תביעה בגין הפרת חוזה עבודות אלומיניום לבית צמוד קרקע

התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה כספית לסך של 555,286 ₪ בטענה להפרת החוזה, שמכוחו התובעים רכשו מהנתבעים בית בישוב צופים.

תמצית טענות הצדדים בכתב התביעה נטען כך: בין הצדדים נכרת הסכם מכר מיום 4/1/15, שמכוחו התובעים רכשו מהנתבעים בית צמוד קרקע ברחוב כלנית 334א' בישוב צופים (להלן: "הבית").

פרק ב' - התביעה בעיניין הפיתוח הסביבתי ב'1 - ההסדר שנקבע ומצב עבודות הפיתוח נכון ליום מכירת הבית בהסכם מיום 17/7/08 בין הנתבעים לבין העמותה שמכרה להם את המיגרש (נספח ג' לתצהיר התובע), נקבע בסעיף 4(ג)ו ו- 4(ד) כך: "הקונה מצהיר, כי ידוע לו שיהיה חייב לבצע על חשבונו את פיתוח המיגרש (קרי חיבור המיגרש לתשתיות ובצוע כבישים, מדרכות וכיו"ב). עם קבלת הודעה מהמוכר או מי מטעמו על מועד תחילת עבודות הפיתוח שתישלח לקונה בדואר רשום, הקונה מתחייב להפקיד את הסכום שיידרש על חשבון הוצאות הפיתוח בהתאם לאמור בנספח הטכני המצ"ב שיכלול בין השאר את פרטי התיכנון, פרטי הבצוע ודרכי ביצוע התשתית. סך כל עלות הפיתוח לא יעלה על המקובל בשוק הבניה בארץ". עוד קודם לחתימת הסכם הרכישה של המיגרש, נשלח אל הנתבעים מכתבו של עו"ד דוד ארבל מיום 7/7/08, שהודיעם כי פרויקט הפיתוח הסביבתי של המגרשים שנרכשו מעמותת הקרן לגאולת הקרקע יוצא לדרך וכי ההסכמים הרלוואנטיים לכך צפויים להיחתם בקרוב (נספח א' לתצהיר הנתבעת).

התובעים זימנו לעדות מטעמם את איש האלומיניום עת/2 בני קלוו, שהעיד כי הגיע לבית לבקשת הנתבעת, ראה רטיבות על קיר בסלון, אך סרב לתקן עבודה של בעל מיקצוע אחר (עמ' 24, ש' 33-21).

לדבריו הוא נפגש הרבה עם התובעים נוכח הבעיות שהתגלו בבית, אך לא פגש קודם לכן את הנתבעים (עמ' 26, ש' 25-22; עמ' 28, ש' 10-7).

...

טענה זו נדחית מן הטעם שבנסיבות העניין, אין לראות בנתבעים כ- "מוכר" לפי הגדרות החוק, שכן הם לא בנו את הבית מראש במטרה למכרו.

התוצאה היא שתביעת התובעים נגד הנתבעים נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות המשפט כדלקמן: חלקם של הנתבעים בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט.

בפני תביעה בגין ליקויי בניה שנתגלו בבית התובעים.

הרקע העובדתי התובעים הם בני זוג ששכרו את שירותיה של הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") , חברה קבלנית המיתמחה בבניה, לצורך בניית בית מגורים צמוד-קרקע ברחוב אנצו סרני 5 בפתח תקווה, בבניה עצמית (להלן- "הבית").

נוסף על כך, לפי הנטען, הפרו הנתבעים את היתחייבותם לבצע את כלל העבודות בבית התובעים בהתאם לתקנים הקיימים, ללא ליקויים ובאיכות הגבוהה ביותר המקובלת בפרויקטים דומים (סעיף 6 של ההסכם).

הנתבעים טוענים כי פתיחת פתח יציאה נוסף במרתף ופריצת החלון, כמו גם התקנת דלתות חיצוניות ובצוע עבודות אלומיניום וחציבה להתקנת המיזוג, כל אלו הן עבודות שהוזמנו על ידי התובעים אשר בעטיין נוצרה הרטיבות במרתף שאינה באחריות הנתבעת.

...

אין בידי לקבל טענה זו. בנסיבות העניין ולאחר שבחנתי את חוות הדעת של המהנדס דבורצקי ושקלתי את טענת התובעים, לא מצאתי טעם המצדיק סטייה מקביעותיו ומהערכתו המקצועית של המומחה בדבר עלויות התיקון, ולהתרשמותי היא ניתנה תוך בחינת כלל נתונים הרלוונטיים וכפי שצוין על ידו בהתאם למחירון דקל הנכון למועד עריכת חוות הדעת.

