תביעה בגין הפרה של הסכם להזמנת שירותי הנדסה אזרחית

רקע התובעת, שהנה ד"ר לארכיטקטורה ובינוי ערים, מהנדסת אזרחית, אדריכלית נוף ומתכננת ערים, הגישה תביעה זו בסכום של 500,000 ₪, משקולי אגרה, נגד עריית עכו, בעילה של הפרת חוזה עבודה שנחתם עמה לתיכנון פארק הנופלים בעכו, בעילה נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט ובעילה לפי חוק זכות יוצרים.

בתביעתה היום, שהוגשה לאחר יותר משלוש שנים ממועד מחיקת התביעה הראשונה ולאחר חלוף כשש שנים מהמועדים הרלוואנטיים לסכסוך, מבלי שחל שינוי במסד העובדתי ומבלי שהתובעת תציין כלל בכתב התביעה כי הגישה בעבר תביעה בגין אותו חוזה, טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבעת בסכום העולה על 1.3.

עפ"י הנטען, התובעת פנתה אל העיריה באמצעות מר בן עזרא, וביקשה להציע את שירותיה כאדריכלית לתיכנון הפרויקט, וביום 31.1.07 נחתם חוזה עבודה על בסיס ההצעה שהגישה התובעת לתיכנון הפרויקט, לרבות הצעתה הכספית ושלבי התשלום.

היתנהלותה ועדותה של התובעת התובעת, למרות ההכשרה המקצועית והאקדמית המרשימה שיש לה והידע כנראה הרב שיש לה בתחומי עיסוקה, לא הפגינה בקיאות וניסיון בהתמודדות המעשית מול הערייה – מזמינת העבודות, לא הקפידה על מילוי הוראות ברורות של חוזה ההיתקשרות אשר היוו תנאי לתשלום מצד הערייה, וגם לא תיעדה פועלה בזיקה לעבודות נשוא החוזה.

...

סוף דבר לאור כל האמור, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת: בגין 'הגדלת חוזה' - סכום של 47,444 ₪, ובשוויו להיום סכום של 67,652 ₪[footnoteRef:56].

בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 97,131 ₪.

אני מורה על דחיית ההודעה לצד ג'.

בתאריך 10/07/2021 הודיע הנתבע לתובע דרך אפליקציית הואטסאפ, כי העבודה בוצעה באופן רשלני, בהתאם לחוות דעת של מהנדס אינסטלאציה שהנתבע הזמין לדירה.

טענות הנתבע: הנתבע טוען כי מעשי התובע הובילו לו להפסדים ניכרים, ובשל כך הוא עתיד להגיש תביעה במסגרת תביעה אזרחית בעתיד.

לשיטתו, מדובר בתביעת סרק אותה בחר להגיש התובע מששמע כי הנתבע עתיד להגיש תביעה כנגדו, בבחינת "הקדמת תרופה למכה". בראש ובראשונה, טוען הנתבע כי התובע הפר את החוזה משפעל ברשלנות ובחוסר מקצועיות.

    (א)  לא היו המלאכה או השרות בהתאם למוסכם (להלן - פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן היזדמנות נאותה לתקנו.

           (ב)  אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם – (1)   אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם; (2)   אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה. בהתאם לכך כדי לבדוק האם מעשי הנתבע עולי כדי הפרת חוזה, נשאלת השאלה האם הנתבע העניק לתובע היזדמנות לתקן את הליקויים או לא. כדי לבחון זאת עלינו לבדוק האם הנתבע מילא חובתו זו בהתכתבויות בין הצדדים או לא, וכן האם החלפת הצילנדר הנה ההוכחה כי הנתבע ניכשל בקיום חובתו.

כל סכום מעבר לכך יהיה בבחינת "עשיית עושר ולא במשפט". פיצוי בגין הפרת חוזה אינו פיצוי עונשי, ואין להעניק לתובע יותר מכפי שמגיע לו כדין.

