תביעה בגין מטרד רעש בניגוד לתקנות למניעת מפגעים

בפני תביעה שהגישו התובעים, לפצוי בגין מיטרד ליחיד, שלטענתם נגרם להם עקב העסק שבניהול הנתבעים (להלן: "העסק").

התובעים עמדו בנטל זה. התובעים הוכיחו כי נגרמה להם אי נוחות, ואף למעלה מכך, ולו בשל רעש המזגן והמפוח, ואי מילוי תנאי ההיתר שנועדו, בין היתר, למנוע רעש כזה, ובשל ריחות הבישול ו/או חימום המזון מן החי – הנעשים בנגוד לרישיון העסק ולתקנות; אכן, לכאורה, נכונה טענת הנתבעים כי מדובר באזור מעורב של מגורים ועסקים, וכי לאורך הרחוב מצויים עסקים נוספים – כגון "החסידה", "פלאפל דבורה", אשר גם הם קרובים לבית התובעים.

בתי המשפט הכירו בקיומו של מיטרד שניגרם, למשל, עקב שימוש במיגרש ספורט סמוך לדירת מגורים (ת"א 30388-11-09 שפירא נ' מועצה מקומית פרדס חנה (פורסם בנבו, ניתן ביום 03.10.10)); במקרה של הפעלת גן ילדים בחלקה סמוכה לבית מגורים (כאשר הוכח באמצעות מדידת הדציבלים הנשמעים מהגן, כי הרעש מנוגד לתקנות מניעת מפגעים רעש בלתי סביר) התש"ן 1990 (ת"א 51876-07‏‏ אבנר ג'רפי נ' שולמית בונה (פורסם בנבו, ניתן ביום 30.08.10)); ובמקרה של צימרים שניבנו ללא היתר בסמוך לבית מגורים ופגעו ברעש ובפרטיות (ת"א 3082/05 ארד נ' סולימנפור (פורסם בנבו, ניתן ביום 12.02.12)).

...

עוגמת נפש לעניין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, אני מקבלת את טענתם.

לאור כל האמור לעיל ובנסיבות, אני קובעת פיצוי בסך 40,000 ₪, בגין עוגמת נפש.

סיכומו של דבר, שאני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, כלהלן: אני אוסרת על הנתבעים לפעול בניגוד לרישיון העסק שניתן להם, ובהתאם מורה כי בעסק לא יוחזקו, לא יוכנו ולא יימכרו מאכלים המכילים מזון מן החי, לרבות דגים, בשר ועוף – למעט נקניק או נקניקיות.

לטענתה, פינוי האשפה בכפר נעשה בשעות הלילה, תוך גרימת רעש כבד המהוה מיטרד, בנגוד לתקנה 6 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1993.

בשל מיטרד הרעש הגישה המבקשת בקשה בתיק זה לאישור הגשת תביעה ייצוגית כנגד המועצה המקומית.

העובדה כי המשיבה הסכימה לשנות את שעות פינוי האשפה ברחבי היישוב מעידה כי הבקשה הצביעה על עילת תביעה לכאורה כנגדה, ועובדה זו היא שמקיימת גם את התנאי השני בדבר השגת תועלת לחברי הקבוצה - שינוי שעות פינוי האשפה יאפשר ימנע מהתושבים את החשיפה למפגע הרעש האמור.

...

בנסיבות אלו, הגיעה המבקשת למסקנה כי התובענה השיגה את מטרתה העיקרית, וכי אין עוד אינטרס ציבורי בהמשך בירורה וכי הסתלקות בשלב זה תהיה הדרך הנכונה והיעילה לסיים את הדיון בתובענה.

לאור עקרונות אלו, אני סבור שבנסיבות המקרה הנוכחי, יש לאשר את ההסתלקות מהבקשה לאישור הגשת התובענה כייצוגית, וזאת בעיקר לאור העובדה שהבקשה השיגה את מטרתה העיקרית - הפסקת מפגע הרעש בשעות הלילה.

בנסיבות אלו, אני סבור כי יש לאשר את הסכומים המתונים עליהם המליצו הצדדים.

על כן, אני קובע כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 3,000 ₪ ולבא כוחה שכר טרחה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את ההסתלקות מהבקשה ואת דחיית תביעתה האישית של המבקשת כמפורט לעיל, ללא צורך בפרסום.

כמו כן אני מאשר את תשלום הגמול ושכר טרחה באי כוח המבקשת כאמור בסעיף 15 לעיל.

התובע טוען, כי הנתבעת פועלת בנגוד לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, בכך שמפנה את האשפה בשעות חריגות, היינו – בשעות הלילה המאוחרות (אחרי השעה 22:00) ובשעות הבוקר המוקדמות (לפני השעה 06:00).

