מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין סיבוך בלידה באמצעות ואקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

שנית, כשל זה מצד הנתבעת הביא לכך שהצוות הרפואי לא צפה כי יוולד עובר מאקרוזומי ומשכך, לא נערך בהתאם למצופה במקרה כזה, כשפועל יוצא מכך, הוא הסיבוך הנטען לגבי חילוץ היילודה, סיבוך שבעטיו מצאה עצמה הגב' סיונוב מושכת בכוח בראשה של היילודה.
אך לצורך ההשוואה והמחשת החסר בעניינינו אפנה למשל למקרה שנידון בת.א (מרכז) 20747-08-14 ש.ר ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (12.9.18) שם התקבלה התביעה לגבי לידה משנת 1997 לאחר שנימצא כי כי אכן התפתח סיבוך במהלך הלידה, אלא שההתמודדות עימו (באמצעות שימוש מוקדם בשולפן ריק ("וואקום") נעשתה באופן שנימצא רשלני בהנתן העיתוי והעובדה שמדובר היה בלידה ראשונה ובעובר שמשקלו בפועל 4,220 גרם (לעומת הערכה סונרית של 3,700 גרם וקלינית – 3,900 גרם) .
...
אין חולק שהתובעת נולדה בסופו של דבר ביום 21.8.86, בשעה 01:50, במשקל 4,832 גרם, וזאת בלידה וגינלית, שנעשתה בסיועה של מיילדת בלבד, וכי בסמוך לאחריה אובחן קיומו של שיתוק ע"ש "ארב" ביד ימינה.
טענתה המרכזית והמסכמת של הנתבעת הינה כי בחינת המקרה ע"פ הידע הרפואי והפרקטיקה שהיתה נהוגה בשנים הרלבנטיות לתביעה, קרי – בשנת 1986, מובילה למסקנה כי הטיפול שניתן לאם התובעת – ליולדת, היה מיומן ומקצועי וללא כל רבב.
בית המשפט מתייחס בנסיבות דשם לחסר ברישום כנזק ראייתי העומד בעוכרי הנתבעת, כך שמתייחסים להערכת משקל לו נעשתה כמי שהיתה מניבה מסקנה בדבר קיומו של עובר במשקל גבוה יחסית – בין 4 ל – 4.5 ק"ג. בית המשפט מתייחס לגורמי הסיכון שנטענו שם – גיל היולדת ועברה הוולדני כגורמים משניים בבחינת שאלת ההתרשלות, שלכל היותר יהוו משום סיוע, שכן יש להתמקד בסוגיית המשקל בהיותו של זה משום האינדיקטור העיקרי לצפיית סיכון של כליאת כתפיים.
פועל יוצא מכל האמור הוא כי התובעת אינה עומדת בנטל הרובץ לפתחה בהליך זה ועם כל הצער לגבי הנזק שמן הסתם נגרם לה, דין תביעתה להידחות וכך מורה אני.
התובעת תשלם שיעור זה לנתבעת תוך 30 ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים בכתב תביעתם, מצבה הרפואי נגרם עקב רשלנותם של רופאי ביה"ח אשר בין היתר, נימנעו מליילד את האם בניתוח קיסרי ועשו זאת בלידת וקום, מבלי שהסבירו להורים את הסיכונים והסכויים במצבו של העובר בשלבים השונים של מהלך הלידה, ואת תוצאות הטיפול הרפואי במהלך הלידה.
ציון אפגר בדקה הראשונה היה 4 ובגיל חמש דקות היה 8; · בשעה 12:32 הסתיים פלט הניטור העוברי; · במסמך שנחתם בשעה 17:00 ע"י המיילדת יצחקוב חנה נרשם: "יולדת חדשה...לאחר לידת וקום ממושחת (כך במקור-ה.י.) וקשה..." (מיסמך 126 למוצגי הנתבעת); · במחלקת יילודים אובחנה התובעת עם שיתוק על שם Erb ו- Klumpke, מצד ימין, שבר בעצם הבריח משמאל, ודימום בקרקפת מסוג Subgaleal hematoma בנוכחות סוגר מוח תקין.