...

באשר לאומדן הנזק, אני סבור כי די בפיצוי בגובה יתרת החוזה כדי לשפות את התובע.

לפיכך, אני פוסק כי הנתבע ישלם לתובע את יתרת החוזה בסך 9,200 ₪ בתוספת מע"מ. מאחר שמדובר בתביעה קטנה והצדדים אינם מיוצגים, הוצאות המשפט לטובת התובע יעמדו על 500 ₪.

יוחסה לנתבעת הפרה של התחייבויותיה כלפי התובעים בנגוד להוראות חוק המכר (דירות) ופקודת הנזיקין, תוך הותרת ליקויי בניה בדירה.

במענה לטענות הללו עמדו התובעים על כתב-התביעה כפי שהוגש וטענו כי "מדובר בהסכם מכר שהכותרת שלו הסכם להזמנת שירותי פיתוח ובנייה בין התובעים לבין הנתבעת שלפנינו. כאשר הנתבעת שלפנינו היא זו שבנתה את הדירה כפי שנטען בתביעה". נוכח מחלוקת זו, נדרשו התובעים להגיש הודעה שאליה יצרפו את הסכם המכר שנזכר בדברי בא-כוחם בדיון יחד עם טיעון שמנמק מדוע יש לברר את התביעה נגד הנתבעת כפי שהוגשה על-בסיס הסכם זה [החלטה בעמ' 3 לפרוטוקול].

התובענה הוגשה לאחר כניסת תקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 (להלן התקנות החדשות) לתוקף.

תקנה 15(א)(1) מחייבת בעל-דין לצרף לכתב-טענותיו כל "מיסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות". בהתאם לכך, על בעל-דין לצרף לכתב-טענותיו כל מיסמך שיש לראותו כחלק בלתי-נפרד מעילת התביעה או ההגנה; הדבר חיוני לניהולו של הליך יעיל והוגן, כתכלית התקנות [ת"א (מח' ת"א) 65113-10-21 גפן נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ (2022)].

...

דין התביעה להימחק.

אילו היו התובעים עותרים לתקן את כתב-התביעה, הייתה בקשתם נדחית.

סיכומם של דברים הבקשה נדחית; התביעה נמחקת.

איתן בן אבי- ניתן פסק דין יעקב ברסלר – ניתן פסק דין מרדכי אלוש – ניתן פסק דין גנאדי מסטר- ניתן פסק דין פסק דין לפני ביהמ"ש תביעה בגין לשון הרע, גרם הפרת חוזה ופגיעה במוניטין נגד משרד הבטחון.

עוד טען, שהנתבעים, שלאחר הגשת כתב התביעה, ביהמ"ש מחק התביעה נגדם לבקשת התובעים, עוסקים בפקוח על פרויקטים שהנתבעת מזמינה לבנייה ושדרוג של בסיסים צבאיים בכל תחומי ההנדסה האזרחית.

בג"ץ קבע שההחלטה אינה בתחום המינהלי, אלא מדובר בסכסוך בתחום החוזי ו/או הנזיקי ולכן נדחתה העתירה והוגשה תביעה זו. עוד טען, שהפגיעה בתובעים היא קשה ביותר כי לא רק שפוגעים ביכולתו לעבוד ולהיתפרנס אלא מבזים אותו בפני עובדיו שרואים איך מצליחים למדר אותו ועוקפים אותו בפני פועלים פשוטים ו"גרימת הפרת חוזה של התובעת מול התובע לעקוף את חברת לרר.

" הנתבעים טענו שנגרמו להם נזקים כבדים במאות אלפי שקלים ואולם לצורך תביעה זו הם תובעים מהנתבעים ביחד ולחוד סכום של 300,000 ₪ בגין הפגיעה במוניטין של התובעת, ויכולתה לספק את השירותים וכן זכויות יסוד של התובע לעבוד ולהיתפרנס.