אשר לבקשת התובעים לעדכן את עלויות תיקון הליקויים שבחוות דעת מומחה בית המשפט נוכח חלוף הזמן הרב ממועד הגשתה, לא מצאתי מקום להורות על עדכון סכומי העלויות אך יחד עם זאת, אני מורה על צירוף הפרשי הריבית וההצמדה לסכומים שנפסקו החל ממועד מתן חוות הדעת בתאריך 4.9.18.

אשר על כן התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סכום של 5,700 ₪ בניכוי עלות הרובה, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 4.9.18 ועד למועד מתן פסק הדין.

תביעה קטנה לפצוי כספי בגין הפרת חוזה מצד קבלן שיפוצים, וליקויי בנייה, ותביעה שכנגד להשלמת התמורה בגין השפוץ.

התובעת הוזהרה כי בשל כך, לא ניתן להוריד את התריס באופן מלא עד לריצוף החניה, שכן התריס צריך להתמך בקרקע ישרה.

במיפרט נקבע כי על הנתבע לספק "תריס גלילה לחניה". השער שקיים בבית הצמוד, אשר התובעת הציגה תמונות שלו, ולבסוף התקינה שער דומה באופן עצמאי בבית, אינו תריס גלילה, כעולה גם מהצעת המחיר של חברת טרלידור, שאותה צרפה התובעת לכתב ההגנה בתביעה שכנגד, המתייחס ל"שער פאנלים".

מלבד העובדה שלא ברור כיצד נודע למהנדס דבר זה, בהיתחשב בכך שביקר בבית מספר חודשים לאחר מכן, הרי שבמסרונים שצרפה התובעת היא כתבה לעובד האלומיניום ביום 8.10.2020 כי "החלונות מתפוצצים לבד", ולמחרת כתבה כי "שתי שמשות מפוצצות של החלונות ויטרינה". מהודעות אלו עולה כי אין מדובר על סדקים שהתרחשו במהלך ההתקנה.

יצוין כי חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 יוצא מנקודת מבט זו וקובע חובה על מזמין עבודה ליידע את הקבלן על פגם כלשהוא ולהעניק לקבלן היזדמנות לתקנו (סעיף 3 לחוק), וממילא אין בעצם קיומו של פגם בעבודה משום הפרת חוזה.

...

עובדה זו, בצירוף עדותו של הנתבע, המקובלת עליי, כי התריע בפני התובעת שעליה לבצע ריצוף של אזור הכניסה לחניה, וכי לא ניתן לסגור את התריס עד סופו כל עוד הרצפה אינה ישרה, מובילים למסקנה שאין מדובר בליקוי בתריס עצמו, אלא בשימוש לקוי.

לאור כל האמור עד כה, זכאית התובעת לפיצוי מן הנתבע בסך כולל של 14,449 ₪.

לאחר קיזוז הסכומים, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע סך 24,468 ₪.

הטענה של הפרת החוזה שנכרת בין הצדדים הנה קריטית, במיוחד כאשר בכתב הערבות עצמו כתוב שהוא "שטר בטחון". מר אלי מלכה, החברה ומר מרציאנו הגישו היתנגדות לבצוע השיטריות בה טענו כי ביום 13.2.2011 הזמינה התובעת מהחברה עבודות אלומיניום בסכום כולל של 270,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לצורך התחלת העבודה אצל התובעת (הזמנת חומרי גלם) החברה ביקשה מהתובעת מקדמה של 100,000 ש"ח ששולמה על ידי התובעת.

התובעת הגישה תביעה זו בטענה שהמהנדס פייבל מטעם בית המשפט שמונה בתביעה השטרית דן בהתאמת העבודות להסכם הפשרה, ותביעה זו דנה בנזקי התובעת כתוצאה מההפרה שהפרו הנתבעים את ההסכם שנכרת ביניהם.

לאור האמור לעיל, תבעה התובעת מאת הנתבעים את הסכומים כדלקמן: 253,984 ₪ בגין אי עמידה בהסכם ו/או בהסכם הפשרה ו/או בשל אי ביצוע עבודות ו/או תיקונים; 132,000 נזק ממוני בגין איחור במסירת העבודות; 50,000 ₪ פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הפשרה; 75,000 פיצוי בגין עוגמת נפש; 34,000 ₪ חוב של הנתבע 2 לתובעת.

