תביעה בגין התקנת גדר לא תקינה בדירת גן

בפניי תביעה כספית לפצוי התובע בגין הנזק שניגרם לו עקב הצפת דירתו במי ביוב.

טענות הצדדים וגדר המחלוקת : לטענת התובע, ביום 11.12.2010 עת חזר לדירתו יחד עם אישתו, נדהם לגלות כי כל קומת הקרקע בדירה מוצפת במי ביוב וכי סרחון חריף שורר במקום.

לגירסתו, הנתבעים נושאים באחריות להצפות הנ"ל עקב כשל במערכת הביוב הציבורית הסמוכה לדירתו בשל אי שמירתם על תקינות המערכת ובשל פגמים שונים שהתגלו בה, ולכן עותר התובע בתביעתו לתשלום פיצויים בגין הנזק הכלכלי והנזק הנפשי שנגרמו לו. לטענת התובע, הוא הודיע מיד לנתבעים על ארוע ההצפה ונציגיהם הגיעו למקום וטיפלו בבעיה, אולם לא מדובר במקרה בודד של חדירת מי ביוב לדירה וגם בעבר היתרחש ארוע הצפה של מי ביוב שגם הוא טופל על ידי הנתבעים.

בחוות דעתו ציין המומחה מטעם בית המשפט, כי החיבור של מערכת הביוב הפרטית עם שוחת הביוב הציבורית שבכביש אינה תקינה משתי סיבות עיקריות: האחת, בשל העידר משאבת סניקה שתפקידה ליצור לחץ בזרימה של מי הביוב לכיוון שוחת הביוב הציבורית כאשר לא ניתן להעזר בכוח המשיכה (גרביטציה) בשל העידר הפרש גבהים בין השוחה הפרטית לבין השוחה הציבורית, כמו אצל התובע, ובכך למנוע חזרה של מי ביוב לכיוון הדירה במקרה של עומס בזרימה, כגון עקב חדירת מי גשמים למי הביוב.

זה המקום לציין, כי התובע הצהיר אומנם כי התקין 'אל-חזור' בצנור הביוב היוצא מדירתו בהתאם להמלצה שקיבל מאנשי מיקצוע בתחום האינסטלציה והביוב, אולם הצהרה זו אינה מתיישבת עם מימצאי בדיקת המומחה מטעם בית המשפט, שבעת הביקור שלו בשטח לא מצא כי הותקן התקן כזה.

...

סיכום: אני מאשרת לתובע פיצוי בגין כלל הנזקים שפורטו לעיל בסך של 19,200 ₪, ולאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 25%, יעמוד הסכום על סך של 14,400 ₪.

טענות אלו דינן להידחות משום שאין להן עיגון כלשהו במסמכים או בחוות הדעת של המומחה מטעמו.

בנסיבות העניין, אני מאשרת לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

בחוות דעתו מציין כי הדירה נבדקה בהתאם לחוק המכר (דירות), התקנות והתקנים המחייבים והמפרט הטכני והתשריט שצורפו לחוזה המכר.

בנוסף, ישנם ליקויים המחייבים פירוק הריצוף ובצוע פעולות איטום וריצוף מחדש במבואת הדירה ובמרפסת הגן.

מועד מסירת ההודעה על הליקויים אל מול תקופות האחריות והבדק ונפקות התיקונים שבוצעו גדר אחריות הקבלן קבועה בחוק המכר (דירות) הקובע בסעיף 4(א) אחריות ביחס לאי התאמה שהתגלתה: "(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

בתוספת לחוק, כנוסחו היום בהתאם לתיקון משנת 2011 שלא חל על ההסכם מושא התביעה, קבועות תקופות הבדק: (6) כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, "כשל" – לרבות נזילות; (7) כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים; בחינת לשון התוספת טרם התיקון לחוק מלמדת כי תקופת הבדק ביחס לחדירת רטיבות לדירות עמדה על שלוש שנים.

סמוך לאחר מכן בוצע פרוטוקול מסירה בו לא נטען כי הדירה לא ראויה למגורים ולכן לא נסתרה טענת הנתבעת בעיניין זה. מעיון בפרוטוקול המסירה עולה כי התלונה המהותית היחידה הייתה כי תריס חשמלי לא תקין ויש לספק מזגן בהתאם לחוזה.

