תביעה בגין פגיעה בפרטיות ועשיית עושר ולא במשפט

תביעה על סך 50,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיות ועשיית עושר ולא במשפט.

...

המסקנה המתחייבת היא כי פרסום תמונת התובעת על ידי הנתבעת במסגרת פרסומת מסחרית של הנתבעת, עולה כדי פגיעה בפרטיותה של התובעת בהתאם לסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות.

אשר לפיצוי הראוי, הגם שמקובלת עליי טענת התובעת כי הפרסום גרם לה עוגמת נפש, ואין לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים, הרי שלא הובאו ראיות לנזק של ממש, והתביעה היא לפיצוי ללא הוכחת נזק.

לפיכך, מצאתי לפסוק את הפיצוי על הצד הנמוך, ולהעמיד אותו על סכום של 5,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,000 ש"ח, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח. בקביעת סכום ההוצאות הבאתי בחשבון את הסכום שנפסק ואת היקף הדיון בתיק.

לטענת המבקש 1, מעשיה ומחדליה של המשיבה 1 מהוים פגיעה בפרטיות, עשיית עושר ולא במשפט, והפרה של דיני החוזים.

הצדדים ביקשו שלא למנות בודק, משאין הצדקה לכך, שעה שמינוי בודק יטיל על הצדדים עלויות מיותרות ויעכב את ביצוע הסדר הפשרה שלא לתועלת, וזאת מאחר שהתובענה הייצוגית אינה מעוררת שאלות שבמומחיות ואינה כרוכה בעניינים חשבונאיים מורכבים; בחינת הסיכונים והסכויים הכרוכים בניהול ההליך מסורה לבית המשפט; הפצוי המבוקש בתובענה הנו בגין נזק לא-ממוני כך שממילא שיעורו מסור לשק"ד בית המשפט; מינוי בודק יגרום לסירבול הדיון ועיכובו.

...

המשיבות טענו כי יש לדחות את בקשת האישור, בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית לבקשה.

בכל הנוגע לבקשת המתנגדת לפסיקת גמול עבורה, בסעיף 18(ד1)(1) לחוק, נקבע כך: "... קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה;". יצויין כי בדיון ציין ב"כ המתנגדת כי היא מבקשת לפסוק לה גמול וכי איננה מבקשת לפסוק לה שכ"ט. לנוכח המפורט לעיל, משעה שעוררה וחידדה נקודות הראויות לדיון ובכלל זאת ביחס לייעוד כספי הפיצוי, מצאתי לפסוק גמול בשיעור של 2,000 ₪, אשר ישולם למתנגדת על ידי המשיבות בתוך 60 ימים ממועד החלטה זו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

עוד תשלמנה המשיבות למבקשים, סכום של 21,346 ₪ בגין החזר הוצאות.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

בכתב התביעה נטען כי השמוש בקולה של התובעת והתנהלות הנתבעות בהקשר זה מקימות עילות תביעה בשל "הפרת הסכם, הטעה, הפרת זכות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט, פגיעה בפרטיות, רשלנות ועוולות  נוספות" (סע' 3 לכתב התביעה).

...

המשך הדיון להלך נעשה על רקע מסקנה זו. טענת התובעת לפגיעה בפרטיות נסמכת על סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (חוק הגנת הפרטיות).

סוף דבר: חרף סימני השאלה והקשיים הלא מבוטלים הניצבים בדרכה של התובעת, באתי לכלל מסקנה כי אין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש לחייב תובע שאינו תאגיד ואינו מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, להפקיד ערובה להוצאות כתנאי לבירור תביעתו.

הבקשה נדחית.

הקבוצה הוגדרה בקשת האישור כ: "כל אלו שנתוני המיקום שלהם הועברו ו/או נעשה בהם שימוש כלשהוא ". עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חוזה; הפרת רישיון רט"ן; הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; הפרת סעיף 7 בחוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו; גזל – סעיף 52 בפקודת הנזיקין; הפרת חובה חקוקה – סעיף 63 בפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; הפרת יחסי הנאמנות בין הצדדים; רשלנות – סעיף 35 בפקודת הנזיקין; פגיעה באוטונומיה.

נזקים ממוניים – בגין פגיעה בפרטיות, הפרת חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר.

...

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבא-כוחו, בהתאם למפורט בסעיפים 72 לעיל.

אני מורה כי ההודעות שישלחו בהתאם להסדר זה אינן מהוות "דבר פרסומת" כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת, התשמ"ב-1982.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בבקשת האישור נטען עוד להתקיימותה של עוולת הפר חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט, וכן פגיעה בפרטיות.

הסעד שהתבקש הוא תשלום הסך של 300 ₪ בגין כל הודעת פירסומת ששוגרה ללא הסכמה, וסך של 1,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיות.

דיון לפי הוראת סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה.

...

בענייננו, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשת הצדדים וליתן פטור ממינוי בודק, זאת לאור כלל השיקולים שפורטו בבקשה, בהסכם הפשרה ובתגובת המבקשים להתנגדות (לשיקולים שאותם יש להביא בחשבון בכגון דא ראו ע"א 1582/20 חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ (19.1.2021)).

סוף דבר אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

עם זאת, הבקשה לפטור מתשלום החלק השני של האגרה – נדחית.