דיון והכרעה
תביעת פינוי
בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק הדיור הצבורי) נקבעה ההגדרה למונח "דייר ממשיך", כדלהלן:
"דייר ממשיך" - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובילבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי; "
בסעיף 3 לאחר התיקון, התווסף תנאי נוסף לצורך הזכאות להמשיך להתגורר בדירה ציבורית במעמד של דייר ממשיך, ובו נקבע כי הדייר הממשיך אינו זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה הספציפית בה התגורר עם הזכאי עובר לפטירתו, אלא אם מוקנית לדייר הממשיך בעצמו זכות לדירה הציבורית לפי הכללים, ובמצב כזה יראו בו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין.
בפסק דינו של עמיתי כב' השופט טל חבקין בת"א (ת"א) 29237-08-17 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' סיסו (נבו 15.11.2020), סקר כב' השופט חבקין בצורה נרחבת ומקיפה את הגישות השונות בעד ונגד התקיפה העקיפה של החלטה מינהלית, תוך בחינת השיקולים והפנייה לשורה ארוכה של פסקי דין הדנים בסוגיה ומצא כי בהליך שלפני הכף נוטה שלא להתיר תקיפה עקיפה של ועדת האיכלוס העליונה, וזאת משום שהנתבעת באותו הליך לא הגישה עתירה מינהלית חרף הפנייתה לפעול בדרך זו שהיא דרך המלך לתקוף את החלטות הועדה.
...
התובעת צירפה במסגרת ראיותיה חוות דעת שמאי מקרקעין מטעם מר אילן ברעם (להלן – המומחה) אשר חווה דעתו בדבר אומדן דמי השכירות לדירה שבנדון בשוק החופשי וקבע כי דמי השכירות הראויים לדירה במצבה הנוכחי עומד בסכום שווה ערך ל- 4,200 ₪ כולל מע"מ.
הנתבעת לא הציגה חוות דעת נגדית ולא סתרה את המסקנה אליה הגיע המומחה מטעם התובעת, אלא רק טענה כי שילמה את שכר הדירה בהתאם לשוברי התשלום שנשלחו אליה, תוך שהציגה העתק שוברי התשלום לשכר הדירה ששילמה בגין החודשים שלהלן (נספח ג' להגנה):
נובמבר-דצמבר 2016, בסך 691.89 ₪ (לכל חודש).
יחד עם זאת אני סבורה כי יש להתחשב בתשלומים על חשבון תשלום דמי השימוש הראויים.
סוף דבר
התביעה לפינוי הדירה - מתקבלת.