מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין טיפול לקוי להסרת שיער בלייזר

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בראי המתואר לעיל נדרשה הנתבעת בכתב התביעה לפצות את התובעת בגין נזקיה כתוצאה מהטיפול האמור.
במקום אחר באותו דו"ח עמד מבקר המדינה על כך ש: "בשנים האחרונות התפתח תחום הקוסמטיקה, ויש קוסמטיקאיות המבצעות טיפולים בשיטות שונות, לרבות שימוש בחומרים כימיים ובמכשור חשמלי, למטרות של קילוף העור והצערתו, הסרת כתמים והסרת שיער. חלק מהטיפולים גורמים לצריבה ולנידוף של הריקמה ולכווייה או לפצע בשכבות העמוקות של העור. טיפולים אחרים נעשים לעיתים בעוצמה יתרה, כמו הסרת שיער בלייזר או קילוף העור בעזרת מכשיר ייחודי (טפול בפלזמה). הטיפולים מתבצעים במכוני קוסמטיקה ואף בבתים פרטיים. בדוח מבקר המדינה משנת 2003 , שעסק בנושא פקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים צוין כי: "הטיפולים המוצעים כרוכים, לעתים, בפעולות פולשניות ובשימוש בחומרים העלולים לגרום נזק, בין היתר, כויות וצלקות. לעתים הנזק מהטיפול עלול להיות בלתי הפיך שיתוק ונכות, וכן עלולות להתפתח בעיות נפשיות בעקבות טפול לקוי". כן אפנה להצעת חוק הקוסמטיקה שהונחה בשנת 2018 על שולחן הכנסת, אך לא הושלמה חקיקתה, ובדברי ההסבר לה נאמר כך: "הצעת חוק זו נועדה להסדיר את התנאים לקבלת רישיון לעסוק במתן טפולי יופי וקוסמטיקה. שוק הקוסמטיקאיות בישראל פרוץ לחלוטין בכל הנוגע לנושא הפיקוח והרשוי. כיום, כל המעוניין יכול לעסוק בתחום, ואינו מחויב בהכשרה או בקבלת תעודת מיקצוע או רישיון.
...
בע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) אף הוער לעניין זה: "לאור קביעתנו לעיל לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות לעניין אופיו של טיפול הלייזר ואין אנו רואות לנכון בנסיבות העניין להחליט האם המדובר בטיפול המהווה טיפול רפואי או טיפול קוסמטי. אכן ראוי, כפי שמציינת הערכאה הדיונית בפסק דינה כי גורמי הפיקוח הממשלתיים יתנו דעתם לסוגיה, וביניהם משרד הבריאות, ואלה יקבעו נהלים או הוראות אשר יביאו למיסוד התחום". עם זאת אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית והקונקרטית החלה על מי שמבצע בגופו של אדם אף טיפול שאינו רפואי, כאשר טיפול זה עלול לגרום לנזק גופני [ראו ע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) האמור], וכבר עמדו בתי המשפט על כך שיפה לגבי טיפול לתכלית זו אותה עמקות דעת שגילה בית המשפט העליון בע"א 6153-97 שטנדל נ' שדה פ"ד נו (4) 746, כשהבדיל כי ביחס לניתוח אלקטיבי-פרטי, דווקא בשל אי החיוניות של הטיפול שאינו מציל חיים או איברים אלא נועד לשפר את איכות החיים של צרכן, יש להציב רף גבוה במיוחד של חובות גילוי ויידוע [ראו ת"א 57718-11-16 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (2019)] דומני כי במדבר הרגולציה המתואר לעיל ניתן, כמרווה לצמא, לשאוב אמות מידה להתנהגות סבירה של מבצע טיפול כאמור, מתוך מסמך שצורף לחוזר משרד הבריאות 28-13 שנושאו "טיפול בגוף האדם למטרה שאינה רפואית על ידי צוות רפואי", והמציע "דגשים לנותן -הטיפול, שאינו מוגדר כמטפל רפואי, לפעולה בגוף האדם", וזאת על רקע המציאות המתוארת גם שם לפיה: "טיפול בגוף האדם שאיננו למטרה רפואית, כולל בין היתר, ניתוחים לאסתטיקה או לשיפור תפקודי ללא צורך רפואי, טיפולי יופי וקוסמטיקה באמצעות מכשור או תכשירים, הזרקות תכשירים לדוגמה למילוי קמטים, הרחקת שיער בשיטות שונות, ציור וצביעה לביצוע כתובות קעקע או איפור קבוע, ניקוב חורים לצורך ענידת תכשיטים, פדיקור ומניקור. כל הטיפולים, עשויים