תביעה בגין הפרת הסכם סליקת כרטיסי אשראי

רקע ותמצית טענות הצדדים התובעת העוסקת במכירת תכשיטים, היתקשרה עם הנתבעת 2 בהסדר סליקת כרטיסי אשראי המונפקים על ידי נתבעת 2 (להלן: "ההסכם").

התובעת הגישה תביעה זו בגין עיסקאות אותן ביצעה נתבעת 1 באמצעות כרטיס אשראי המונפק על ידי הנתבעת 2.

התובעת השתמשה במסוף בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכם בינה לבין הנתבעת 2.

...

בנסיבות אלה, שיעור האשם התורם של התובעת משמעותי ובשיעור גבוה יותר ביחס לאחריות הנתבעות 2 ו-4 ולפיכך אני סבורה כי יש להעמיד את האשם התורם בגובה 70%.

סוף דבר – אשר על כן שילמו הנתבעות 2 ו-4 ביחד ולחוד לתובע 30% מסכום העסקאות שביצעה הנתבעת 1.

התובעת לא הניחה תשתית להטלת אחריות על הנתבעת 3 ויש לדחות את התביעה כנגדה.

לפני תביעת השבה של כספים שהועברו בסליקת עיסקאות בכרטיס אשראי.

פניות התובעת בדרישה לתשלום החוב המיוחס לנתבעת לא נענו, וביום 29.12.14 הוגשה תביעה זו. תמצית טענות הצדדים לטענת התובעת, חייבים הנתבעים בהשבת הכספים ששלמה התובעת בגין העיסקאות שבוטלו.

לשיטת התובעת, במצב כזה של ביטולי חיוב וזיכוי, חייבת הנתבעת בהשבת מלוא הכספים ששולמו לה בגין אותן עיסקאות שבוטלו והמנעותה מכך מהוה הפרת הסכם.

על התחייבות זו מתווספת הצהרה בזו הלשון: "ידוע לי שבמידה ולא אקיים תנאים אלה, תהיו רשאים לבטל את ההרשאה לבצוע עסקות טלפונית ו/או הרשאה לבצוע עסקות מול כרטיסים שלא הונפקו בישראל. וכן תהיו רשאים שלא לזכות את חשבוני בגין עסקות שיבוצעו ברשת האנטרנט ו/או עסקות שמקורן בפעילות עסקית מחוץ לשטחה של מדינת ישראל ובמידה וחשבוני כבר זוכה בגין עסקות אלה, תהיו רשאים לבטל את העסקות שזוכו בחשבוני, וזאת באמצעות חיוב בחשבון העו"ש שלי בתמורת העסקות שהועברו אליכם". הוראה זו מבטאת הסכמה של הנתבעת כי לתובעת הזכות לבטל עיסקאות שנעשו במסמך חסר ובפעילות בחו"ל. הוראה נוספת מופיעה במסמך אשר כותרתו "הסכם הסולק", תחת הכותרת "ביצוע עסקה במסמך חסר" (סעיף 49.9.1), ובו נקבע כי במידה והמחזיק או המנפיק יודיעו לתובעת כי לא קיבלו או הזמינו את השרות או המוצר, תהא התובעת רשאית לסרב לזכות את בית העסק בגין השובר ובמקרה שכבר זוכה החשבון, תהא רשאית לשוב ולחייב את חשבון בית העסק בסכום השובר, זאת מבלי שהמחזיק ידרש להוכיח את טענתו.

...

קשה איפה להימלט מהמסקנה שמשיכת הכספים נעשתה במטרה לרוקן את חשבון הנתבעת ולסכל אפשרות להיפרע ממנה.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 410,642.91 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות התובעת, באגרת בית משפט, ובנוסף גם בשכ"ט עו"ד בסכום של 35,000 ₪.

עניינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוא בטענת המבקשת (להלן: "בי פאונד") כי המשיבה (להלן: "כאל") מפרה את ההסכם לקבלת שירות סליקת תקבולים מעיסקאות בכרטיסי אשראי (להלן: "הסכם הסליקה") בו היתקשרה עם בתי עסק, בכך שהיא גובה מבתי העסק עמלת סליקת אשראי בגין עיסקאות שבוטלו על-ידי הלקוחות אף בעת שחשבון בתי העסק טרם זוכה בגין העיסקאות.

משנמצא כי כאל גובה עמלת סליקה מבתי העסק תוך הפרה לכאורית של הסכם הסליקה, קמה עילה לפי פאונד ולחברים הנמנים על הקבוצה לתבוע את אכיפת ההסכם וריפוי ההפרה באמצעות השבה של גביית היתר שנגבתה לפי הנטען שלא כדין, מכוח סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970.

...

לסיכום טענות כאל נטען כי לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בהיעדר עילה אישית, באין קבוצה, בלא עילה, ומשאין זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

לאור המסקנה אליה הגעתי ביחס לפרשנות הסכם הסליקה מתייתר הצורך לדון בטענת בי פאונד כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד ובטענת הנגד של כאל כי לא ניתן לדון בטענה זו במסגרת ההליך הייצוגי לאור סמכותו הייחודית של בית הדין לחוזים אחידים.

