לטענת הנהגת ברכב התובע התאונה נגרמה עקב פתיחת דלת רכב הנתבעת בחוסר זהירות בנגוד לסעיף 80 א' לתקנות התעבורה.
לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה ברובה ולקבוע חלוקת אחריות של : 80% הנתבעת ו 20 % נהגת רכב התובע ; להלן הנימוקים אשר הביאו אותו למסקנה כאמור:
גרסת נהגת רכב התובע שיראז מורד עדיפה עלי על פני גרסת הנתבעת , מאחר וגירסתה הייתה עקבית והיא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות;
מיקום הפגיעה שלא בחזית רכב התובע ובצדו הקידמי ואופייה הנמשך משם לאורך הרכב הנפגע, מלמד כי פתיחת הדלת הייתה כאשר נהגת רכב התובע נסעה כבר בצמוד ובמקביל וכשחלפה חזית הרכב על פני רכב הנתבעת רק אז ניפתחה הדלת , ולא בנסיעה בחוסר עירניות אל דלת פתוחה זה מכבר כבגרסת הנתבעת אותה לא קבלתי .גם אם ניפתחה הדלת בסמוך ממש ואף במקצת לפני חלוף הרכב לשיטתה של הנתבעת אותה לא קבלתי, גם אז היה עליה לוודא היטב טרם הפתיחה שאין רכב נוסע שאותו ואת נהגיו פתיחת הדלת עלולה לסכן .
הנסיעה הייתה בנגוד לחובת הזהירות הנדרשת במיוחד כשמתחמי החנייה מסומנים היטב ולעניין זה התמונות שצורפו מדברות בעד עצמן ולכן קבעתי חלוקת אחריות מינורית יחסית גם לנהגת רכב התובע;
בסוגיה זו נפסק ע"י כב' הש' קלוגמן בת"א (נתניה) 10271/04 חברת ביטוח שירביט נגד סעדי אחמד :
"ב"כ הנתבעים טען כי לוריא נהג ברשלנות, ובנגוד לתקנות התעבורה, בכך שפתח את הדלת השמאלית-אחורית, ולכך אתייחס להלן. אך גם אם נהג אחר נהג ברשלנות, אין זה פוטר את נהג האוטובוס מליתן תשומת לב מספקת לדלת האחורית הפתוחה של הרכב, שהוא חולף על פניו. הנתבע העיד כי הוא מכיר את הדרך, בהיותו נוהג קו אוטובוס במקום, וכי מדובר ברחוב צפוף וסואן. דוקא משום כך היה על הנתבע ליתן תשומת לב מרבית, ולהיות דרוך לאפשרות כי מאן דהוא יפתח דלת של כלי רכב חונה, כלפי הכביש. לרשות הנתבע עמד נתיב שמאלי של הכביש, כיוון נסיעתו, שהיה פנוי. היה עליו לשמור מרחק מספיק מכלי הרכב החונים ולנהוג בזהירות מספקת, באופן שאם יופתע על ידי פתיחת דלת אל הכביש, הוא לא יתנגש עימה."
כך נקבע לעניין זה גם בת"ק (ת"א) 39817-01-11 ירום ארז נגד רועי סגל -
"כפי שנסיעת התובע היכן שנסע הייתה צפויה לאדם סביר במקומו של הנתבע , והיה עליו לנקוט אמצעים , כך גם פתיחת דלת מרכב החונה בצד ימין של הכביש , לעבר הכביש, הנה פעולה המהוה חלק בלתי נפרד מתהליך הנהיגה והשמוש ברכב, והיה על התובע לצפות אפשרות של פתיחת הדלת וניסיון ירידת הנהג מהרכב. על כן היה עליו לנהוג את רכבו במרחק כזה מצדו השמאלי, שגם אם הדלת השמאלית תיפתח היא לא תיפגע בו והוא לא יפגע בה ."
בסוגיית האשם התורם נבחנית שאלת מידת הזהירות שאדם צריך לנהוג כלפי עצמו וכלפי רכושו, תוך בדיקת סבירות היתנהלותו.
...
היקף הנזק ברכב התובע ומיקומו מחזק המסקנה כי הנסיעה לא הייתה איטית, וככל שהיא גבוהה יותר כך היה על נהגת הרכב להרחיק הרכב מצדי הכביש מרכבים חונים.
לעניין הנזק , נוכח חוות דעת יחידה בתיק, ובאין חקירה נגדית , ובהיות המומחה נוכח בדיון ולא נדרש להיחקר על ידי הצד שכנגד, מצאתי לנכון לקבל את הערכת הנזק הישיר של פגיעה לכל אורך צדו של רכב התובע .בהתאם לתמונות שלא סתרו המסקנה כי מדובר בנזק משמעותי .
על כן, התביעה מתקבלת כאמור וכפוף לאמור והריני להורות כדלקמן :
הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע בעל הרכב בתוך 30 יום סכום הנזק ושכר טרחת שמאי והוצאותיו בסך כולל של 27,687 ₪, בצירוף אגרת משפט ע"ס 338 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 800 ₪.
