תביעה בגין הפרת חוזה בין ספק צבעים ללקוח

בהיעדר זכוי, כאמור, טענה הנתבעת שהיא זכאית לעכב הציוד בהתאם לסעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק התרופות"), וסעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א – 1971 (להלן: "חוק המיטלטלין").

זאת, בין היתר, משום שמדובר בפרקי זמן לא מבוטלים בין הצעת המחיר הראשונה (שנת 2015; שהיא הבסיס לתשלום דמי השכירות על ידי הנתבעת) ובין המועד הנטען להפסד דמי השכירות (תחילת שנת 2019); משום העובדה כי עסקינן בבלאי של מערכות מחשוב המאבדות מערכן ברבות השנים; משום שינוי עתידי של התקן, תוך הפיכת הציוד מושא התובענה לכזה שזמנו שאול; ומשום הפערים שייתכן שקיימים בין לקוחות אחדים של התובעת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצעת המחיר הראשונה והצעת המחיר הנוספת.

הצעת הממשק קבעה, כי בקבלת שירות זה יבוצע ממשק (נקודת חיבור) בין בסיס נתוני עסק הנתבעת ואתר האנטרנט של העסק, ובפרט יבוצע קישור לאפשרויות שליפת פריטים, בר-קודים, מחירונים, גדלים או צבעים (של פריטים, אם יש), מאפיינים, יתרות מלאי, מועדון לקוחות, "כתיבת חשבונית קבלה", חיוב אשראי, עידכון מועדון לקוחות.

בנוסף, טענה הנתבעת, כי לשם חיבור האפשרות של סליקת תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי, דרשה חברת האשראי מילוי וחתימה של שאלון על ידי הנתבעת, שמטרתו (כך על פי השאלון עצמו, שצורף לראיות הנתבעת) להעריך את עמידת העסק בתקן אבטחת מידע, וצוין בו גם שיש לעורכו מול ספק השרות ובהתייעצות עמו (משמע: התובעת).

גביה זו היא הפרת החוזה בין הצדדים ודין הנתבעת, איפוא, כדין נפגעת מהפרת החוזה.

...

בתצהירה, פירטה הנתבעת, כי בניגוד לסיכום, חיבורי נתוני הלקוחות לא עבד בממשק, כמו שגם לא עבד החיבור למועדון הלקוחות.

נוכח המפורט בפסק הדין אין בטענות אלו כדי לשנות מהאמור ומהמסקנה ולכן לא ראיתי לנכון להידרש להן.

התובענה נדחית אפוא.

טענה נוספת היא כי בהסכם שבין התובע לסוויץ נרשם במפורש כי לרכב בעלים קודמים וכי לא נעשה בו כל שימוש בכלל עובר למסירתו לתובע.

הוראת סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובעת כי "הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן". משמע, התובע זכאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, להחליט על אילו מהתרופות הוא עומד.

הלקוח חותם על הסכם להזמנת הרכב וגם לאחר מכן, חוזר ומציין את החשיבות בקבלת הרכב בצבע שהזמין.

אין ספק כי גם מקום שהתובע בחר שלא לבטל את העסקה, הרי שנגרמה לו עוגמת נפש בשל ההתנהלות האמורה.

...

סיכומו של דבר בהתחשב במכלול האמור, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 10,000 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת 1 את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דינו בסכום של 8,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

לפניי תביעה לפצוי בסך של 1.8 מיליון ₪ בגין הפרת הסכם פשרה שנחתם בהליך קודם בין הצדדים.

התובעת טוענת כי כתוצאה מהפרת הנתבעים את ההסכם, היא זכאית לפצוי מוסכם לפי החוזה בסך של 50,000 ₪; לפצוי קיום בסך של 1.8 מיליון ₪ כמו כן נטען לנזקים נוספים של פגיעה במוניטין התובעת ואובדן לקוחות.

לתובעת לא תהיה טענה בגין כך. למען הסר ספק, היה ומי מהצדדים לא יקיים התחייבותו בעיניין ייצור הסכינים או רכישתם ומשלוחם ושינועם, כאמור בהסכם זה, יישא כל צד המפר בתשלום של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק לצד הנפגע.

כך לפי ההסכם בין הצדדים.

אני מפנה בנוסף למייל של עלימי לגמליאל מיום 23.8.2019 בו אומנם התיחס לזמן שארך עד שניתן היה לייצר קרטונים מבחינת צבע וגדלים, אך הוא לא ציין כי לא ניתן ליצר בכלל או שלא ייצרו (בעתיד)עקב כך שהרשאה לפרסונה וגלופות לא הומצאו.

...

מכאן אקדים ואציין כי אני דוחה את הטענה להפרת התובעת לחובתה להקטין את הנזק, בכך שלא לקחה ושיווקה את הסכינים שכן יוצרו.

כן ישלמו הנתבעים 1, 3 ו- 4 שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 30,000 ₪ .הסכום שנפסק כולל שכ"ט עו"ד על פי התעריך המינימלי בלשכה עורכי הדין, כמצוות תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן אגרה על פי הסכום שנפסק.

התביעה נגד נתבעת 2 נדחית.

לו התובע היה מסתמך על המצגים כנטען, לפיהם הנתבע עורך דין ורואה חשבון, הרי שלא היה נעזר במקביל בבעלי מיקצוע נוספים ועל כן, אין ספק שהענין משליך על עצם הטענה בדבר מצג שוא וכן על יסודיות הטעות הנטענת.

