תביעה בגין רכישת חומרי בנייה

הדעת נותנת כי אם מדובר היה בהוצאה לצרכי העסק, התובע יכול היה להציג חשבוניות שונות בקשר לשפוץ, בין בגין רכישת חומרי הבנייה ובין בגין היתקשרות עם בעל מיקצוע מתאים.

לסיכום כל האמור לעיל – גם אם הוכחה טענת תובע כי נפגע ביום 25.7.18 בעת שהרים לוח גבס, לצורך שפוץ, לא הוכח כי מטרת השפוץ היתה לצרכי עסקו.

...

לסיכום כל האמור לעיל – גם אם הוכחה טענת תובע כי נפגע ביום 25.7.18 בעת שהרים לוח גבס, לצורך שיפוץ, לא הוכח כי מטרת השיפוץ היתה לצרכי עסקו.

לאור מספר הגרסאות שנשמעו מצד התובע, ובהתחשב בנטל השכנוע המוטל על התובע (בהיותו עצמאי), לא שוכנענו כי השיפוץ האמור היה מתוכנן לשם שיפור תנאי המיזוג במשרדו של התובע.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

. טענה זו צירף התובע דפי חשבון בנק לחודשים 5/2009 ועד 11/2010 התובע מונה עוד את העבודות שביצע יחד עם עובדיו לכאורה: עבודות טיח ורכישת חומרים; סיוד וצבע; 22 רגות; התקנת כלים ה; התקנת שיש; הדבקת טפטים; חדרי מד בּ רו יישום ריצוף, חפוי ואיטום; סניטריים וגופי תאורה; הריסת קיר והריסת חלק מהמרפסת; התקנת מוצרי חשמל כמו טלויזיה ומכונת כביסה; וכן בנית שתי מדרגות בכניסה לבית.

מועד לידת העילה – הוא מועד עזיבת התובע את דירת המריבה בשים לב לאפיון התביעה כתביעה "בשאינו מקרקעין", או לחילופין לאבחנה בין הסעדים השונים שבכתב התביעה לצורך סוגיית ההתיישנות, סעיף 6 לחוק ההתיישנות מורנו ש"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

אך בהמשך, וכשעומת עם המועדים הרלוואנטיים לתלושי השכר של עובדיו (נס' 6 לת/ 1), והן עם גירסתו בבקשתו לתיקון כתב התביעה, שינה התובע את גירסתו, ולדבריו החל בעבודות הגמר 5 חודשים לאחר סיום השלד, כלומר, בסביבות חודש ינואר 2010 , והן נמשכו עד לחודש אפריל 2010 - אז ניכנסו בני המשפחה להתגורר בדירת המריבה, לטענתו: ש: תקשיב, אתה בתצהיר שלך, בבקשה שלך, אתה אמרת שעבודות בניית השלד הסתיימו בחודש 07.2009 , והתחלתם בעבודות הגמר, אל תיסתכל על עורכת הדין שלך.

...

התוצאה מכל הטעמים שעלו בפסק הדין, נקבע כדלקמן: דין התביעה להידחות מפאת התיישנות ומפאת הכתמתה בחוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים, שאף מקימים השתק כלפי התובע.

כמו כן, דין התביעה להידחות לגופה.

20 התובע ישלם לידי הנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך ימים מהיום, וממועד זה יישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

מתוך הסך הכולל של 616,000 ₪ אשר לטענת סאלח, הופקד בחשבונו של התובע, יש לנכות סך של 23,470 ₪ בגין רכישת חומרי בניה; סך של 270,000 ₪ בגין שכר עבודתו של התובע אשר לא שולם לו; סך של 82,000 ₪ בגין שבעה שיקים אשר לא ניפרעו על ידי התובע, כמפורט בנספח 3 לסיכומים.

