פרע לידת כתפיים?
ד"ר זילברמן מטעם התובעים דן באריכות בחוות דעתו בגורמי הסיכון לפרע לידת כתפיים, מצב בו לאחר יציאת ראש העובר נוצר קושי בחילוץ הכתפיים ומציין, כי שילוב של לידת מיכשור אמצע אגנית לאחר שלב שני מאורך הנו גורם סיכון מובהק לפרע לידת כתפיים בהיותו מעלה את הסיכון לסיבוך זה פי 28.
בהעדר טענה מפורשת, כי אילו היה נימסר להם המידע בדבר האפשרות של שימוש בואקום לסיום הלידה היו התובעים דוחים אפשרות זו ובוחרים בסיום הלידה בניתוח קיסרי ולנוכח רצונה של התובעת 2 ללדת בלידה נרתיקית (סעיף 13 לתצהירה ועמ' 71 לפרוטוקול שורה 7), ולאור מימצאי הבדיקה שערך ד"ר טובבין עובר לשימוש בואקום ובה נימצאו תנאים מתאימים לסיום הלידה באמצעות וואקום וכן, בהיתחשב בעמדת הרופא המיילד לסיום הלידה בדרך זו, האפשרות היותר סבירה בעיני היא שהתובעת 2 הייתה מקבלת את המלצת הרופא המיילד ולא הייתה מחליטה בנגוד לה.
יחד עם זאת, גם אם טעיתי במסקנתי זו, והתובעים לאחר שהיה ניתן להם הסבר היו בוחרים בניתוח קיסרי, הרי שעדיין לא הוכח הקשר הסיבתי מן ההיבט השני הנזכר לעיל, שכן לא הוכח, כי אם הלידה הייתה מסתיימת בניתוח קיסרי הנזק, אשר אובחן אצל התובעת, היה נימנע.
מסקנתי כמפורט לעיל הנה כאמור, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח, כי הלידה הנרתיקית הייתה הגורם לנזקה של התובעת ולפיכך, אף לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ארועי הלידה והמחדל שבאי מתן הסבר על השמוש בואקום וקבלת הסכמה לשימוש בו לבין הנזק ממנו סובלת התובעת.
...
הנתבעת דחתה מכל וכל את כל טענות התובעים וטענה כי דין תביעתם להידחות.
לאחר שהבאתי בחשבון את כלל נסיבות העניין, סבורני, כי נכון להעמיד את נזקם של התובעים בגין הפר החובה הנקובה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה והפגיעה באוטונומיה שלהם על סכום של 100,000 ש"ח (נכון להיום כולל ריבית).
סוף דבר
לאור כל האמור, תביעת התובעים כנגד הנתבעת בעילת הרשלנות בלידת התובעת – נדחית.
תביעת התובעים 2 ו- 3 מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובעים 2 ו- 3, ביחד, את הסך של 100,000 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 23,400 ש"ח.
לאור דחיית התביעה בעילת הרשלנות וקבלת תביעת התובעים 2 ו-3 בחלקה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 8,000 ש"ח.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
