תביעה בגין עיכוב טיסה ואי מתן שירותים

סכומי התביעה בגין כל תובע היו כדלקמן: בגין עיכוב בטיסה שכמוהו כביטול, פיצוי סטאטוטורי בסך של - 2,080 ₪; בגין אי מתן שירותי סיוע ולינה, סך של - 364$; בגין אי קיום הוראות החוק ופגיעה באוטונומיה (הנתבעת לא יידעה את התובעים בדבר זכויותיהם בהתאם לחוק ולא אפשרה בחירה בין השבת תמורה לבין כרטיס חלופי; בנוסף – התובעת סיפקה תלושים למזון שאינו כשר ומכאן לא ניתן מזון; לא סופק אירוח בבית מלון למרות האיחור; לא ניתנו שירותי הסעה למלון שכן ממילא לא ניתן אירוח במלון; לא סופקו שתי שיחות טלפון וכן משלוח באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני בהתאם לבחירת הנוסע) סך של - 5,000 ₪ ====== ובסה"כ לכל תובע - 8,390 ש"ח שעות האיחור בהמראות וכן בהגעה לישראל התובעים התכוונו לטוס מנמל התעופה ברומא לנמל התעופה בן גוריון בישראל, עם נחיתת ביניים באיסטנבול.

התובעים הוסיפו וטענו כי לא זכו לכלל השירותים המגיעים להם ע"פ חוק וכי טיסתם בוטלה כמשמעה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012.

...

חלק חמישי – סוף דבר סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 33,280 ₪ (=16 X 2,080 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15/9/2019 ועד למועד התשלום בפועל.

באשר להוצאות, לאור תוצאת פסק הדין, סכומו והפער בינו לבין הסכום בו הוגשה התביעה – אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אין מקום לחייב חברת תעופה לתת לנוסעיה שירותים שהם יכולים לצרוך בביתם, ושממילא אמורים היו להיצרך על ידם, גם אם לא היה עיכוב בטיסה.

בעמדת המדינה צוין כי: "לעמדת המדינה, ככל שהמדובר בתביעה בגין נזקים שנגרמו באופן ישיר כתוצאה מעיכוב בטיסה – כגון בשל שהות ממושכת של הנוסעים בכלי הטיס, כפי העולה מהתביעה, הרי שקיים ייחוד עילה כאמור לעיל, וניתן לתבוע לפי האמנה בלבד" (ההדגשה אינה במקור).

מעבר ללשונו הברורה של הסעיף, יש להבין כי ההטבות הקבועות בחוק שירותי תעופה אינן מוענקות רק משום שהנוסע התייצב בשדה התעופה ונאלץ להמתין שם. ההטבות ניתנות גם בשל ההוצאות והנזקים הנגרמים עקב העיכוב בטיסה או עקב ביטולה.

...

סיכום אני מאשר באופן חלקי את בקשת האישור כמפורט להלן: חברי הקבוצה: קבוצה א': "כלל לקוחות המשיבה אשר טיסתם בוטלה או המריאה באיחור של שעתיים לפחות, ב-4 השנים שטרם הגשת בקשה זו ועד למועד אישורה, ועקב כך היו זכאים להטבות כלשהן בהתאם לחוק שירותי תעופה, והמשיבה לא מסרה להם מסמך המפרט את זכויותיהם להטבות בסמוך למועד היווצרות העילה המזכה" (הערה: הגבלת התקופה דלעיל נובעת מתקופת התיישנות של 4 שנים הקבועה בסעיף 19 לחוק שירותי תעופה).

נוכח העדר עילת תביעה אישית למבקשים לגבי הפרת חובת מתן שירותי הסיוע (עילה מס' 2 לעיל), אני מורה על החלפתם לגבי עילה זו בלבד במבקש/ים אחר/ים, שיהיו למעשה התובע/ים בתביעה הייצוגית.

נוכח תוצאות ההכרעה בבקשת האישור, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

בין השאר - ביטול יום עבודה, צורך במציאת פיתרון לשמירה על לילדים, הוצאות לשם פיצוי השמרטפית ומשפחתה בגין העיכוב, עלות מונית ישירה בגין ההגעה בשעות בהן אין תחבורה ציבורית.