זמן סביר לבצוע התיקונים, לאור הקפם, לא היה צריך להיות מעבר לעשרה ימים, ועל כן יתרת התקופה היא תקופה שעל הנתבעת לפצות את התובע בגין אבדן השכירות שנגרמה לו. אמנם אין בידי לקבל את הטענה כי לא ניתן היה להשתמש בדירה בהיעדר המזגן שהובטח, אולם משך התיקונים אינו סביר ועל הנתבעת היה להוכיח כי התובע לא ביקש לקבל את הדירה קודם למועד בו סיימה את התיקונים.

...

סוף דבר הנתבעת מסרה לתובע דירה עם ליקוי מהותי של חדירת רטיבות מדירת השכן, ולמרות מספר ניסיונות לתיקון נותר הליקוי המהותי על כנו, לאור תיקונים כושלים וסירוב הנתבעת לתקן את כשל האיטום באופן יסודי.

הנתבעת תשלם לתובע בגין אבדן דמי שכירות, פיצוי בסך של 4,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.7.12.

בגין נזק לא ממוני ופיצוי על טרחה תשלם הנתבעת לתובע סך של 20,000 ₪ , נכון למועד פסק הדין.

המומחה קבע בחוות דעתו כי עלות תיקון הליקויים בדירה, לרבות ירידת ערך בגין ליקויים שלא ניתן לתקנם, עומדת על סך של 35,568 ₪ כולל פקוח ומע"מ. בהמשך הגיש המומחה ברלינר שתי השלמות לחוות הדעת, האחת מיום 2.7.17 בה היתייחס להערכת הנתבעת באשר לעלות העבודות הנוספות והשינויים שנעשו לטענתה בדירה, והשניה, רק ביום 23.12.19, לאחר ישיבת ההוכחות ובהתאם להחלטה שניתנה במהלכה, בה התבקש המומחה לחוות דעתו באשר לעלות התקנת גדר המתכת על גבי החומה המקיפה את שטח הדירה וכן באשר לעלות ביצוע כלונסאות בשביל המוביל לכניסה לדירה.

אינדיקאציה נוספת לכך שהגדר אותה מימנו התובעים לפי הנטען מכיסם איננה הגדר שלטענת הנתבעת בוצעה על ידה ועל חשבונה, מצויה באורך הגדר.

משלא הוכח כי עמדת כיבוי האש מוקמה בסטיה מתוכנית ההיתר ומשלא מצאתי סיבה בולטת לעין לסטות מקביעת המומחה ברלינר לפיה אין פגם במיקומה, אין מקום לפסוק פיצוי לתובעים בגין סעיף זה. סעיף 15 - אדמת גן המומחה ברלינר קבע בחוות דעתו כי חסרה אדמת גן בחצר הדירה וכי עלות השלמתה הנה 1,500 ₪.

אוסיף ואפנה אל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (מפי כב' השופט מ' רניאל) בע"א 52575-05-15 גילבוע נ' בן ג'ויה (20.10.2015), פסקה 11, שם נקבע כי דלת תקנית, קרי דלת הנושאת תו תקן, היא דלת עם נעילה שוות ערך לפי דרישת התקנות.

לצרכי תביעה זו אין זה משנה אם עשתה כן לאור תפקידו של התובע בערייה מתוך תקווה כי הדבר ישתלם לה בעתיד, או כמחווה של רצון טוב כחלק מן השרות הניתן על ידה לרוכשי דירות באשר הם מתוך תקווה שיהללוה ברשתות החברתיות ושמה ייצא למרחוק.

...

לאור כל האמור לעיל, הרי שדין טענת הקיזוז להידחות.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים בסך של 24,474 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.17 ועד היום.

בנוסף, התובעים אינם מתמודדים עם טענות גילבוע לפיהן בוצע שינוי גם במבנה המדריגות המתוכנן באופן שצמצם אמנם במידה מסוימת את הכניסה, אך הגדיל את החצרות הפרטיים והגביר את הפרטיות הנובעת מהתיחום באמצעות גדרות בגובה 2 מטר.