אשר על כן, יש להורות על דחיית התביעה כנגד סאלח, על כל סעדיה, ולחייב את התובע בהוצאותיו של סאלח, לרבות שכ"ט עו"ד בצרוף מע"מ. בסיכומיו המשלימים טען סאלח כי בית המשפט מנוע מלהעניק את הסעד לפיו, יירשמו המקרקעין ע"ש התובע משום שסכום החוב טרם התברר, ולנתבעים הזכות הטבועה, על פי דין, לסלק את החוב (לאחר שבית המשפט יכריע בשאלת גובה החוב והמועד הראוי לפרעונו, וכך ימלא את החסר בלשון מיסמך ההיתחייבות) ולמחוק את הערת האזהרה.

...

גם טענת הנתבע 2 (שלא נטענה על ידי הנתבע 1) כי מסמך ההתחייבות נועד אך למנוע מן הנתבעים לבצע עסקה במקרקעין, נדחית על ידי בהיותה נוגדת את לשון מסמך ההתחייבות ואת אומד דעת הצדדים כפי שעולה מן הראיות שהונחו בפניי, כי המקרקעין ישמשו בטוחה לפירעון החוב.

לאור כל המקובץ, אני קובעת כי עניין לנו בהסכם משכון מוסווה, ולא בהסכם מכר מותנה.

ואולם, כל האמור לעיל, נאמר באמרת אגב, והוא בבחינת למעלה מן הנדרש, לאור מסקנתי כי עסקינן בעסקת משכון מוסווה.

האם נכרת בין הצדדים הסכם מחייב לבצוע עבודות בנייה על ידי התובע? זו השאלה הניצבת להכרעה בתביעה כספית זו בסך של 50,000 ₪ אשר הוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים.

לטענת התובע, הוא ביצע את העבודות הנדרשות, קנה חומרי בנייה והשקיע ידע מקצועי.

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את עדי הצדדים, עיינתי בראיות אשר הוצגו בפניי ושמעתי את סיכומי הצדדים מצאתי כי דין התביעה להידחות.

כפי שכתבה גב' דהן: "אני הבנתי שלא מוכנים לגבי התוספת שאתה טוען שהוצאת. אין בעיה לגבי 15,000 ככה הבנתי...". לא מצאתי כי ניתן לגבש את ההסכמה הנטענת על יסוד תכתובת זו. ראשית, מתכתובת זו עולה כי אין הסכמה בין הצדדים באשר לתשלום הסכום הנטען העומד על 35,000 ₪.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בתביעה העיקרית טענו המזמינים כי הקבלן לא סיים את מלאכת השפוץ, ביצע את השפוץ באופן לקוי ותבעו לנזקים שונים כתוצאה מליקויי הבניה.

המומחה העריך את ניזקי התובעים כדלקמן: תיקון חדר שירותי האורחים בסך 5,650 ₪; תיקונים בחדר רחצת ההורים בסך 10,300 ₪; תיקון התיקרה והמחיצות מעץ 3,000 ₪; החלפת דלת היציאה למרפסת 2,020 ₪; עבודות טיח בסך 2,940 ₪; תיקון רטיבות מסביב לחלונות בסך 2,500 ₪; הרכבת חלונות בסך 3,500 ₪; תיקון צנרת במרפסת שירות 220 ₪; פינוי פסולת 1,100 ₪; תיקון גג בסך 600 ₪; החלפת צנור דולחין בסך 756 ₪; עבודות איטום 6,345 ₪; הגבהת קורה בסך 1,500 ₪; רכישת חומרי בנייה בסך 4,051 ₪ - ובסה"כ המומחה העריך את כלל ניזקי התובעים בסך 44,482 ₪.

הוא טען כי התובעים ידעו כי בכוונתו לתבוע את התובעים בגין יתרת הכספים שהם חייבים לו והקדימו את המכה.

...

לכן, לא מצאתי מקום לקבל את הטענה והיא נדחית על הסף.

לסיכום, על הנתבעים שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 2,400 ₪ (2,808 ₪ בתוספת מע"מ) עבור העבודות הנוספות שביצע.

סיכומו של דבר: התביעה העיקרית התקבלה באופן חלקי, והתביעה שכנגד התקבלה בחלקה הקטן.