טענה זו מקובלת עלי, היא נתמכת בגישה בפסיקה ולכאורה גם בדפי חשבונות בנק של המנוח ורעייתו, כפי שהוצגו; הטענה הנכונה ביחס לקיצבת הנכות הכללית של הבן החסוי, מקבלת משנה תוקף בכל הנוגע לקיצבת השר"מ, המשקפת שווי של הישתתפות המדינה בתמורה לטפול בעין שניתן לחסוי.
מבלי שיהא בכך חלילה כדי להקל ראש בטרגדיה שפקדה את מישפחת המנוח עם פטירתו עקב התאונה, ואף מבלי שיהא בכך כדי לגרוע מעשייתו ותרומתו למשפחתו, לא ניתן להיתעלם ממצבו הרפואי ומחלותיו, שללא ספק היקשו עליו לא רק בעבודה, אותה צימצם מאז שנת 1994, כי אם גם במלאכות משק הבית, ואף בטיפול בבנו הבגיר הזקוק לצרכים מיוחדים.
לעומתו, האלמנה, הסובלת אמנם מסכיזופרניה, שבגינה הוכרה כסובלת מנכות רפואית ומאובדן כ"ע מלא, לא סבלה ממגבלה פיזית; אין באמור לעיל כדי להקל חלילה במצבה הרפואי של האלמנה.
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין התאונה דנן, בסכומים כדלקמן:
הפצוי לתלויים – תובעים 4,2 : סך של 539,894 ₪; הפצוי ליורשי העיזבון – תובעים 2,3,4 –
בהתאם לחלקם על פי צו הירושה: סך של 139,819 ₪.
...
שוכנעתי בנכונות עמדת אקטואר הנתבעים בעניין זה, המתיישבת עם הוראות הדין ותע"צ המל"ל נ/20.
הדרישה לניכוי כספי פיצויים שקיבלה האלמנה בהתאם ל-נ/21 נדחית; על פניו מדובר בתשלום מכוח חוזה ביטוח שאינו בר ניכוי, והנתבעים לא הוכיחו אחרת.
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין התאונה דנן, בסכומים כדלקמן:
הפיצוי לתלויים – תובעים 4,2 : סך של 539,894 ₪; הפיצוי ליורשי העזבון – תובעים 2,3,4 –
בהתאם לחלקם על פי צו הירושה: סך של 139,819 ₪.