מעבר לכך, הסעד הנתבע בכתב תביעה הוא ביטול הסכם השבה ופצוי ציפיה בגין הפרת החוזה.

לעניין סיומו המוצלח של הפרויקט העיד הנתבע כי יש לבחון את השאלה לאור רצונו של לקוחו, כאשר באותה העת רצונו של הלקוח היה להפרד מתשובה לאור מערכת היחסים ששררה בין הצדדים.

טל בר שאן הסביר לנו שאם אנחנו נלך בכיוון הזה ובתמונה שהוא הציע, התמונה שהוא צבע, יהיה טוב לנו להמשיך עם איציק בכל הפרויקטים הבאים למה זה סוכריות לאיציק, .

...

איני מקבלת את הטענה.

סוף דבר - אני דוחה את התביעה.

לאור האמור לעיל, בשים לב לסכום התביעה (כ 800,000 שח), היקפה, לרבות הגשת תצהירי הנתבע בהיקף רב הן מבחינת היקף התצהיר והן מבחינת נספחיו ובשים לב לנימוקי הדחייה כאשר בית המשפט העמיד את התובע לעניין סיכויי ההליך אף לאחר הוכחות (כאשר זכותו של בעל דין לנהל את ההליך ולממש את זכותו בבית המשפט אולם ככל שהתביעה נדחית יש לשקול את הוצאות הצד שכנגד לענין זה בניהולו של ההליך), התובע יישא בהוצאות הצד שכנגד בסך של 50,000 ₪.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 22188-10-21 משרד המשפטים/אגף האפוטרופוס הכלל ואח' נ' דנבר (צבעים) אחזקות בע"מ הוצל"פ: 5346640721 לפני השופט מנחם שח"ק התובעת: משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי - יחידת החילוט ע"י ב"כ עו"ד אליעזר פודורובסקי ו/או שי קורן ואח' הנתבעת: דנבר (צבעים) אחזקות בע"מ חברות 513264952 ע"י ב"כ עו"ד שירן אטיאס פסק דין

עוד טענה הנתבעת, כי פנתה לבנק לאחר מכן וביקשה לבטל את ההמחאות ובמקביל, עקב פגיעה קשה בתפוקת העבודה שלה והתחייבותה של הנתבעת כלפי לקוחותיה לנקות כמויות קומפוסט גדולות, נאלצה לקנות מכונה מתאימה ושילמה עבורה 858,195 ₪ וכעולה מחשבונית הרכישה (נספח 3 לתצהיר אלטורי).

בנוסף, מסגרת הסכם הביטול מיום 10.03.2020 שצורף להתנגדות אין כל היתייחסות לכמות העובדים שלא סופקה, אלא נרשם אך כי "עקב הפרת ההסכם ואי אספקת עובדים חברתנו ביטלה את השיקים". גם בהקשר זה, ככל שהפרת ההסכם מצד ראלי שרה היתה חלקית בלבד, לא ברור מדוע בוטלו כל ההמחאות וכן לא ברור מדוע אין הדבר רשום בתוך הסכם זה. הנתבעת אף נימנעה מלהציג את הכרטסת המתייחסת לראלי שרה, כאשר על פניו מדובר במסמך יסודי ומהותי, שממנו ניתן היה ללמוד על אופי ההיתקשרות בין הצדדים, תשלומים ששולמו, או לא שולמו, המחאות שהופקדו, חשבוניות שהונפקו וכן הלאה.

מתחזקת איפוא עד מאוד התהייה כלפיה – מדוע לא הגישה את תצהירו בתיק דנן מבעוד מועד, ונזכרה לעשות שאת רק במסגרת סיכומיה? מאליו מובן כי אף ללא קשר לתהיות שפורטו אין לייחס כל משקל לתצהיר, משזה צורף לסיכומים, ללא רשות, אולם התהיות האמורות מעוררות ספק בדבר טענתה של הנתבעת להיעדר שליטה על אבו רקייק, והן מצטרפות לשיקולים הסודקים את הגנת הנתבעת.

משכך, ובהתאם להלכה המחייבת, אין מדובר בטענת הגנה טובה בתביעה שטרית (רא' למשל רעא 8841/12 מיטבחי מילניום בע"מ נ' ש. אנפה בע"מ; ע"א (תל אביב-יפו) 12145-05-14 מ.מ.מ. אגרו לוג'יק ישראל בע"מ נ' י.א. אריזות שיווק (1988) בע"מ).

...

צירוף כל הנימוקים שלעיל, הקשיים העמוקים בגרסת הנתבעת והחוסרים הראיתיים, מביאים למסקנה שלא עלה בידיה לסתור את חזקת התמורה שבפקודת השטרות, ואת ההנחה שהתובעת, בנעלי ראלי שרה, היא אוחזת בעד ערך וממילא אף אוחזת כשורה, כאמור.

מסקנה על יסוד כל האמור התביעה השטרית מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות ההליך הנוכחי, לרבות שכ"ט עו"ד, בשיעור כולל של 15,000 ₪, שככל שלא ישולמו בתוך 45 ימים יתוספו ליתרת החוב בתיק ההוצל"פ הנ"ל. זכות ערעור כדין.