בחוות דעתו מציין כי הדירה נבדקה בהתאם לחוק המכר (דירות), התקנות והתקנים המחייבים והמפרט הטכני והתשריט שצורפו לחוזה המכר.
בנוסף, ישנם ליקויים המחייבים פירוק הריצוף ובצוע פעולות איטום וריצוף מחדש במבואת הדירה ובמרפסת הגן.
מועד מסירת ההודעה על הליקויים אל מול תקופות האחריות והבדק ונפקות התיקונים שבוצעו
גדר אחריות הקבלן קבועה בחוק המכר (דירות) הקובע בסעיף 4(א) אחריות ביחס לאי התאמה שהתגלתה:
"(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;
בתוספת לחוק, כנוסחו היום בהתאם לתיקון משנת 2011 שלא חל על ההסכם מושא התביעה, קבועות תקופות הבדק:
(6) כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, "כשל" – לרבות נזילות;
(7) כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים;
בחינת לשון התוספת טרם התיקון לחוק מלמדת כי תקופת הבדק ביחס לחדירת רטיבות לדירות עמדה על שלוש שנים.
סמוך לאחר מכן בוצע פרוטוקול מסירה בו לא נטען כי הדירה לא ראויה למגורים ולכן לא נסתרה טענת הנתבעת בעיניין זה.
מעיון בפרוטוקול המסירה עולה כי התלונה המהותית היחידה הייתה כי תריס חשמלי לא תקין ויש לספק מזגן בהתאם לחוזה.
זמן סביר לבצוע התיקונים, לאור הקפם, לא היה צריך להיות מעבר לעשרה ימים, ועל כן יתרת התקופה היא תקופה שעל הנתבעת לפצות את התובע בגין אבדן השכירות שנגרמה לו. אמנם אין בידי לקבל את הטענה כי לא ניתן היה להשתמש בדירה בהיעדר המזגן שהובטח, אולם משך התיקונים אינו סביר ועל הנתבעת היה להוכיח כי התובע לא ביקש לקבל את הדירה קודם למועד בו סיימה את התיקונים.
...
סוף דבר
הנתבעת מסרה לתובע דירה עם ליקוי מהותי של חדירת רטיבות מדירת השכן, ולמרות מספר ניסיונות לתיקון נותר הליקוי המהותי על כנו, לאור תיקונים כושלים וסירוב הנתבעת לתקן את כשל האיטום באופן יסודי.
הנתבעת תשלם לתובע בגין אבדן דמי שכירות, פיצוי בסך של 4,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.12.
בגין נזק לא ממוני ופיצוי על טרחה תשלם הנתבעת לתובע סך של 20,000 ₪ , נכון למועד פסק הדין.