ראוי להזכיר כאן גם את סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כי אם מצא בית המשפט כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק, "ואולם לא מתקיימים לגבי המבקשים התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3) לפי העניין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג". בענייננו לא מצאתי כי הדבר נדרש.

לסיכום על בסיס כל האמור לעיל, אני מאשרת את התובענה הייצוגית, וקובעת בהתאם להוראות סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות: (1) חברי הקבוצה: כל לקוחותיה של חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ אשר התקשרו עימה בהסכם לסליקת כרטיסי חיוב, אשר נגבתה מהם עמלת סליקת אשראי בגין עסקה שבוטלה טרם חשבונם זוכה בגינה, בשבע השנים שקדמו לתובענה.

אקדמת מילין מונחת לפני תביעה בסדר דין מהיר (כתוארה אז) ע"ס 32,500 ₪, בגין טענה לקזוז כספים שלא כדין, פגיעה בשמה הטוב של התובעת ובשל היתנהלותה הפוגענית של הנתבעת לפי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 והכל מחמת ביטולם של שני זכויים ע"ס כולל של 7,500 ₪ בגין שתי עיסקאות מיצטברות, שביצעה התובעת עם לקוח בכרטיס אשראי מסוג דביט שסולק באמצעות הנתבעת.

סולקת העסקה- חברת כרטיסי האשראי עמה סולק בית העסק את כלל העיסקאות בכרטיסי האשראי (של כל החברות) המתבצעות בבית העסק שלו וזאת מכוח הסכם בית עסק שבינו לבין הסולקת.

עם זאת בנסיבות העניין, ניתן ללמוד גם מן האמור בהסכם כי אם הספק מבין כי יש בידיו כרטיס דביט או כרטיס אחר המעורר את חשדו ולמרות זאת הוא פועל לפי שיטה ידנית, מקליד קוד בן ארבע ספרות התואם למספר כרטיס האשראי, מחייב במספר תשלומים ומפצל עסקה למספר שוברים, ואף מגדיל לעשות ואינו מציית להתראה ממערכת ש.ב.א- CALL THE COMPANY - אזי הוא למעשה עוקף בסדרת הפעולות הללו את מנגנון האישורים המקובל ומפר את ההסכם ביודעין.

...

בהקשר זה אבהיר כי אינני מקבל את טענות מר רומנו כי מעולם לא נדרש ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת לצורך אישור עסקאות.

בראי האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה אך בטרם ייסתם הגולל אני מוצא לציין כי התרשמתי שמנהלי התובעת- בני זוג בשנות ה-80 לחייהם הותירו עליי רושם כללי של אנשים הגונים שמנהלים את עניינם מתוך אמונה אף שלצד זאת הדגשתי כי אין בכך בכדי לפטור אותם בנסיבות העניין, עת הוכח כי נפל כשל מהותי מצידם בביצוע העסקאות הנדונות, תוך שאניח לטובתם כי היה זה מתוך מחדל ולא מתוך זדון חלילה.

עם דחיית התביעה כאמור, בהתחשב במכלול היריעה, ובתוצאותיה, אני קובע כי התובעת תישא בהוצאות שכר טרחת ב"כ הנתבעת על סך 12,000 ₪ ובהוצאות העדים מטעמה ע"ס 650 ₪ כל אחד ובסה"כ 1,300 ₪ עבור שניהם.

בתמצית, נטען בבקשת האישור כי המשיבים ביצעו הונאה באמצעות מערכת סליקת כרטיסי אשראי באופן שהסב נזק כלכלי ללקוחות המשיבים 2 ו-3 (להלן: "החברות"), וביניהם המבקש הייצוגי.

מבקשת העיון (להלן גם: "המבקשת") הגישה בקשה לעיון בתיק דנן (להלן: "בקשת העיון") וזאת לצורך תביעה שמנהלת המבקשת נגד החברות (ת"א (שלום ת"א) 55718-08-22; להלן: "ההליך המקביל") בגין הפרת הסכם היתקשרות שנחתם בינה לבין החברות בשנת 2019.

...

ככל שהמבקשת תחפוץ לעיין במסמכים שיוגשו לאחר מתן החלטתי זו, תהא המבקשת רשאית להגיש בקשת עיון נוספת שתועבר לתשובת בעלי הדין בהליך דנן.

כמו כן, מאחר שתשובות המשיבים לבקשת האישור הוגשו לאחר שהוגשה תשובת המשיבים לבקשת העיון, ולמען הזהירות, ניתנת בזה אפשרות למשיבים, ככל שימצאו לנכון, להגיש בתוך 14 ימים ממועד החלטתי זו, קרי עד ליום 11.12.2022, התנגדות לעיון לגבי סעיפים ספציפיים בתשובות או נספחים ספציפיים שצורפו להן.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, ראיתי לקבל את בקשת העיון ולהתיר למבקשת לעיין בכלל המסמכים שהוגשו לתיק עד למועד החלטתי זו, הכל בתנאים וכמפורט בפסקאות 21-19 לעיל.