בנוסף, קיים שפוע תקין ואין כל דופי במעקה הבטיחותי המותקן בגג.

יש להשלים קיר ולאיטום מתחת לקיר החצוני למניעת שקיעות באדמת הגן וכן להסדיר את שפוע הקרקע מהבניין ולחזק מעקה חצוני לקיר (סך הכל לתיקון 4,500 ₪ + 500 ₪ בגין יישור מוצא צנור הנקוז).

המומחים מתייחסים לליקויים נוספים בעיניין מוקדי רטיבות שונים בדירה, סדקים ושברים בחומה חיצונית, עמוד טלפון הניצב בשטח גינה בנגוד לתכנית, העדר נקודת גז, שער חשמלי לא תקין וחניה שאינה מסומנת .

חלוקת החבות בין הנתבעים והצדדים השלישיים התובעים טוענים כי יש לחייב הן את הנתבע 2 והנתבע 3 ביחד עם הנתבע מס' 1, לעניין חלק מן הליקויים (ס' 10 לכתב התביעה בגין הרכוש המשותף וס' 13-12 לכתב התביעה בגין הדירות).

...

על מנת לחסוך הצורך בדיון פרטני בטענות אלה, בהתייחס לכל אחד מהליקויים שאותרו, ובאופן שיאריך את הדיון, המכביד ממילא, ייאמר כבר עתה כי אין בידי לקבל את טיעוני התובעים כנגד חוות דעתו ומסקנותיו של המומחה.

גם אם קביעות המומחה עצמן בבחינת 'השורה התחתונה' אינן מפורטות דיין, כטענת ב"כ התובעים, הרי ברור כי בקביעותיו הוא משקלל את מכלול טענות הצדדים ומביע בסופו של דבר את עמדתו המקצועית בנושא.

התביעה נגד נתבע 3 נדחית.

ההודעה לצדדים שלישיים נדחית גם היא.

בשים לב להיקף הכספי של התביעות, לאופן התנהלות הצדדים (בעיקר התובעים והנתבע 1) באופן שהכביד והאריך את ניהולו שלא לצורך ובשים לב לתוצאה האופרטיבית, אני קובעת לעניין ההוצאות כדלקמן: אין צו להוצאות בתביעות נגד הנתבע 1 וכל צד יישא בהוצאותיו.

התביעה התייחסה לליקויים שונים שפורטו בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה, ובעיקרם, חדירת רטיבות לחניונים ולדירות הגן; ליקויים שונים בגג המבנה, לרבות ליקויים בגג הקשורים אף הם לטענות רטיבות; ליקויים בגרמי מדרגות; ליקוי בחיפוי האבן, בריצוף ובדלתות; ליקויים באינסטלציה, חשמל, צבע ועוד.

שנית, המומחה מצא כי מר קלדרון בנה אדניות מוגבהות באמצעות מסלעה קטנה בצמוד לגדר המקיפה את החצר.

חשמל ותקשורת: נמצא ליקוי במערכת האינטרקום בבניין שכלל לא הייתה פעילה ונקבע כי חסר גוף תאורה ביציאה לגג, ובחלק מהקומות התחתונות בבניין הותקנו גופי תאורה שאינם קיימים או קטנים מדי ולא מספקים את כמות האור המינימאלית.

מנגד, חלק מהטענות של התובעת נדחו, כדוגמת טענה לקצרים או גופי תאורה שאינם תקינים.

על כן, נטען כי על הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזק לא ממוני, בשיעור של 5,000 ש"ח למשפחה, ובסך הכל 45,000 ש"ח. כמו כן ביקשה התובעת שייפסקו הוצאותיה בגין התשלום למומחה מטעמה ולמומחה מטעם בית המשפט.

...

מטעמים אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשת התובעת בעניין זה. סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 180,350 ש"ח. לסכום זה להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 22,000 ש"ח. בקביעת הסכום האמור נתתי דעתי להיקף הליקויים שנמצאו בחוות דעת המומחה וכן לפער שבין הסכום שנתבע לסכום שנפסק בפועל.