לנתבעים אין מה להוסיף בשלב זה, מעבר למה שקבע מומחה בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, בו הוא סוקר את טענות התובעת בגין נזקים המובאים בכתב תביעה זה, וקובע בחוות הדעת כי לאחר הקיזוזים המגיעים לתובעת היא צריכה להשיב סך של 51,431 ₪ + מע"מ לנתבעים בצמוד למדד תשומות הבנייה 10/2011 (מצ"ב נספח 4).

אינני מקבל את עמדתו של שמאי המקרקעין מר סידאוי שניתן היה להשכיר את יחידות הדיור גם ללא קבלת טופס 4 או ללא קבלת טופס איכלוס, שכן אז היה מדובר בחוזה שכירות בלתי חוקי, ובית המשפט לא יתן ידו להפרת חוק.

...

לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענות התובעת כלפי ה"ה מלכה בכל קשור לעבודות האלומיניום.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאה פסק הדין הינה כדלקמן: התביעה בתיק אז' 18539-03-13 נמחקת, ואני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 18-02807-13-2 בלשכת ההוצל"פ בראשון לציון וביטול כל הליכי הגבייה שננקטו בתיק ההוצל"פ. מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' 39774-09-15 נדחית.

מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' בכל הקשור לתביעת עבודות האלומיניום נדחית, והתובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המושכר, בית צמוד קרקע, ניבנה בשיטת בנייה "קלה", והושכר לנתבע בסמוך לאחר בנייתו כך שלמעשה הנתבע, ובני משפחתו (רעייתו וילדיו) היו הראשונים והיחידים לגור בו, עד למועד שבו נתגלעה המחלוקת.

טענות הצדדים: טענות התובע בתמצית כדלקמן: הנתבע הפר את חוזה השכירות, כשל בתחזוקת הבית והסב לו נזקים רבים ומשמעותיים; אומדן הנזקים בגין הבלאי (החורג מהסביר) בוצע על ידי שמאי מוסמך ומוסכם במסגרת חוות דעת הנתמכת בתמונות; לתובע נגרם נזק שנמשך גם לשלב מכירת הנכס, וזאת משום שמצב הנכס הרתיע קונים פוטנציאליים ואילץ את התובע להתפשר.

הראיות: 16.1 עדות התובע- לדבריו, בשנים הראשונות נחתם חוזה השכירות בפני עו"ד, אולם לאחר מכן חתמו הצדדים על חידוש החוזה ביניהם ללא סיועו של עו"ד. התובע אישר כי, לאורך השנים, הבחין בנזקים שהתהוו בעקבות תיחזוקה לקויה מצד הנתבע, אולם לדבריו, פנה בעיניין לעורך הדין שערך את החוזה, וזה הפנה אותו לחוזה השכירות הקובע שהנתבע נידרש לתקן את הנזק עד להשבת החזקה בו. ביחס לביקור השמאי, טען התובע, כי השמאי איחר בכשעה ורבע למועד שתואם, וכי הנתבע שנידרש להתפנות לעבודתו, לא המתין לבואו.

חדר רחצה: מראה בלויה והרוסה; במקלחון זוית אלומיניום חסרה; ארון מתחת לכיור שבור והרוס נמצא על הריצפה; דלת כניסה מנופחת, חיפויה מתקלפים, חומר כימי/ קצף כחול נשפך על הצילינדר; חפוי לידיות הדלת חסרים; מתקן נייר טואלט פורק; במטלה מגבות חסר מוט אחד עליון; צבע שחור על הריצפה; ראש מקלחת חסר; ידית פתיחה חלון חסרה; ידית דלת מקלחון חסרה.

מדובר בשני צדדים שהגיעו עד לפתחו של בית המשפט בתביעת פינוי בשל מחלוקת על שטר פקדון וחשש לאי הבטחת חיובים לפי ההסכם הנוגעים לשמירה על הנכס ותיקון נזקים.

לפני סיום אתייחס לטענת הנתבע בעיניין הקטנת הנזק- נהוג לומר כי על נפגע מהפרת הסכם מוטלת "חובת הקטנת נזק". (ראה סע' 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970) לחוק החוזים התרופות אשר קובע כי מפר אינו חייב בפיצויים לגבי "נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". עקרון זה בא למנוע מן הנפגע ניצול מצבו של המפר על דרך של חוסר-מעש ומחייב את הנפגע, על אף מצבו, להקטין את הנזק או למנעו.

...

לפיכך, הטענה נדחית.

מאחר שמצאתי לאמץ את חוות הדעת, ומשדחיתי את טענות הנתבע, אני מקבלת את התביעה במלואה.

הנתבע ישלם לתובע את מלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין.