו של דבר
בכל הנוגע לתביעה העיקרית אני מחייבת את הנתבע (רפי) לשלם לתובע (דקל) סך של 31,590 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 9,000 ₪ ואגרות משפט.
אני דוחה את התביעה שכנגד, כאשר פסיקת שכ"ט עו"ד נלקחה בחשבון במסגרת התביעה העיקרית.
אני מורה למזכירות להשיב את שכר העדים שהופקדו בתיק, לידי המפקידים, באמצעות ב"כ.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
