יחד עם זאת, מתפקידו של בית המשפט, בכל מקרה ומקרה, לשקול את נסיבותיו המיוחדות ולפיהן לקבוע מהו הפצוי הראוי שיש לפסוק לנמען – התובע, בהיתחשב במטרת החוק - הצורך לעודד את הנמענים להגיש תביעות בגין הפרתו וכן, האם מדובר בנתבע שהוגשו כנגדו תביעות נוספות בגין הפרת חוק הספם.
...
לפיכך, ביקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסכומים כדלקמן: סך של 1,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק בגין משלוח ההודעה; סך של 275 ₪ בגין משלוח מכתב התראה טרם הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
טענות הנתבע
יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו עקב העדר עילה והעדר יריבות בין הצדדים.
כדי להימנע מחזרה מיותרת על טענות התובע, התייחסות לטענות אלו תינתן בהמשך פסק הדין להלן;
דיון
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וכן התרשמתי באופן ישיר מעדויות הצדדים ומטענותיהם לפני במהלך הדיון שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה, כפי שינומק ויוסבר להלן.
התובע לא הגיש אסמכתא על קיומו של התנאי המקדמי הנ"ל ולכן הוא מנוע מלבקש את מחיקת הסעיפים 11-12 לכתב ההגנה ואני מורה על דחיית בקשתו.
"
לסיכום, אני קובע כי התובע הוכיח עילת התביעה וכי הנתבע לא העלה טענות הגנה ממשיות, שיש בהן כדי לשמש לו כהגנה כנגד התביעה דנן.
(ההדגשה שלי א.ד )
לסיכום, לאור כל האמור לעיל, אני מחליט לפסוק לתובע בגין משלוח הודעת הדוא"ל המפרה, פיצוי מירבי ללא הוכחת נזק בסך של 1,000 ₪ וכן, החזר אגרת התביעה בסך של 50 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה – 01/01/19 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