כמובן להצליח אולם גם עלולים להסתיים בכישלון או חלילה בהתפתחות סיבוכים. הסיבוכים עלולים להיות זמניים ובני חלוף, עם זאת ייתכנו סיבוכים עם נזק בלתי הפיך, פגיעה בתפקוד או במראה, והופעת תגובה אלרגית ואף מצב חירום רפואי ומוות." הדגשים הכלולים במסמך והיפים לעניינינו הם כי: "יוכן מראש תיאור מלא על הטיפול, רצוי בכתב, ויפורטו: החומרים והציוד שייעשה בהם שימוש, סיבוכים אפשריים – כולל הפיכים ובלתי הפיכים - כגון כאב, צלקות, אודם, נפיחות, שטפי דם, אובדן כושר עבודה או לימוד זמני, זיהומים, הפרעה תפקודית ופגיעה במראה האיבר; מהלך ההחלמה הצפוי , הוראות מיוחדות ואזהרות טרם ביצוע הפעולה ואחריה, כגון חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים ואלרגיה אפשרית. האפשרות להפסקה במהלך הטיפול או סדרת הטיפולים והתפתחות נזק או סיבוכים אפשריים כתוצאה מכך, והאפשרות להשבת המצב לקדמותו לדוגמה בקעקוע, ניקוב חורים וכו'." "מסור את פרטי הטיפול במלואם למבקש הטיפול, וקבל הסכמתו כחוק, למתן הטיפול." "בתום כל טיפול , גם במהלך סדרת טיפולים, מסור מכתב מסכם עדכני ופרט: הטיפול, התכשירים והציוד שנעשה בו שימוש. הנחיות להמשך טיפול ומרשמים ככל שנדרש. אמצעי קשר עמך או מטפל חלופי אחר, לסיוע מיידי ושאלות שיתעוררו.הנחיות לפניה למסגרת רפואית מתאימה אם יתעוררו סיבוכים כולל תופעות לוואי". מן העבר להווה ומן הכלל אל הפרט: התובעת הציגה בפני תמונות של בטנה לפני הטיפולים ואחר כל טיפול משלושת הטיפולים שביצעה בה הנתבעת בשיטת "פלזמה" באמצעות מכשיר דמוי עט המועבר על גבי העור.
זאת משנחה דעתי כי התובעת לא הייתה מסכימה לביצוע הטיפול לו הייתה יודעת על הכאב, הסבל והפגיעה האסתטית, ולו זמנית, הכרוכה בהם [ראו בעניין דומה ת"א 45103-07 ציצוקלר נ' נאטורפיל מדיק סנטר (2010), ת"ק 1311-12-13 פלוני נ' שלקוביץ (2015)], ואף לא הייתה מסכימה לביצוע הטיפול לו הייתה יודעת כי לשיטתה של הנתבעת לא ניתן לשלול התרחשותם ללא רכישת סל מוצרים נוסף.
סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 7,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

תביעה בגין ניזקי גוף עקב טפול להסרת שיער בלייזר.
אף בכך מצאתי חסר, שכן "הסכמה מדעת לטפול מבוססת על שיקלול של חיוניות הטיפול וסכויי הצלחתו, מצד אחד, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד שני. זהו מאזן הסכויים והסיכונים. לדוגמה, סביר שמטופל יסכים לטפול הרפואי היחיד האפשרי להצלת חייו, גם אם הסיבוך האפשרי עקב הטיפול הוא חמור ואף תדיר. כן סביר הוא, כי המטופל יתנגד לקבלת טפול רפואי לצורך ריפוי ליקוי שאפשר להמשיך ולחיות עימו כאשר סכויי הצלחת הטיפול אינם ודאיים, גם אם הסיבוך האפשרי אינו שכיח ודרגת חומרתו נמוכה. הזיקה בין פרטי המידע הרלוונטיים מגדירה את הקף הגילוי הנידרש, ומחייבת מתן מידע מלא על סכויי ההצלחה. ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר... ההסבר הנידרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי - שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח-חיים רגיל - נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים. זאת, גם אם סיבוכים אלו נדירים. דרישה נרחבת זאת מתחייבת במיוחד בתקופתנו, שבה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב - אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית - ניתוחים אלקטיביים למיניהם" (ע"א 6153/97, שטנדל נ' פרופ' יעקב שדה, פ"ד נו (4) 746).
...
מכאן, שאין מקום אף למסקנה שהתובעת נחשפה לשמש תוך התנהלות רגילה, שהרי אין הסבר בדרך זו לתגובה הקשה באזור בטנה וגבה.
מכאן, שלו נדרשתי להכריע אם כתב ההסכמה, מקיים את דרישות הפסיקה, הייתי נוטה למסקנה שהוא חסר ואינו כולל את מלוא הסיכונים ובהם עצמת הכוויות האפשרית, הסיכויים להתרחשותן כמו גם הסיבות לכך.
לאור כל זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ובהם עצמת הפגיעה ומשכה, אני מעריך את נזקה של התובעת בסך של 8,000 ש"ח. על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,000 ש"ח וכן סך של 1,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית עקב טפול לקוי להסרת שיער בלייזר שניתן לתובעת אצל הנתבעת.
...
נוכח טיפולים שכבר קיבלה התובעת במהלך השנים (15 טיפולים - לטענת הנתבעת; 8 טיפולים - לטענת התובעת) סבורני כי השבת הסכום בערך נומינלי (קרי 5,880 ₪) מהווה איזון נאות המשקלל ערך כלשהו של הטיפולים שכבר בוצעו אל מול ההתחייבות העתידית.
לעניין הוצאות נסיעה שנתבעו, אינני מקבל את התביעה שכן ההוצאות הנטענות לא הובהרו בשום שלב ואף לא הוכחו.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 10,880 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (סכום מופחת בשל הדיון הראשון אשר התקיים לשווא באשמת התובעת).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

השאלה המשפטית הניצבת בפני בית המשפט הנה האם עלה בידי התובעות שהתקשרו עם הנתבעת בהסכם להסרת שיער מגופן, להוכיח כי זו התרשלה בטיפול שניתן להן ו/או כי הפרה את החוזה שנכרת ביניהן והאם לפנינו חוזה ל"הבטחת תוצאה", או שמא "חוזה הישתדלות" בלבד? רקע וטענות הצדדים: בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 30,000 ₪ שהגישו התובעות כנגד הנתבעת, מנהלת מכון לקוסמטיקה, עימה התקשרו לצורך טפול הסרת שיער בלייזר מגופן.
התובעות טענו כי חשו מרומות באשר קיבלו טפול לקוי, לאחר ששלמו במיטב כספן; וכי נגרמו להם הוצאות רבות בין היתר, הפסד ימי עבודה/לימודים; וכי שתיים מהן נאלצו לעבור טיפולים להסרת שיער במכון אחרים, שעלותם גבוהה.
...
לפיכך טוענת הנתבעת כי דין תביעתן של שלוש התובעות- להידחות.
התוצאה של האמור לעיל בדבר ה"תיקו" הראייתי, אינה אלא כי התובעות 1 ו-2 לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהן, לגבי טענה זו של אי גילוי פרטים מהותיים , בהיותן "המוציאות מחברן", ולפיכך אין בידי לקבוע כי הנתבעת לא הסבירה לתובעות 1 ו-2 טרם הטיפול את מהותו ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו. לגבי התובעת 3 – מעיון בטענות הצדדים, עולה כי קיימת התאמה כמעט מלאה בין הגרסאות לעניין מועד החתימה; ולפיה אין מחלוקת כי התובעת 3 חתמה על טופס הסכמה לאחר שביצעה לפחות טיפול אחד (לגרסת התובעת 3 מדובר בשני מפגשים).
בעניין זה יעקב קדמי, בספרו "על הראיות", חלק שלישי, מציין: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש – הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד.... התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה או הושמע העד.... היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב.
לאור כל האמור לעיל ומשהתובעות לא עמדו בנטל ההוכחה להוכיח עפ"י מאזן ההסתברויות את תביעתן, אני מורה על דחייתה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת העמידה את התביעה על סך של 22,000 ש"ח. טענות הצדדים התובעת טענה בכתב התביעה כי לפני כשנתיים פנתה לנתבעת לצורך טפולי הסרת שיער בלייזר.
אדרבה, הנתבעת הודתה שמדובר היה במכשיר חדש שהיה ברשותה כחודש ימים בלבד קודם לארוע, ועל כן, לא בלתי אפשרי להניח שהארוע נגרם כתוצאה משימוש לקוי ולא מפגם בייצור.
...
בהמשך לאמור שוכנעתי גם כי התובעת הוכיחה שהנתבעת התרשלה בטיפול הלייזר.
גם אם מדובר במקום מוצנע יחסית, מקובלת עליי עמדת התובעת לפיה יש בעצם קיומן של הכוויות כדי להפריע לה. מנגד, שקלתי את טענת הנתבעת לפיה העובדה שהתובעת פנתה לרופא רק כעבור חודשיים מעוררת קושי.
על כן, מצאתי לקבוע את הוצאות התובעת בדרך של אומדנה בסך של 500 ש"ח. לא מצאתי להיעתר לבקשת התובעת לממן עלויות עתידיות של טיפולים להסרת הכווייה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו