תביעה בגין הפרת הסכם להקמת אתר אינטרנט ומתן שירותי פרסום

טענות התובעים להפרת התחייבויותיו הכתובות של הנתבע: ככלל, התובעים טוענים כי הנתבע הפר התחייבויותיו הכתובות להקמת אתר אינטרנט וכלל שזה הוקם, הרי שהיה חובבני וברמה נמוכה וחלק מהתמונות היו חסרות זיקה לעסק.

מרבית ראיות הנתבע, אינן רלוואנטיות, או שאינן קשורות קשר ישיר וקונקרטי למי מהתובעים ולשירות שנטען כי ניתן לכל אחד מהם ואף ראיות שניתן לקבוע כי הן רלוואנטיות, משקלן אינו רב. הנתבע הגיש מכתבי תודה מלקוחות שונים (נספח ג'), תיקי לקוחות והזמנות של לקוחות אחרים, חוזי עבודה, מסמכים ברוסית ללא תירגום, חשבוניות עבור שירותים שונים ומהן לא ניתן ללמוד האם מדובר בשרותי טלמרקטינג שניתנו לתובעים, או למי מלקוחותיו האחרים, תמונות שלא ברור הקשרן, וכיוצ"ב מסמכים, אשר אינם קשורים כלל לתובעים ולמחלוקת נשוא התביעה.

בעניינינו, במרבית הזמנות העבודה להן התחייב הנתבע, לא צוינה עלות כל שירות, ותמורת השירותים משתנה מתובע לתובע ולפיכך לא ניתן להקיש מהסכם אחד למישנהו בעיניין זה. לא ניתן אף להסיק מראיות הנתבע מהי עלות כל אחד מהשירותים אותם התחייב לספק.

שירותי אינטרנט- בניית אתר ופירסום ברשתות החברתיות: בתצהירה טוענת התובעת כי באתר האנטרנט שהוקם לה, לא נעשה קידום מכירות והאתר, כמו גם עמודי הרשתות החברתיות, ניבנו באופן רשלני ובלתי מקצועי, תוך שימוש בנסוח עילג ופירסום תמונות שלא תואמות את העסק.

לא הוצגו על ידי הנתבע ראיות המלמדות על קיומו של אתר אינטרנט, או דפים ברשתות החברתיות ולכל הפחות ניתן לומר שהוצג מעט חומר המלמד על כוונה לבנותם, וככל שניתן ללמוד על ההקמה, הרי שזה עולה מטענות התובעת עצמה בכתב התביעה, מתצהירה ומחלק מעדותה כמפורט לעיל.

...

ביחס לזה האחרון, הרי שפרופיל העסק של התובעת 8 נחסם בה ואני סבורה כי מקום בו התחייב הנתבע לתת שירותים בנוגע לעמוד העסק של התובעת ברשת, במשך 4 שעות ביום לאורך שנה, לא ניתן לקבל טענתו כי אינו אחראי על תחזוקה שוטפת של הדף.

יצוין כי הנתבע לא הכחיש ההתכתבויות, והמסקנה בדבר ביטול, בשל טיבם ואיכותם שירותי הנתבע עולה גם מתרגום ההתכתבות על ידי הנתבע עצמו בסעיף 118 לתצהירו.

סוף דבר: תביעות התובעים מתקבלות בחלקן, כמפורט לעיל בעניינו של כל תובע.

בפני תביעה בגין הפרת הסכם.

לטענת התובעת, עד עצם יום הגשת התביעה, לא קיבלה כל תמורה והנתבעת לא הקימה כל אתר אינטרנט עבורה, או עבור בן זוגה.

כמו כן טוענת התובעת, בהנתן שהאתרים לא הופעלו, היא הפסידה סכומי כסף ניכרים עקב אובדן פירסום בעיקר.

דא עקא, שבהתאם לתקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, נתבע שנידרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור.

יצוין כי במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת להקים ולפתח אתר וזאת באמצעות עיצוב אישי וייחודי על ידי מעצבים גרפיים מהמובילים בתחום; מערכת לניהול תוכן; כתובת אתר; גיבוי על בסיס יומי; תמיכה טכנית ושרות לקוחות; פיתוח והתאמת אתר מובייל, ניווט באמצעות וויז; אופטימיזציה מאקסימאלית למנועי חפוש; לווי על ידי קופירייטר מקצועי; וכן העברת התוכן מהאתר הישן לאתר החדש.

...

מכל המקובץ, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 13,960 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

משכך התביעה שכנגד נדחית.

נטען בכתב התביעה כי בין הצדדים נחתם ביום 19.12.21 הסכם למתן שירותים דיגיטאליים, ובו התחייב הנתבע לספק לתובעות אתר תדמית, ולתת להן שירותי פירסום במנועי החיפוש וברשתות החברתיות.

התובעות טענו כי הנתבע הפר כלפיהן את ההסכם, בהפרה יסודית, ופעל כלפיהן בחוסר תום לב, משלא קיים כלפי את התחייבויותיו על פי ההסכם ולא סיפק להן אתר ופרסומים כנדרש.

במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הצעתי לצדדים לבחון אפשרות המשך שתוף הפעולה ביניהם לצורך קידום מטרות ההסכם, אולם משהצדדים לא הצליחו לגבש הסכמות ברוח זו, אני קובעת כי קמה לתובעות זכות להשבה חלקית של הסכום אותו שילמו לנתבע בגין שירותי פירסום שלא סופקו בפועל, אך לא בגין השרות שניתן להקמת אתר האנטרנט.

...

יחד עם זאת, משההסכם בין הצדדים לא נקב מועד מסוים שעד אליו היה על הנתבע לספק את האתר לתובעות, אני קובעת כי העלאתו לראשונה באוגוסט 2022, אינה מהווה הפרה של ההסכם מצד הנתבע.

במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הצעתי לצדדים לבחון אפשרות המשך שיתוף הפעולה ביניהם לצורך קידום מטרות ההסכם, אולם משהצדדים לא הצליחו לגבש הסכמות ברוח זו, אני קובעת כי קמה לתובעות זכות להשבה חלקית של הסכום אותו שילמו לנתבע בגין שירותי פרסום שלא סופקו בפועל, אך לא בגין השירות שניתן להקמת אתר האינטרנט.

לנוכח האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעות סך 6,500 ₪, בצירוף הוצאות בסך 500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידי פסק-הדין.

בפני תביעה ותביעה שכנגד, כאשר כל אחד מבעלי הדין מבקש לטעון נגד רעהו כי הפר את ההסכם שנכרת ביניהם למתן שירותי הקמת אתרי אינטרנט וקידום תכנים ברשת.

מבוא - התובע והנתבע שכנגד (להלן, לשם הנוחות, יקרא מכאן ואילך: "התובע"), הנו בעל עסק להקמת אתרי אינטרנט וקידום תכנים ברשת, תחת השם 'ג'י-פרטנר'; הנתבע והתובע שכנגד (להלן, לשם הנוחות, יקרא מכאן ואילך: "הנתבע"), הנו בעל עסק לממכר טלפונים סלולאריים ומוצרים נלווים, תחת השם 'רד-מובייל'; הנתבע היתקשר עם התובע בהסכם מיום 27.06.2019, במסגרתו שכר את שירותיו להקמת אתר/י אינטרנט, שרותי מרכזיה וירטואלית, יצירת עבודות גראפיות, איסוף 'לידים' של לקוחות פוטנציאליים וכן שירותי פירסום ושיווק ברחבי הרשת בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, למשך 12 חודשים (להלן: "תקופת ההיתקשרות") ובתמורה לתשלום הסך של 42,000 ₪ – הכל כמפורט בהסכם על נספחיו וראה נספח א' להסכם בפרט.