עקרי טענות הערייה במישור המשפטי טוענת הערייה, כי פינוי מכלי אשפה, או מכולות אשפה גם בשעות חריגות אינה מהוה עבירה על פי חוק עזר לעריית בת ים (מניעת רעש), התשמ"ג-1983, בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק זה. אף על פי כן, בעקבות הגשת תביעותיו הקודמות של התובע ובעקבות פסק הדין שניתן בהן, הערייה והתובע הגיעו להסכמות לפיהן פינוי האשפה ייערך, ככל הניתן, לא לפני השעה 06:00 בבוקר ואם יחול קודם לכן, הפינוי ייעשה ככל הניתן בשקט.

הערייה טוענת, כי מאז מתן פסק הדין הקודם, היא פעלה כמיטב יכולתה לעמוד בהסכם זה. לטענת הערייה, בדיקתה העלתה, כי מאז פסק הדין הקודם, במוקד שלה התקבלו רק 11 תלונות בעיניין מיטרדי רעש שמקורם בפנוי אשפה ברחוב בו מתגורר התובע, כאשר רק אחת מהן היתה של התובע עצמו.

...

לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה, כי הנתבעת הפרה את הוראת תקנה 6 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 [ראה גם ת"ק (פ"ת) 7244-07-17, שקד נ' עיריית פ"ת (8.1.2015); ת"ק (אש') 52617-02-15, עו"ד אבו אליעזר נ' עיריית אשקלון (10.9.2015)].

לאחר שלקחתי בחשבון את נסיבות המקרה ובכלל זה את מספר הפעמים בהם הפרה העירייה את הוראות התקנות (וסבורני, כי מדובר במספר פעמים רב משך תקופה ארוכה למדי), את הרעשים אשר נוצרו עקב פינוי האשפה כפי שהעיד התובע וכפי שנשמע בסרטונים (רעש של פחים, צעקות, רעש של נסיעת משאיות וכיוצ"ב), וכן את העובדה, כי לנתבעת כבר "נשלף כרטיס צהוב" בדמות פסק הדין הקודם, והתובע אף פנה אליה מספר פעמים לא מבוטל לפני הגשת התביעה דנן בניסיון לפתור את הבעיה, אני מעמיד את הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע ולבני ביתו על סך 20,000 ₪.

לסיכום: אני מחייב את העירייה לשלם לתובע סך של 24,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 2,000 ₪, כאשר הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

גם מי שאינו בעלים של זכויות בנכס, אך מתגורר בו כדין, זכאי להגיש תביעה נגד מי שגורם לו לנזקים, כתוצאה מאופן השמוש בנכס סמוך, כגון בגין מיטרדי רעש או הפעלת עסק בלתי חוקי.

התובע ביסס תביעתו גם על טענה בדבר קיומם של מפגעים, לרבות מפגעי רעש, בנגוד לחוק למניעת מפגעים ועל יסוד זאת טען גם לפצוי בגין עוולות מיטרד ליחיד.

מובן, כי אם יסתבר, שגם בעת הפעלת העסק בהתאם להיתרים ולרישיונות ולתנאים שנקבעו להם, עדיין יגיע מהמשק של הנתבעים אל מגורי התובע ובני משפחתו רעש, המנוגד לתקנות מניעת רעש ותקנות רעש בלתי סביר, יהיה בידי התובע לתבוע פיצוי וכן לעתור להפסקתו.

...

מכל מקום, באשר לעתיד, כפי שיפורט להלן בכל הנוגע לבחינת שאלת מתן צו מניעה על יסוד טענת המטרד, מצב הדברים הנוכחי והתנאים שנקבעו על ידי הרשויות (התכנון והרישוי) בנוגע למתכונת הפעלת העסק, מבטיחים (בכפוף לעמידה בתנאים) מניעת מטרדים, לרבות רעש בלתי סביר.

במצב דברים כזה, ככל שקיימת ירידת ערך, הרי שזו נובעת, בסופו של דבר, מאישור התכנית הסטטוטורית.

לסיכום: על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בתשלום סך של 60,000 ₪.

בפני תביעה שהגישה התובעת שהתגוררה לטענתה בתקופה הרלבנטית בשנת 2012 במיתחם שוק הפשפשים ביפו ברחוב רבי נחמן 6 , כנגד הנתבעים בעלי עסקים במיתחם זה , בגין מיטרד של רעש בנגוד לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) תשנ"ג,1992 כמפורט להלן: את הנתבע 1 תבעה הגין ניזקי רעש שנגרמו בהשמעת מוסיקה בנגוד להוראות תקנה 3 לתקנות אלה בגין השמעת מוזיקה ו"בסים "מעסקו של הנתבע 1 לאחר השעה 23:00.

...

ואחזור ואדגיש, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי מעסקה של הנתבעת 2 נשמעו רעשים מעוולים על דרך של טלטול כלים לאחר השעה 23:00 זולת תאריך אחד ויחיד בו לא הייתה בעלת זכות שכירות בקרבת מקום, ומשכך ברור שלא ניזוקה אישית , מצב דברים המוביל למסקנה כי התביעה היא תביעה קנטרנית גריידא .