תביעה בגין הפרת חוזה לטיול מאורגן כשר

מבוא לפניי תביעה בגין לשון הרע אותה הגישו ה"ה פולט ויעקב זגורי (להלן: ה"ה זגורי) כנגד הגב' מרי לנקרי (להלן: "הגב' לנקרי") (להלן: "התביעה העיקרית"), וכן תביעה שכנגד בגין הפרת חוזה ולשון הרע, אותה הגישה הגב' מרי לנקרי כנגד ה"ה זגורי (להלן: "התביעה שכנגד") רקע, עובדות שאינן שנויות במחלוקת, ומהלך ניהול ההליך ה"ה זגורי הנם זוג נשוי, בעלי עסק עצמאי, לאירגון והפקת נסיעות וטיולים מאורגנים למרוקו.

התביעה הוגשה בגין השפלות שחוותה לטענה בטיול ע"י ה"ה זגורי, ובגין הפרת ההסכם על ידם, בכל הנוגע לאירגון הטיול עצמו, ובנוגע לכשרות האוכל שניתן בו, בגינם הקדימה חזרתה ארצה.

...

מכל האמור לעיל עולה כי לפנינו "מילה מול מילה" כאשר ישנן עדויות שתומכות בעדותה של גב' זגורי דווקא ולא בעדותה של הגב' לנקרי.

לכך אוסיף כי התרשמתי שאכן ה"ה זגורי לא עסקו בהזמנת כרטיסי טיסה ובגביית כספים, אלא בהדרכת הטיול עצמו, ומי שעסק בכך זוהי החברה, אליה הייתה צריכה הגב' לנקרי לפנות בעניין זה. אשר על כן, אני דוחה את טענות הגב' לנקרי בעניין זה, בהיעדר ראיה מספקת.

סוף דבר התביעה העיקרת מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית.

רקע לפניי שתי תביעות זהות בניסוחן, שהדיון בהן אוחד, לפצוי בגין עוגמת נפש בגין בעיות וכשלים הנטענים באשר לאותו טיול מאורגן; תביעת בני מישפחת דודי, שני הורים ושני ילדים בוגרים, לתשלום פיצויים בסך 24,000 ₪ [4X6,000 ₪], בגין "פיצוי הולם לעוגמת הנפש הרבה שגרמתם לנו ולמפח הנפש הגדול לכלל חברי הקבוצה, למרבה הצער, הטיול הזה רחוק מלהיות "כשר", ורחוק מלהתאים למטיילים שומרי דת ומסורת.

עם זאת, אין להטיל על מארגן הטיול אחריות בגין תקלות או שבושם, שעשויים להתרחש בטיול מאורגן, ושלא היה בהם כדי לשנות מאופי הטיול ורמתו או בגין תקלות או שבושם המהוים זוטות [סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המוחל על מערכת היחסים החוזית מכוח עיקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1793); סעיף 4 לתזכיר חוק דיני ממונות, לפיו "לא תוגש תובענה בשלב מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו"; ח"א (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009), סעיף 38 לפסק הדין, עמ' 32].

על פי הדין, זכאי הנוסע לתבוע פיצוי הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין ניזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן – "חוק התרופות"), כל זאת - בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ו"בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

...

עם זאת, שוכנעתי כי נתור, באמצעות המדריך מטעמה, עשו כמיטב יכולתם כדי לספק למשתתפים בטיול את מה שהוזמן, וכי הכשלים המעטים שמצאתי שהיו היו קטנים, ולא היה בהם משום שינוי מהותי למה שהוזמן.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי דין התביעה הנדונה להידחות.

יפים דבריה של כבוד השופטת דודקביץ אסתר, ב-תא (ת"א) 10431/05 אסתר בוסתן נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו: 13.07.06), המזכירה שטיולים אינם חפים מתקלות; וכי במדינות משפטית נכונה בנסיבות של תיקים אלו - לא כל תקלה מקנה זכות לפיצוי נזיקי; כדבריה: "...הסכום שנתבע נראה לי כחורג מהסביר, באשר, כאמור, על כל נוסע סביר לצפות תקלות כאלה או אחרות ואין הוא יכול להתעלם מאפשרויות שכאלה. זאת ועוד. ביהמ"ש כבר התריע, כי לאחרונה תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים וכי יש למדוד את הפיצוי בגין עגמת נפש במשורה (ראה: ת.א. (ת"א) 103072/98, רם און נ' סנאורה בע"מ, תק- של 2004(1), 5574)...". סוף דבר התביעות, שתיהן - נדחות.