היות ואין חולק כי ההסכם בוטל עובר להקמת האתר, וכי הנתבע לא העביר את כל החומרים הדרושים לשם הפרויקט, כפי שטען התובע בעצמו, הרי שהסעיף הקובע לענייננו הוא סעיף 49 – דהיינו, חיוב לפי העבודה שבוצעה ולפי מחיר העסקה המקורי, להבדיל מתעריפי המחירון; הוראות סעיף 49 מתיישבות עם האמור בסעיף 39 שנזכר לעיל, תוך קביעת הסכום המגיע לתובע בעקבות הפעולות שביצע עובר להקמת האתר – דהיינו, במהלך שלב א' של ביצוע העבודה.

...

ההשבה שנפסקה לנתבע בסך של 9,360 ₪ כאמור לעיל, אינה אלא תוצר לוואי של המסקנה כי התובע לא היה זכאי למלוא הסכום ששולם לו, ואין בכך כדי ללמד על אופן ביצוע העבודה או טיב השירותים שסיפק לנתבע.

אי לכך, הרי שדין הטענה לפיצוי בגין אובדן הכנסה – להידחות.

משנדחו טענות הנתבע - כולן, הוא אינו זכאי לפיצוי בגין פגיעה במוניטין, עוגמת נפש או הוצאות למומחה - הגם שטען הנתבע כי נעשה לו נזק בעקבות פרסום פרטים שגויים, אשר גרר אחריו תלונות זועמות מצד לקוחות מתוסכלים, הרי שאלו לא נתמכו בראיה שיש בה ללמד על פגיעה במוניטין; ממילא, משנדחו טענותיו לעניין מחדלי התובע, אין הנתבע זכאי לפיצוי בגין הפגיעה במוניטין, עוגמת נפש או החזר הוצאות; יתרה מכך, באשר לרכיב הוצאות המומחה – משהוצאה חוות דעתו מהתיק, איני סבור כי גם לו הייתה מתקבלת תביעתו היה מקום להשית על התובע את ההוצאות בעניינו של מומחה זה, וממילא לא צורפה כל אסמכתא לתשלום ששולם לו. סוף דבר – משנקבע כי התובע אינו זכאי לתשלום נוסף על התמורה ששולמה לו, הרי שהתביעה העיקרית נדחית; משנקבע כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח אף לא אחד מרכיבי תביעתו, הרי שגם תביעתו נדחית; אף על פי כן, ומשנמצא כי התובע גבה מהנתבע תשלום ביתר, עליו להשיב לנתבע את הסך של 9,360 ₪ בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק; בנסיבות העניין, ומאחר והלכה למעשה נדחו שתי התביעות, יישא כל צד בהוצאותיו.

זוהי תביעה כספית על סך 152,854 ₪ בטענה להפרת הסכם לבניית אתר אינטרנט וקידומו ברשת.

ביום 6.12.18 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו הנתבעת תפעל לקידום אורגאני של התובעת במשך 12 חודשים, ולצורך כך תבנה לתובעת אתר אינטרנט, כולל שירות ותמיכה, בתמורה לסך של 30,888 ₪ (להלן: "ההסכם") (נספח א' לכתב התביעה).

משכך, הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית באופן המצדיק את ביטול ההסכם בהתאם להוראות סעיף 7 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות"), ויש לחייבה בהשבה ופיצויים בהתאם לסעיפים 9 ו-10 לחוק החוזים תרופות.

כמו כן, החשבוניות שצרפה התובעת לתביעתה עבור חברת הפירסום אף הן אינן קשורות לנתבעת, שמעניקה שירות של הקמת אתר ודף פייסבוק וקידומו האורגני באמצעות מילות מפתח, ואילו החשבוניות שניתנו לחברת הפירסום הנן בגין שירות אחר שהוא פירסום ממומן בגוגל ובפייסבוק.

...

מעדות סבטלנה עולה כי היא התקשרה עם דני בכל מקרה כדי שייעץ לה בכל הנוגע להקמת האתר, ולא שוכנעתי כי התנהלות הנתבעת היא שהצריכה מהתובעת להתקשר עם דני.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשיב לתובעת סך של 20,592 ₪ (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.