האם במהלך הדיון, הוסברו להורים גם הסיכונים והסכויים הטמונים בלידת וקום אל מול לידה בניתוח קיסרי באותה נקודת זמן של מהלך הלידה מהראיות שהובאו עולה כי השלב השני של הלידה היתנהל במשך שלוש שעות, באופן תקין וללא סיבוכים.
מהו הפצוי שיש לפסוק לתובעים בגין הפגיעה באוטונומיה הצדדים חלוקים בשאלה הנדונה, כאשר כל צד הגיש קשת רחבה של פסקי דין בהם נפסקו סכומים שונים וקוטביים.
...
תביעת התובעת 1 נדחית בזאת.
סוף דבר הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 2-3 את הסך של 300,000 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%, שכ"ט המומחים, אגרת ביהמ"ש והוצאות משפט כמקובל.
תביעת התובעת 1 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פרע לידת כתפיים? ד"ר זילברמן מטעם התובעים דן באריכות בחוות דעתו בגורמי הסיכון לפרע לידת כתפיים, מצב בו לאחר יציאת ראש העובר נוצר קושי בחילוץ הכתפיים ומציין, כי שילוב של לידת מיכשור אמצע אגנית לאחר שלב שני מאורך הנו גורם סיכון מובהק לפרע לידת כתפיים בהיותו מעלה את הסיכון לסיבוך זה פי 28.
בהעדר טענה מפורשת, כי אילו היה נימסר להם המידע בדבר האפשרות של שימוש בואקום לסיום הלידה היו התובעים דוחים אפשרות זו ובוחרים בסיום הלידה בניתוח קיסרי ולנוכח רצונה של התובעת 2 ללדת בלידה נרתיקית (סעיף 13 לתצהירה ועמ' 71 לפרוטוקול שורה 7), ולאור מימצאי הבדיקה שערך ד"ר טובבין עובר לשימוש בואקום ובה נימצאו תנאים מתאימים לסיום הלידה באמצעות וואקום וכן, בהיתחשב בעמדת הרופא המיילד לסיום הלידה בדרך זו, האפשרות היותר סבירה בעיני היא שהתובעת 2 הייתה מקבלת את המלצת הרופא המיילד ולא הייתה מחליטה בנגוד לה. יחד עם זאת, גם אם טעיתי במסקנתי זו, והתובעים לאחר שהיה ניתן להם הסבר היו בוחרים בניתוח קיסרי, הרי שעדיין לא הוכח הקשר הסיבתי מן ההיבט השני הנזכר לעיל, שכן לא הוכח, כי אם הלידה הייתה מסתיימת בניתוח קיסרי הנזק, אשר אובחן אצל התובעת, היה נימנע.
מסקנתי כמפורט לעיל הנה כאמור, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח, כי הלידה הנרתיקית הייתה הגורם לנזקה של התובעת ולפיכך, אף לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ארועי הלידה והמחדל שבאי מתן הסבר על השמוש בואקום וקבלת הסכמה לשימוש בו לבין הנזק ממנו סובלת התובעת.
...
הנתבעת דחתה מכל וכל את כל טענות התובעים וטענה כי דין תביעתם להידחות.
לאחר שהבאתי בחשבון את כלל נסיבות העניין, סבורני, כי נכון להעמיד את נזקם של התובעים בגין הפר החובה הנקובה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה והפגיעה באוטונומיה שלהם על סכום של 100,000 ש"ח (נכון להיום כולל ריבית).
סוף דבר לאור כל האמור, תביעת התובעים כנגד הנתבעת בעילת הרשלנות בלידת התובעת – נדחית.
תביעת התובעים 2 ו- 3 מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובעים 2 ו- 3, ביחד, את הסך של 100,000 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 23,400 ש"ח. לאור דחיית התביעה בעילת הרשלנות וקבלת תביעת התובעים 2 ו-3 בחלקה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 8,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בית המשפט תביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 7.5.86, כתוצאה מרשלנות רפואית של הנתבע בעת לידה שהתרחשה בימים 3-4/5/06 (להלן: "האירוע" או "הלידה").
בשעה 14:45 נבדקה ע"י מומחה לרפואה פנימית אשר מציין את העובדות הבאות: "בזמן שהותה בלידה איבדה הכרה, לא הגיבה לגירויים, יציבה מבחינה המודינמית, קיבלה נרקן, הועברה לחדר ניתוח בוצעה לידת וקום. הבדיקה בוצעה בחדר היתאוששות, הרופא מציין שגברת (התובעת) עדיין ישנונית אך ניתן להעירה, האישונים מורחבים, לא מגיבים לאור ומזיזה 4 גפיים. לפי דעתו לא מדובר במקרה של התקף אקלמפסיה אלא מצבה הרפואי קשור בבצוע הרדמה איזורית באפידורל, המליץ לבצע CT". התשובה של בדיקת ה CT: אוויר סביב לאוכף הטורקי בחלק הסופרה סלרי בסינוס הקברנוזי ובציסטרנה הפרה-פונטינית.
המהלך לאחר הלידה היה ללא סיבוכים מיוחדים, חוץ מכאב באיזור הפות, האזור שבו בוצעה תפירה לאחר הלידה.
...
מעבר לכך אני מקבל את טענת הנתבעת שניתנו לתובעת הסברים ביחס לפרוצדורה, שכן לא סביר שהיתה מסרבת לו, הגם שניתנו הסברים על הסיכונים.
לפיכך דין התביעה להדחות.
תוצאה אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף שנגרמו לתובעת בשל רשלנות רפואית נטענת במהלך ובסמוך ללידה אותה עברה במרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר (להלן גם: "בי"ח שיבא" או "בית החולים") השייך לנתבעת (להלן גם: "הנתבעת").
במצג זה הילוד מציג קוטר גדול יותר של הראש שצריך לעבור בתעלת הלידה ושיעור הסיבוכים והבעיות גבוה יותר משמעותית: השלב השני של הלידה עלול להיות ארוך יותר; יש טעויות רבות יותר בקביעות מיקומו וגובהו המדויק של ראש העובר וקיימת נטייה להעריך שראש העובר במיקום נמוך יותר מאשר בפועל; לעיתים קרובות יש צורך בהתערבות לסיום הלידה – בין בניתוח קיסרי ובין על ידי לידה מכשירנית ויש סיכון ליצירת קרעים קשים בנרתיק ובפי הטבעת אם מדובר בלידה ואגינאלית ובמיוחד אם מדובר בלידת וקום.
...
איני מקבלת טענה זו. אני מקבלת עדות התובעת וסביר בעיני כי אם הייתה מודעת לנסיבות הלידה ולסיכון הכרוך בביצוע לידת ואקום באותן הנסיבות, הן לה והן לעובר, ואם היו ניתנים לה מלוא ההסברים הנדרשים, הייתה בוחרת בחלופה לה הסכימה כבר שעות רבות קודם לכן, חלופת הניתוח הקיסרי.
סיכום שאלת האחריות אני מקבלת, אם כן, טענות התובעת וחוות דעת המומחים מטעמה כי הטיפול בה על ידי הצוות הרפואי של הנתבעת היה רשלני וכי מדובר בשרשרת כשלים בטיפול הרפואי.
אשר להפסדי העתיד – איני מקבלת טענת התובעת כי יש לערוך החישוב לפי כפל השכר הממוצע במשק אך אני סבורה שיש מקום לקחת בחשבון עליית שכר במהלך השנים עד גיל הפרישה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו