תביעה בגין חניה כפולה בבית משותף

בית משפט השלום באשקלון ת"א 12228-01-19 גרוסמן נ' פיש השקעות 26 בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט עידו כפכפי תובעת קרן אור גרוסמן ע"י ב"כ עו"ד שאול צור נתבעת פיש השקעות 26 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דורון אלחריזי, עו"ד רווית בן-גיגי בריבי פסק דין

עוד הבהיר כי כאשר ייערך תשריט הבית המשותף תסומן החניה במכפיל שתשמש את דירת התובעת.

לאור עדויות סותרות אלו ובהיעדר עדות של הקבלן המבצע וראיות בדבר הקף העבודות ועלותן, לא ניתן להסתפק ברישומים מטעם הנתבעת כבסיס להוכחת העלויות שיש לגלגל על התובעת בגין שינויים ותוספות.

...

על כן זכאית התובעת לסעדים הבאים: בגין איחור במסירה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 179,950 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

בגין ליקויי בנייה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 24,137 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרסום מדד יולי 2019.

ביום 14.2.19 נורה התובע (ראו כתבת Ynet מיום 16.2.19 "יורי נרצח לאחר ויכוח על חניה", נספח ח' לכתב התביעה).

המכתב נותר ללא מענה, אך בעקבות מכתב תיזכורת שנשלח ביום 23.12.19 נימסר לה ביום 3.2.20 כך (נספח ט"ז לתצהיר התובעת): "בימים אלה הושלמה בחינת מעמדתכם במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור. הפסיקה קבעה כי בני הזוג יוכרו כידועים בציבור כאשר הם עומדים ב"מבחן הכפול" שהוא קיום חיי מישפחה, כלומר ניהול מערכת יחסי אינטימית המושתת על יחס וחיבה אהבה מסירות ונאמנות, המעידה על קשירת גורל, ושנית ניהול משק בית משותף אך לא סתם מתוך צורך אישי, נוחות, או כדאיות כלכלית, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי מישפחה, כנהוג בין בעל ואשה, הדברים אחד בשני בקשר של קשירת גורן לחיים משותפים.

ומה באשר לפרידה? אימתי פרידה תוביל לשלילת הזכאות לקיצבה? בהקשר לכך נקבע בעיניין מבטחים (ע"ע 61886-02-19 מבטחים נ' פלונית (26.8.19)) כי: "גדר הספק הוא אם בחינת התנאים צריכה להעשות מתוך נקודת מבט רחבה או שיש לבודד את השנה האחרונה לחיי המנוח מעשרות השנים שקדמו לכך. שאלה זו נידונה בקשר לקיומו של משק בית משותף בענין עסילה ובהמשך ב-עב"ל 21302-03-16 פוקילמן נ' המוסד לביטוח לאומי (2.4.19)). בשני פסקי דין הללו... היתה תמימות דעים כי כאשר לתקופה השנויה במחלוקת קדם קשר של עשרות שנים הבחינה צריכה להעשות מתוך נקודת מבט רחבה, ואין לבודד את התקופה השנויה במחלוקת מקודמותיה". ולבסוף, בכל הנוגע לשאלת המשמעות והמשקל שיש ליתן לתביעות לגימלה שהגיעה התובעת לנתבע, ובפרט למשמעות והמשקל שיש לייחס לכך שהתובעת הגישה לנתבע בנובמבר 2017 תביעת הבטחת הכנסה בגידרה טענה שהיא אם יחידה – אך לאחרונה דן בית-הדין הארצי בשאלה משפטית זו, תוך שהובעו דיעות לכאן ולכאן (ראו: עב"ל 29360-09-21 רפאילוב נ' המוסד לביטוח לאומי (7.11.22)).

...

דין הטענה להידחות.

הנתבע אמנם טוען כי החלטת פקיד התביעות בעניין התובעת התקבלה ביום 20.3.19 (שהוא היום שבו אושרה קצבת השאירים עבור הבת מליסה) אך בתיק לא מצאנו החלטה שכזו של פקיד התביעות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 56768-03-19 נציגות בית משותף ואח' נ' דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עודד שחם תובעים 1. נציגות בית משותף של הבניין ברח' אסירי ציון 11, פתח תקווה 2. עינת רושיחוצקי ואח' על ידי ר' אורן, עו"ד נתבעים דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ על ידי נ' כנפי, עו"ד פסק דין

אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבבניין 23 חניות כפולות טוריות, בהן המכונית החונה בחניה הפנימית חסומה על ידי המכונית החונה בחניה החיצונית.

בכתב התביעה הודגש כי התביעה היא בגין נזקים לרכוש המשותף בלבד וכן ירידת ערך המתייחסת לחניות (סעיף 2 לכתב התביעה).

אף צוין כי התובעים שומרים על זכויותיהם לתביעה בגין אי התאמות בדירותיהם (שם).

...

גם את הטענה כי הפתרון המוצע על ידי המומחה אינו חוקי אין בידי לקבל.

על רקע האמור, אני סבור כי לנתבעת ניתנה הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים.

לא שוכנעתי כי מדובר בליקויים חמורים, אשר יש בקיומם כדי להשפיע במידה ממשית על איכות חיי התובעים.

יחד עם זאת, הם נותרו חלוקים במספר שאלות: האם עומדת לנתבעת זכות לתקן את הליקויים בעצמה או שיש לפסוק לתובעים פיצוי כספי בגינם; האם יש מקום ליתן צו עשה המורה לנתבעת לתקן צנרת אשר נמצאה לקויה; האם זכאים התובעים לפצוי בגין ירידת ערך הדירות, בשל הצמדת 'חניה טורית' לכל אחת מהדירות חלף חנויות סמוכות צמודות; האם הם זכאים לפצוי בגין ירידת ערך שמקורה בליקויי רטיבות; מהו גובה דמי השכירות הראויים לחישוב הפצוי בגין האיחור במסירת הדירות; האם דרישת התשלום מאת הנתבעת, כתנאי לרישום בית משותף, הנה כדין; האם זכאים התובעים לפצוי בגין עגמת נפש.

יתרה מכך, המדובר בתיקון של הרכוש המשותף, והתובעים לא ביקשו לתקן את כתב התביעה ולצרף את נציגות הבית המשותף לשם בירור הליקויים ברכוש המשותף.

יוער כי המומחה הותיר להכרעת בית המשפט את שאלת זכאותם של התובעים לפצוי בנקודה זו. לטעמו של המומחה, ועל אף שבהנחיות משרד התחבורה לא ניתן למצוא הגדרה של המונח "חנייה כפולה", הרי שיש לפרש מונח זה כחנייה של שני כלי רכב זה לצד זה, ולא זה לאחר זה. 'חנייה טורית' נחשבת לחנייה שערכה נמוך יותר, ולהערכת השמאי – שוויה כ- 50% משווי חנייה נפרדת (של שני כלי רכב החונים זה לצד זה).

גם אם אקבל את טענת התובעים כי מדובר בנסוח עמום, לא משתמע ממנו כי מדובר בשתי חניות זו לצד זו. אני סבור כי התובעים לא הצביעו על התחייבות של הנתבעת להצמיד לכל אחת מהדירות שתי חניות באופן שיאפשר להחנות את כלי הרכב זה לצד זה. נוכח האמור, הרי שטענת הנתבעת, לפיה המונח "חניה כפולה" פרושו מקום לחניית שני כלי רכב (גם אם זה לאחר זה) – אינה סבירה פחות מטענת התובעים, לפיה המונח "חניה כפולה" פרושו שני מקומות חניה נפרדים, המאפשרים לשני כלי רכב לחנות זה לצד זה. משנותרו כפות המאזניים מעוינות, הרי שמתחייבת המסקנה כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם בהליך אזרחי ביחס לטענתם זו. אני דוחה לפיכך את טענות התובעים לאי התאמה בגין החניה הכפולה שהוצמדה לדירות ואשר כוללת שתי חניות 'טוריות' ולא שתי חניות צמודות.

...

סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי לפי הפירוט הבא: · ליקויים לפי קביעת המומחה מטעם בית המשפט – דירה 55: 66,116 ₪, בתוספת 20% בגין ביצוע התיקונים באמצעות "קבלן מזדמן", ובסה"כ – 79,340 ₪ · ליקויים לפי קביעת המומחה מטעם בית המשפט – דירה 59: 40,055 ₪, בתוספת 25% בגין ביצוע התיקונים באמצעות "קבלן מזדמן", וסה"כ – 50,070 ₪.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בסך 25,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד (ומע"מ) בסכום כולל של 18,000 ₪.

בהמשך לאמור, הוגשה התביעה דנן בחודש 08/18 במסגרתה עתר התובע לקבלת פיצוי מהנתבעת בסך של 332,002 ₪ לפי הפרוט כדלקמן: 116,152 ₪ בגין ליקויים ע"פ חוות דעת מומחה; 50,000 ₪ ירידת ערך הדירה לפי חוות דעת שמאי, בגין כך שלתובע סופקה חניה כפולה טורית, במקום רוחבית; 10,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה; 50,000 ₪ בגין אי נוחות, עגמת נפש והיעדר הנאה מהדירה, בין היתר בשל כך שלא סופק מחסן מבואתי; 100,000 ₪ בשל העובדה שאין חדר כושר בבניין, עבור רכישת מנוי בחדר כושר ועלויות נסיעה לחדר הכושר; 5,850 ₪ בגין זכויים.

לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי הנתבעת איבדה את זכותה לתיקון הליקויים בדירה, דיון בחוות דעת מומחה בית המשפט עלות תיקון הליקויים ההנדסיים בדירה הוערכה בחוות הדעת ההנדסית המשלימה מטעם התובע בסך של 93,103 ₪, ובחוות הדעת השמאית מטעמו נקבע ירידת ערך בגין חניה טורית בסך 50,000 ₪.

מהמכתבים שצרפה הנתבעת עולה כי ביום 17.04.19 שלחה מכתב לנציגות הבית המשותף, במסגרתו הודתה בחובתה להקים חדר כושר, כאשר ציינה כי מקומו הייעודי של חדר הכושר הנו בקומת הכניסה בלובי העליון למגורים בבניין 51.

...

· לא מצאתי לנכון להורות על החזר הוצאות מומחים מטעם התובע והחזר הוצאות מומחה בית המשפט, לאור הפער הגדול שבין סכום הליקויים לו טען התובע, לבין הסכום שנפסק בסופו של דבר.

· הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ש"ח (בסופו של דבר כן נפסקו סכומים לטובת התובע, ומגיע לעורך דינו שכ"ט, כאשר התיק נוהל עד תומו).

הנתבעת תשלם את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום מהיום.