עוד קבע בית משפט קמא כי בהיעדר מחלוקת שמשיבה סיפקה שירותי סיוע, וכי המבקשים קיבלו טיסה חלופית, מקום לינה, שירותי הסעה לבית המלון ולשדה התעופה, אמצעי תיקשורת ואוכל, הנטל היה עליהם להראות כי שירותים אלה לא היו ראויים, או כי האוכל שסופק לא היה מאיכות סבירה.

לעניין הפצוי לדוגמה, נקבע כי פיצוי זה מוענק אם מפעיל הטיסה ביודעין לא נתן הטבות, לנוסע שטיסתו בוטלה.

הכלל הוא שרשות ערעור על בית המשפט לתביעות קטנות אינה ניתנת אלא במשורה, בהתקיים חשש מוחשי לעיוות דין, טעות משפטית או טעות עובדתית הגלויה על פני פסק הדין.

...

יפים לעניין זה דברים שכתב השופט י' שפסר בבית המשפט המחוזי מרכז, בעניין דומה: "אני סבור, כי המקרה דנן אינו המקרה בו יש ליישם מטרה זו, בהינתן שכאמור, טרם הנקיטה בהליך המשפטי, הציעה המערערת פיצוי למשיבים שלשיטתה "הולם את הנסיבות" (כאמור בסעיף 17 לכתב ההגנה), מאחר והיא סברה שמדובר במחלוקת כנה ואמיתית לגבי תחולת הפטור על נסיבות המקרה ולא הוכח כי מדובר במקרה הקלאסי בו המערערת נדרשת להרתעה, מאחר והתעלמה לחלוטין מדרישת המשיבים והפרה ביודעין את הוראות חוק שירותי תעופה, תוך התנערות גורפת מהוראותיו" (ע"א 45537-10-21 יונייטד אירליינס אינק נ' ג'סטין קגן (23.05.2022), ההדגשה במקור).

זאת, במיוחד בשים לב לכך שלא נגרמה דחייה של הדיון עקב התנהלות המשיבים עליה הועברה ביקורת בית המשפט, ובשים לב לכך שצדדים אינם חייבים לקבל הצעות פשרה המוצעות להם, שהרי רשאים הם לעמוד על מתן פסק דין מנומק, אם עמדתם נדחית.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות הערעור – נדחית.

הנתבעת טענה בנוסף כי, העיכוב ביציאה אשר גרם לכך שהקבוצה "פספסה" את טיסת ההמשך לא היה בשליטתה, חברת התעופה לא נתנה מענה ולכן הנתבעת פעלה למצוא דרך חלופית להגיע למדינת היעד ואכן הטיול באופן יחסי לתקלה של חברת התעופה, היתנהל כסדרו כאשר הקבוצה "איבדה" יומיים מתוך 13 ימי טיול.

נטען, כי בכל חברות התעופה בעולם מצויים המטוסים בתנועה מתמדת ועל כן עיכוב בהמראת המטוס לתל אביב, יתבטא בהכרח גם בעיכוב בהמראתו מתל אביב ליעד הבא וכי חברות התעופה אינן מחזיקות "מלאי" של מטוסים המצויים על הקרקע ואינם מבצעים טיסות.

אין חולק כי הנתבעת עונה להגדרת "סוכנות נסיעות" וכי התובעים רכשו מהנתבעת "חבילת תיור". פסק הדין המנחה בעיניין אחריותה של סוכנות נסיעות הוא ח"א (חוזים אחידים ירושלים) 804/07  דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו), במסגרת נקבע כי: " אין לומר כי המבקשת יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השרות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בבצוע ההזמנה הוא מתן השרות ללקוח על ידי ספק השרות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, היתחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השרות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן... אחד היתרונות המרכזיים שבשימוש בשירותיה של סוכנות נסיעות גלום באפשרות להסתייע בידע המקצועי העומד לרשותה, ובהיכרותה עם הגורמים השונים הפועלים בשוק. לא זו אף זו: מכוח מומחיותה, נידרשת סוכנות הנסיעות לבצע בדיקות סבירות על מנת לוודא כי שירותי התיירות שהיא מוכרת הם ממשיים, ותואמים את המובטח ללקוח" לאחר ששקלתי את כל השיקולים, עיינתי בחומר הראיות בתיק והתרשמתי מהעדויות שוכנעתי כי בנסיבותיו של המקרה הנידון, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה.

כאמור לעיל התובעים טענו בכתב תביעתם כי במהלך המפגש שנערך בין המשתתפים בטיול לבין המדריכה ונציג החברה, העלו המשתתפים את חששותיהם לגבי פרק הזמן בין הטיסות ואפשרות להפסיד את טיסת ההמשך, אך נציג הנתבעת מסר להם בתגובה כי לא צפויה כל בעיה בעיניין וכי במקרים דומים דאגה הנתבעת אף לעכב את טיסת ההמשך.

...

על כן ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה לנתבעת לפצות את התובעים בשיעור של 70% מסכום תביעתם, קרי בסך של 9,423 ₪.

כמו כן ונוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הצד השלישי לשפות את המודיעה (הנתבעת) בשיעור של 70% מהפיצוי בגין חלקה של הנתבעת עבור הארוחות ועוגמת נפש בהן היא חויבה כלפי התובעים, קרי סך של 3,209 ₪.

סוף דבר: אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו הגב' שירלי מעוז ומר אמנון סומך (להלן-המבקשים) כנגד חברת Ryanair DAC (להלן-המשיבה), בטענה כי האחרונה פועלת בנגוד להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן-חוק שירותי תעופה או החוק) ואינה מעניקה לנוסעיה את מלוא ההטבות והזכויות המגיעים להם.

ההליך העילות - העילות שנטענו בבקשת האישור הן הפרת חובה חקוקה (חוק שירותי תעופה והרגולציה האירופאית) - הפרת חובת מתן השירותים והפרת חובת הידוע, הפרת ההסכם בין המשיבה לנוסעיה, עשיית עושר ולא במשפט והטעיה לפי סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן התשמ"א 1981.

על כן התובענה אינה מוגבלת לארוע בודד אלא המדובר במדיניות כללית בקשר לציבור נוסעים רחב.

אומנם קיימת שונות בין חברי הקבוצה בקשר ליעד הטיסה ומשך העיכוב אך השונות מתמצית בגובה הנזק ולא בעילת התביעה, וניתן לאתר את המנגנון המתאים להערכת הנזק הממוני שניגרם.

...

סומך עותר לחייב את המשיבה להתאים את אתר האינטרנט שלה כך שניתן יהיה לקבל את הפיצוי הסטטוטורי באמצעות השימוש בו. סומך לא הצביע על המקור החוקי בחוק שירותי תעופה המחייב את המשיבה לעשות כן. סומך גם קיבל את הפיצוי כאשר פנה לשירות הלקוחות של המשיבה בנסיבות אלו הוא לא הראה עילת תביעה נגד המשיבה וטענתו זו נדחית.

ייצוג חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב - אני דוחה את טענת המשיבה שהמבקשים אינם מייצגים את הקבוצה בתום לב; העובדה שסומך הגיש מספר תובענות ייצוגיות אינה שוללת את תום ליבו כך גם טענת המשיבה שהוא יזם ועודד את הגשת התביעה.

לפיכך אני מאשרת את הבקשה בהתאם למפורט להלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה כייצוגית: כל הנוסעים אשר רכשו כרטיסים לטיסה המופעלת על ידי המשיבה, והממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חנית ביניים, החל מיום 5.11.2015 ועד מועד מתן פסק דין בתביעה זו, אשר מתקיימת לגביהם "עילה מזכה" כהגדרתה בסעיף 1 בחוק שירותי תעופה ושהמשיבה לא סיפקה להם שירותי סיוע בלא תשלום ו/או סירבה לפצותם בגין הוצאות שהוציאו לצורך רכישת מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, הסעות ושירותי תקשורת".