תביעה בגין לשון הרע והפרת פרטיות נגד מנהלת בית ספר

התביעה שכנגד – חמש התבטאויות, תביעה על סך של 140,000 ש"ח בתביעה שכנגד עתרה הנתבעת לחייב את הנתבע (התובע בתביעה העיקרית) בפצוי בסך 140,000 ₪ בגין שורה של ביטויים שנאמרו ע"י הנתבע כנגד התובעת בשידור חי בזמן צפיית שיא במסגרת התוכנית הטלוויזיונית "האח הגדול" בו הישתתפו הצדדים.

ומכאן מצאתי כי כל אחד ואחת מהצדדים הפר את הוראות הקבועות בחוק לשון הרע באופן הדדי, כך שאין מקום לקבוע פיצוי לכל צד. להרחבה ר' גם סעיף 14(ג) להלן.

חלק שמיני-הערות לפני סיום וסוף דבר הערות לפני סיום אין מקום לקבל את הטענה כי הנתבעת ויתרה על עילת תביעה בגין לשון הרע במסגרת התוכנית · הנתבע ציין כי בכל עונות האח הגדול דיירים התווכחו בינם לבין עצמם, מטרת התוכנית ובחירת הדיירים נועדה להעלות את רייטינג הצפייה בתוכנית במסגרתה אנשים נוטים להתווכח ואף לריב ובדיוק מסיבות אלה ויתרו המשתתפים על עילות תביעות האחד כלפי מישנהו בעצם השתתפותם בתוכנית בגין פגיעה בחוק הגנת הפרטיות ו/או חוק לשון הרע זאת במסגרת התוכנית עצמה.

אין מקום להורות על הנתבעת להיתנצל בפני התובע- בתא (ת"א) 32235-03-10 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' עתון "ישראל היום מיום 6.2.2011 נקבע כדלקמן:" המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שבית המשפט אינו מוסמך להעניק לתובע סעד הכופה על נתבע לפרסם בפומבי היתנצלות בפניו, גם אם קבע כי זה האחרון פירסם אודות התובע לשון הרע, ". מכאן שאין מקום להעתר למתן צו כאמור.

גם אין מקום לפסוק הוצאו ולעניין זה התייחסתי גם לבקשת הנתבעת לחייב את התובע בהוצאות בגין דיון נוסף שהיה צורך לנהל בשל אי זימון עדים.

...

אין מקום להורות על הנתבעת להתנצל בפני התובע- בתא (ת"א) 32235-03-10 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' עיתון "ישראל היום מיום 6.2.2011 נקבע כדלקמן:" המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שבית המשפט אינו מוסמך להעניק לתובע סעד הכופה על נתבע לפרסם בפומבי התנצלות בפניו, גם אם קבע כי זה האחרון פרסם אודות התובע לשון הרע, ". מכאן שאין מקום להיעתר למתן צו כאמור.

סוף דבר בסופו של הליך ניתן לומר ששני הצדדים עוולו זה כלפי זו ולהיפך בעוולת לשון הרע.

סוף דבר – מששני הצדדים עוולו זה כלפי זה ובנימוקים המפורטים לעיל – אין מקום לחייב מי מהצדדים בתשלום פיצוי.

לטענת הקובל, ביום 30.4.2014 פירסמה הנאשמת לשון הרע כנגדו למנהל בית הספר בו עבד ולמנהלת בעמותה "האגודה לקידום החינוך", שהנה הבעלים של בית הספר האמור.

הלשון הרע שנאמר אף הודלף בהמשך לחברי הצוות האחרים, צוות המנהלה וצוות עובדי בית הספר בהם גם עדי התביעה אברהם קורצבנד ורונית קוריאט.

הוא מציין שאין במקרה דנן כל תחולה לטענות ההגנה מן הצדק וזוטי הדברים, ולאור האמור סובר כי יש להותיר את הקובלנה כפי שהוגשה ולהמשיך את הדיון בה. דיון והכרעה: בקובלנה דנן מואשמת הנאשמת בבצוע העבירות הבאות: עבירה לפי סעיפים 1, 2, 6 ו-8 לחוק איסור לשון הרע, ולפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות.

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפירסום בתום לב באחת הנסיבות האלו: .

(ג) חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2)(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המיקצוע שהוא נימנה עימהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

...

בעניין זה יודגש שהליך הקובלנה הפלילית, לא נועד להוות מכשיר לפיתרון סכסוכים אישיים בין הקובל לנקבל, אלא תכליתו, ככל כתב אישום, לאפשר לאדם פרטי, להעמיד לדין פלילי, אדם שעיוול כלפיו, במסגרת יסודותיהן של העבירות המנויות בתוספת השנייה לחסד"פ. לאחר שבחנתי את ההליך שבפני, והשלכתו על עקרונות הצדק וההגינות המשפטית, הגעתי למסקנה, כי הגשת הקובלנה בנסיבות האמורות, פוגעת באופן מהותי בעקרונות הצדק והגינות משפטית.

בחנתי אם בנסיבות העניין ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול הקובלנה, אך לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לבטל את כתב הקובלנה הנדון.

המזכירות תמציא את החלטתי לצדדים ותגנוז את התיק.

כללי: לפני תביעה בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, הפרת חובה חקוקה של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, פגיעה בקניין, פירסום לשון הרע בזדון, הפצת שקר במפגיע, פגיעה בפרטיות והטרדה מאיימת.

לא מומלץ להכנס עם אור נבעה לפינות כאלה! הוא יעשה לכם שיימינג ברמה של ילדה בכיתה ד' שלא רוצה לבוא עם גשר בשיניים לבית הספר מחשש לחרם 18/3/16, 20:43:16: שאולי דעאש: עמית בכבוד שלך צא אני עוד רחמן אור יגרם לך לתלות את עצמך עם רצועה של רייזר" (להלן: "הפירסום הששי").

הסעד הכספי: סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע קובע: (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו. (ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

עמדתי על כך בענין עו"ד ברנד, שכבר הוזכר, לאמור: "תביעה מופרזת מצדיקה את שיפויו של הנתבע, אפילו שהפסיד בה, בגין הוצאות-יתר שהוציא בהגנתו. אף אין מקום להניח לפתחו של נתבע את סכומה, המופרז בעקבותיו של סכום-התביעה, של אגרת-ההליך. כימעט על כורחו ייאלץ בית-המשפט לבוא 'חשבון' עם תובעים, שהפריזו בתביעתם וככל שההפרזה רבה יותר כך תהא התוצאה טובה פחות לאלה. כך הוא בגריעה מסכומה של הזכייה או מן ההוצאות ומשכר-הטירחה, שאלה הוציאו בניהול-תביעתם המוצדקת; כך הוא, בנסיבות חריפות יותר, בחיובם של תובעים אשר זכו, לשלם, בכל זאת, הוצאות לנתבעים אשר הוציאו את דיבתם" (ת"א 39556-08-18 הנ"ל, [פורסם בנבו] בפיסקה העשירית לפסק-דיני).

...

משהובהר לתובעים שהנתבעים אינם מבקשים להעיד את העד, באפשרותם היה לבקש להעידו מצדם והם לא עשו כן. לאור המפורט לעיל, תביעתה של התובעת ברכיב נזק זה נדחית.

נראה לי שבבואנו לפרש מונחים בחוק הזה, יש לתת להם את הפירוש הרחב ביותר כדי לבטא את תכליתו של החוק כפי שממליצה המלומדת פרופ' רות גביזון במאמרה המאלף: 'הזכות לפרטיות ולכבוד' (פורסם באוסף מאמרים לזכרו של כב' השופט חמן שלח ז"ל, הוצ' עידנים - ידיעות אחרונות, בעמ' 80-61) באמרה: 'המבחן של החוק הזה, ומידת היכולת שלו להגן על הפרטיות, תלויים בנכונות של ביהמ"ש כשהוא מישם את החוק הזה, לגלות גמישות מחשבתית מספיק גדולה וערנות מספיק גדולה למטרות העומדות מאחורי החוק, כדי לפרש את החוק הזה לא רק לפי מילותיו אלא לפי הרוח שהביאה לחקיקתו.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, תביעתם של התובעים מתקבלת אך בחלקה.

· יש לדחות הטענות כנגד הנתבעות 2-3 שכן פעולות הנתבעות 2-3 אינם עילה לתביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע וזאת מכח סעיף 13(9) לחוק, על כך יורחב בסעיף 19 לפסק הדין; · יש לדחות הטענות כנגד הנתבעות 2-3 בדבר פגיעה בפרטיות התובע, דיון לענין זה יובא בסעיף 20 לפסק הדין; · אין לקבל טענות ביחס לעוולת ועילות נוספות כגון רשלנות והפרת חובה חקוקה, על כך בסעיף 21 לפסק הדין; בסופו של פסק דין נדחתה התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות, על כך בסעיף 22 לפסק הדין.

עוד מפנים המכתבים ל"נהלים והוראות" הדנים ב"סוכנים אשר עובדים מול בתי ספר" הדורשים עבר פלילי נקי "לבטח בעניינים כגון זה שהוזכר לעיל". וכן כי "אין להעסיק עובד... של קבלן חצוני אשר הורשע בעבירות מין וזאת בתוך מוסדות חינוך". · הנתבע 1 מציין במכתביו שכאשר מתירים לתובע להכנס למוסדות חינוך יש בכך משום "היתעלמות מוחלטת מנהלים, מהגדרות ומהוראות ברורות בנושא". עוד נרשם ש"נגישותו וחיכוך היומיומי של מר דהאן מול בתי הספר הנו כשלעצמו מקים סיכון סטאטוטורי פר אקסלנס- הרי שהכתובת רשומה על הקיר !!!!"

לדבריו, בעקבות הפעולות הנ"ל והנחיותיהם לבתי הספר הוא (התובע) "מבוזה שוב ושוב עת נמנעת ממנו כניסה לבתי הספר". יש לדחות התביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3 מהסיבות בגינן נדחתה התביעה כנגד הנתבע 1 בשינויים המחויבים.

ההגנה נועדה לאפשר לאותם בעלי תפקידים לבצע את הפרסומים הנדרשים לצורך פעילותם באופן המיטבי הנידרש לצורך ביצוע התפקיד, ללא מורא מתביעות אישיות בגין לשון הרע; זאת, מתוך הנחה כי עצם ההתמודדות עם תביעות כאמור עלולה להרתיע את בעל התפקיד ולהפריע לו בבצוע תפקידו.

...

להשלמה ר' גם ע"א 7426/14, פלונית נ' אורי **** (מיום 14/3/2016, הש' י' עמית, ד' שוהם וד' ברק-ארז) שם ביקר כב' הש' עמית התנהלות של הגשת תביעה המתמרנת בעילה מהותית אחת בין מסלולי חוקים שונים וכלשונו (ההפניות לפסקי דין ואסמכתאות הושמטו) – "בשונה מבית משפט קמא, אני סבור שניתן היה להסתפק בדיון בעוולת לשון הרע ולא היה צורך להיזקק לעוולת הרשלנות... חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של האדם, ולאזן בין זכות זו לבין חופש הביטוי וערכים נוספים... פגיעה בשם הטוב גוררת עימה באופן כמעט אינהרנטי גם עוגמת נפש, אשר נמנית לפיכך על סוג הנזקים שהעוולה נועדה להגן מפניהם ולפצות עליהם... גם התנהגויותיהן העוולתיות של המערערות מתכנסות כולן אל תוך יסודות העוולה של לשון הרע, ואין כל צורך לפתוח "מסלול" תביעה נוסף לפי עוולת הרשלנות".

חלק שישי – סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

אני מחייב את התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל אשר יחולק כדלקמן: · לנתבע 1 סך של 6,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

המחלוקות המחלוקות העיקריות בתיק הן: האם קמה לתובע עילת תביעה בכלל הסעדים שנתבעו נגד כל אחד מהנתבעים ובכלל זאת האם המועצה והעמותה העסיקו את התובע במשותף? האם התובע זכאי לתוספת משמרות החל מתחילת העסקתו, בין מכוח הסכמה שהתקבלה בישיבת פברואר ובין מכוח היותו עובד מועצה והוראות התקשי"ר? האם התובע זכאי לתוספת גמישות והקפצות פתע מכוח הודעת גליה מיום 07/02/18? האם התובע זכאי התובע להפרשי שעות נוספות החל מחודש 02/2018? האם התובע זכאי להפרשי פצויי פיטורין? האם התובע זכאי לפיצויים בגין היתעמרות, פגיעה בפרטיות ופירסום לשון הרע? מטעם התובע העידו התובע ואישתו שרית וזומנו לעדות חוקר משרד החקירות יוסף אדר ויעקב ברנס – אב בית נוסף בבית הספר.

בסעיף 15 לכתב התביעה טען התובע: "במסגרת הפגישה סוכם, בין היתר...עוד סוכם כי מנהלת בית הספר, תשב עם התובע ותידון בהעלאת שכרו וכי הוא יקבל תוספת שכר, בגין עבודתו במשמרת שנייה, בדומה לשאר העובדים שהינם עובדים של הנתבעות 2 ו-3". בשונה מהסיכומים, התובע לא הפנה בתביעה למקור החוקי מכוחו לטענתו קיבלו עובדי הנתבעות 2 ו-3 תוספת משמרת שנייה (לטענתו בסיכומים – התקשי"ר), לא טען בתביעה שבישיבת פברואר טען שהינו עובד מועצה ומנגד טען בתביעה להסכמה שהתקבלה לעניין תוספת משמרת שנייה.

לא מן הנמנע, כי תובע ימנע במתכוון מלתבוע בגין ביטוי מסוים המופיע בפירסום, אשר אף בו יש משום לשון הרע, הואיל וכלפיו יש לנתבע הגנה, והתובע מבין שביחס לביטוי זה לא יוכל להצליח בתביעתו (ע"א 34/71 פרידמן נ' חן, פ"ד כו(1) 524, 529 (1972)).

לנוכח תיקצוב בית הספר על ידי המועצה ולנוכח הוראות ס' 10 לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 (לפיו מי שעובד בשכר בתקופת מחלה אינו זכאי לדמי מחלה), מקובלת עלינו טענת הנתבעים שהעברת הדו"ח לעיון הנוכחים בישיבה נעשתה במסגרת חובת המועצה החוקית לברר מול התובע האם עבד במהלך חופשת המחלה בהתאם להגנה האמורה בסעיף סעיף 15 (2) לחוק איסור לשון הרע.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפצוי בגין הפרישי פצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פירסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.

...

לא מצאנו בדו"ח החקירה מעקב אחר התובע בתוך ביתו.

לנוכח האמור התביעה בעילת התעמרות נדחית.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפיצוי בגין הפרשי פיצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.