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 36406-09-19 שוקרון ואח' נ' גוליבר ישיר בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אירנה רוזן תובעים 1. אלברט יצחק שוקרון 2. ורדית רוזה שוקרון נתבעת צד ג' גוליבר ישיר בע"מ ר.ח. דיסקברי טיול עולמי בע"מ פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 12,000 ₪ לפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים בשל היתנהלות הנתבעת.

לטענתה, למלון בבאטומי הסכם עם טבח יהודי כשר והוא מספק ארוחות בוקר כשרות בכלים מיוחדים מהמטבח של המלון.

דיון והכרעה: ההלכה היא כי שאלת הפרה של התחייבות חוזית נבחנת על פי לשון ההיתחייבות, הנוהג המקובל ואומד דעת הצדדים.

עיון במסמכי ההיתקשרות ובפרט בתכנית הטיול המוגדר כ"טיול מסורת כשר מאורגן לגאורגיה" מלמד, באופן מובהק כי הנתבעת מעולם לא התחייבה לקבוצה הומוגנית שבה ישתתפו אך ורק "שומרי מסורת" – מונח בעל משמעות רחבה כשלעצמו - ועל כן, לא ניתן לקבל את טענות התובעים בכל הנוגע להרכב הקבוצה והעדר תפילות במניין.

...

משלא נטען וממילא לא הוכח אחרת, המסקנה המתבקשת היא, כאמור, שהתובעים בחרו לסמוך את ידיהם על הכשרות אותה מספק מארגן הטיול ובנסיבות אלו, אין להלום טענה אשר הועלתה בשלב מאוחר יותר שלפיה בחרו להטיל ספק בכך שהאוכל אשר סופק להם על ידי הנתבעת והוצג ככשר, אכן היה כזה.

מקובלת עליי טענת התובעים בעניין זה כי מי שרוכש טיול מאורגן המוגדר כ"טיול כשר" מצפה לקבל יותר ממנה אחת גם אם היא כוללת את כל אבות המזון הבסיסיים וככל שהנתבעת מציעה במהלך חלק מהטיול אך ורק מנה של דג ותפוחי אדמה בנייר כסף, הרי שעליה להביא מידע זה לידיעת המשתתפים בטיול קודם לרכישתו.

סוף דבר - הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1,000 ₪.

האם אזהרה שכתב מארגן טיול במסגרת "פרטי טיול מאורגן" ולפיה שירותי התיירות במדינת היעד שהיא מדינת עולם שלישי נמוכים מהמקובל במערב, פוטרת אותו ואת הסוכן מאחריות בגין כל נזק לנוסעים שמקורו בעובדה שמדינת היעד היא מדינה של עולם שלישי שבה שירותי התיירות נמוכים מהמקובל במערב? מהו הקפם של חובת הגילוי וחובת הזהירות במקרים אלה? המקרה- קבוצה של מטיילים ישראלים רכשה מהנתבעת 1,חבילת נופש לגיאורגיה באמצעות נתבעת 2.

התובעים טוענים כי הם לא אמידים וכי חסכו רבות על מנת לצאת לטיול זה. מעתירים לפסוק להם פיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש שנגרמה להם, בסך כולל של 13,500 ₪.

בפתח הדיון הכריזה הנתבעת כי אחת התביעות של חברי הקבוצה הסתיימה לא מכבר בהסדר פשרה בהמלצת בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 24773-11-14 פייבוביץ ואח' נגד השטיח המעופף בע"מ ואח' בסך של 1,000 ₪, וביקשה לאמץ את אותו הסדר לפי שמדובר באותו טיול , אותה קבוצה ואותו מארגן.

או, לחילופין: לציין בגוף ההערות הנ"ל כי בגיאורגיה האוטובוסים לא עוברים טסטים ומצבם הבטיחותי והתחזוקתי רעוע באופן שמסכן את הנוסעים בם וכי לא כל נהגי האוטובוסים כשרים לנהוג.

...

ציטוטים מעדות התובעת: "אני ובעלי שכירים. אנחנו ביחד מרוויחים 10,000 ₪ ורצינו לרכוש לנו טיול....נסענו לטיול עם ציפיות גדולות. איך שהגענו התחילו בעיות עם האוטובוסים. מהלך זה בעצם הרס את מהלך הטיול ביום הראשון אנשים התחילו להרגיש רעשים באוטובוס מאחורה בצד ימין והנהג יצא ובדק וראה שיש תקלה, המשכנו לנסוע עם התקלה ולעלות אתה לכיוון הרי הקפקז שם הודיעו לנו שלא נוכל להיות במקום שמאד ציפינו להיות , הרי הקפקז הגבוה מאוד..........ביום שני בקפקז הורגש באוטובוס ריח סמיך וחזק מהגלגל ועצרנו למשך 3 שעות בצד הדרך ואחרי 3 שעות הנהג החליט לנסוע עוד 4 ק"מ למקום מיושב כדי שנוכל לקנות אוכל ולהגיע לאוטובוס חילופי. בשעה 4 בערך הגיע אוטובוס חילופי עם נהג ואני מצטערת להגיד אבל אני בטוחה שהוא היה שיכור והוא שתה משתה אלכוהולי, האוטובוס היה מקולקל בלי מזגנים וכל 20 ק"מ היה צריך לעצור כדי למלא מים ברדיאטור כל הזמן קפצו לו מנורות וככה המשכנו לנסוע שעות ללא מזגנים בחום אימים. הגענו למלון. הנהג החליט ליום הבא יזמינו עוד אוטובוס חילופי. יצאנו אחרי ארוחת בוקר מהמלון וראינו אוטובוס מחכה לנו, אמרנו שאם פספסנו את הקפקז הגבוה אז לפחות נראה את עיר המערות. האוטובוס עמד בחזית המלון והאוטובוס לא יכל לשלב את ההילוך. אח"כ חיכינו בלובי עד 2-3 בצהרים חיכינו לעוד אוטובוס חילופי וזו מדינת עולם שלישי ולוקח זמן. התחלנו לנסוע וקיווינו לראות איזה אתר ואז שוב הנהג עצר בצד הדרך, הרצועת אוטובוס נקרעה . זו התקלה הרביעית. דווקא באותו יום היינו בצד הדרך בתהום כזה וכל פעם שעצרנו זה ליווה אותי בחרדות וחששות ובכי כבר פחדתי מהמקריות וחשבתי שלא אחזור לארץ חיה. לרדת את ירידות הקפקז הייתי בחרדות, לא רציתי כבר לראות כלום, נתקענו עוד כמה שעות התחיל להחשיך והמלווה היה בטלפונים, החליטו להצמיד לנו 3 טרנזיטים. נסענו לכיוון אתר המערות הגענו והיה סגור ולא הצלחנו לראות את זה. הוא רק נתן לנו הסבר מעבר למערות. חזרנו למלון עם הטרנזיטים מאוחר בלילה וזה היום השישי או השביעי לטיול. ........... רציתי לראות את הפסגות המושלגים לראות את אתר המערות התביישנו שהגענו לגאורגיה ולא ראינו את הדברים האלה. ............את העיר של טבליסי ראינו אבל כל המטרה והיופי של הטיול זה המערות וההרים של הקפקז חזרנו עם מפח נפש". טענת ההגנה - "מדינה של העולם השלישי": אני דוחה את הניסיון של הנתבעת לחסות בצלן של ההערות הנ"ל בדבר היותה של גיאורגיה מדינת עולם שלישי כבסיס לפטור מאחריות בכל הנוגע למצב האוטובוסים ,לסכנת החיים שנשקפה למטיילים ,לאובדן חלק מהטיול בשל אותן תקלות ועוגמת הנפש שהייתה כרוכה בכל זה. נוסחן של ההערות הנ"ל מלמד כי נכתבו על מנת להגן על האינטרסים של הנתבעת ולא מתוך התחשבות באינטרסים ובזכויות של התובעים ושאר חברי הקבוצה.

סוף דבר: סוף דבר הוא שאני מקבל את התביעה.

הנתבעות תשלמנה לתובעים את הסכומים שלהלן: סך של 3,060 ₪ ( 35% ממחיר החבילה) - נזק ממוני בגין שני ימי טיול שאבדו עקב התקלות באוטובוסים בהמתנה לתיקון האוטובוסים או להגעת אוטובוסים חילופיים.

סה"כ תשלמנה הנתבעות ביחד ולחוד לתובעים סך של 12,060 ₪.

לפניי תביעה לפצוי כספי בגין הפרת חוזה.

עניינה של התביעה בטענת התובעת כי היתקשרה עם הנתבעת בהסכם לאספקת שירותיי תיירות – טיולי שייט, עבור הציבור הדתי ולקוחות שומרי כשרות.

2.2 כל פעילות הטיולים המאורגנים הכשרים בקשרי תעופה תועבר ותבוצע במסגרת המחלקה.

...

סיכומו של דבר- הגם שמצאתי כי הזמנת חמש ההפלגות שנעשתה ביום 10.10.17 מהווה חוזה מחייב בין התובעים לבין הנתבעת, כחלק מהמיזם המשותף של הנתבעת ומר טשידלר.

סוף דבר: התביעה נדחית במלואה.

כן יישאו התובעים בהוצאות צד ג' בסך של 25,000 ש"ח, תוך שלקחתי בחשבון לעניין זה גם את החלטתי לעניין פסיקת ההוצאות מיום 17.11.21.