...

אבל מה שקרה, הוא חזר על אותם דברים כלפי גנאדי מאסר, הוא חזר על אותם דברים כלפי מפקח שהיה בשטח מוטי אלוש, ובסופו של דבר, אחד מהדברים שגרמו להוצאת שמעון חדד מהפרויקט הזה, זה היה גם זה. הגנה על עובדי מדינה.

אולם, גם אם ביהמ"ש היה קובע שהפגיעה בהם לא הייתה מוצדקת, בהעדר חוות דעת המבססת קיום מוניטין ומעריכה הנזק שנגרם עקב פגיעה זו, דין הטענה להידחות וכך קובע.

₪ מחייב התובעים לשלם לתובעת שכ"ט בסך של 30,000 סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה במלואה.

זיידה אשר צירף לכתב התביעה חוות דעת מומחה, מהנדס אזרחי, הכוללת היתייחסות לעניין ליקויי הרטיבות בדירתו, והפיתרון המתאים להם, לא טרח לזמן את אותו מומחה למתן עדות ולחקירה בפני בית המשפט.

הפרת סטאנדרט ההיתנהגות הסביר הנידרש מעורך דין, מקימה אחריות כלפיו מכוח עוולת הרשלנות, כמו גם אחריות חוזית בשל הפרת החוזה עם הלקוח ואף אחריות מכוח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 ( ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).

וכי אם היה באפשרותו של זיידה להזמין מומחה בתחום האיטום מטעמו אשר יתן חוות דעת, מדוע לא הוגשה חוות דעת כזו בתביעה נגד זיידה? ומדוע הוא בחר לשכור את שירותיו של מר שטרנברג? זיידה טען כי הוא שחרר את נחשון מייצוגו, בשל ניגוד אינטרסים וחוסר תום לב, וכי באיזה ניגוד אינטרסים נחשון היה נתון? מה הוא חוסר תום הלב שזיידה מייחס לו? כדרכו בקודש, זיידה משתמש בביטויים קשים ופוגעניים כלפי עורך דין מייצג, ללא כל ביסוס, או תימוכין לטענות אלו.

...

וכך השיב נחשון: " אני מעולם לא מנעתי ממך לתקן את המרפסת אני הוא זה שייעץ לך עוד לפני הגשת כתב הגנה, לטפל במרפסת הבאתי מומחה בעל משרד להנדסה בתחום הבניה מרצה בטכניון נותן חוות דעת לבתי המשפט בתחום הבניה הגיע אליך בהסכמתך כדי לבדוק לפני הגשת כתב ההגנה כדי לבדוק מה צריך לעשות וכשהגענו היינו אני ואתה והמומחה, המרפסת הייתה עמוסה לעייפה בגרוטאות שיכולים למלא 4 רעמסות המומחה אמר לך וכתבתי לך במייל שכדי לעשות איטום בדירתך צריך לפנות את כל המרפסת, וכדי לתת חוות דעת עניינית אתה סירבת אמרתי לך מהתרשמות שלי ושל שולץ, מאחר ורק מחצית מהמרפסת הייתה עם יריעות ביטומניות ישנות עולה ולו לכאורה שיש בעיית איטום ולא ניתן למנוע חדירת מים לדירה שמתחת. אמרתי לך במפורש שאני סבור שהתביעה נגדך יש בה ממש ואתה בסיכון לשלם עלויות של נזקי השכנים וגם עלויות התיקון אצלך רציתי לחסוך לך הוצאות והמלצתי לך עוד לפני הגשת ההגנה להציע לפתור את הבעיה ולתקן. לא קיבלת את עמדתי ולא את עמדת שולץ שצריך לפנות את המרפסת, ולכן סירבת שהוא יתן לך את חוות הדעת זה המומחה שהבאתי לך שאני נעזר בו בהליכים רבים, אתה ביקשת וקיבלת את כל הזמן כדי לבחור מומחה ואתה בחרת בשטרנברג אמרתי לך שאני מכיר אותו והוא מומחה טוב. בחרת בו, ומאחר ועמדתי על אישיותך כבר בשלבים המוקדמים, כל צעד ושעל בהליכים שניהלתי עבורך לא התקדמתי בלי לקבל אישור מלא מלא שלך כי היית כל כך מחמיר והלכתי במשעולים שהתווית לא עצרתי אותך ולו לרגע, לפנות לכל גורם המומחה באיטום ואתה בחרת שנלך עם שטרנברג, בחנת את כתב ההגנה וההודעה לצד ג וזה הוגש באישורך אם היית יודע שמשהו לא תקין במה שעשיתי, היית רק עובר את הכביש ומוצא עורכי דין שישלחו לי מכתב התראה". ככל שהמשיך זיידה בשאלות שהן לא שאלות לנחשון, תשובות נחשון היו מבוססות ועקביות לאורך כל הדרך, תוך הדיפה של טיעוני זיידה.

כך למשל עניין הפסקת הייצוג- מציין נחשון: " ....כמעט שבע שנים מאותה נקודת זמן לא העלית כל טענה ולו ברמז זה גם לא עולה מהמסמך שנחתם בינינו להפסקת הייצוג פניתי אליך טלפונית אם אתה רוצה שאמשיך בייצוג תוך הפניה להסכם שכר הטרחה לעניין מנגנון התשלום, שמאותו שלב צריך לשלם עוד כסף, בחרת שלא לעשות כן לטעמי מטעמים כספיים לא נתת לי ולו להבין שזה משיקולים אחרים, לא העלית לפניי ולו הערה אחת שהייצוג שייצגתי אותך איננו מוצא חן בעיניך, או ברמה של רשלנות". ובאשר להסדר הדיוני, מציין נחשון את הדברים הבאים: " היינו בחוץ רבע שעה קיבלת את כל התשובות לכל השאלות ששאלת אחרי שהקדמתי והסברתי את סעיף 79 וכמי שעמד על אופייך אמרתי לך שזאת הצעת בית המשפט ומה משמעויותיה הדיוניות ולמה נכון לאמץ את זה את הכול שמעת ממני גם אמרתי לך שאפשר לסרב להצעה אף אחד לא כפה עליך, נכנסנו פנימה ואתה מסכים להליך המוצע עוד באותו מעמד ביקשתי להרחיב את זה כדי להיות יעיל ולמצות את כל האפשרויות, והבנתי שמצבך המשפטי והעובדתי לאור הממצאים עשוי להיות בעייתי כי גם המומחים שלנו אמרו שיש בעיות בגג שלך , הסברתי ואתה הסכמת...אתה המשכת באותה דרך לא ביקשת לחזור בך מההסכמה הדיונית לא טענת שלא קיבלת הסבר ממני...79 זה לא הליך בעייתי המלצתי בלא מעט הליכים וניהלתי הליכים לפי 79.....זה לא נכון שסעיף 79 זה הליך בעייתי". ובעניין ההודעה לצד שלישי, משיב נחשון: " במקרה שלך היה בסיס מסויים ולכן יש להגיש את זה והגשנו...אם תקרא את חוות הדעת של שטרנברג הוא מציין היכן הכשלים...בהחלט היה בסיס להגשת ההודעה לצד ג ... אני סבור שזה בדיוק המצב שבגללך עבודת האיטום לא הייתה נכונה כי סירבת להזיז עציצים....לא הסתרתי ממך שהמומחה מטעמנו, שיש לך אחריות למה שקרה שם, אנחנו בין היתר טענו את הטענות שאפשר היה לטעון נגד צד ג ובאופן מסויים להסיר מעליך את האחריות במקצת, ולגלגל זאת על צד ג...". למקרא עדותו של זיידה, וחקירתו של נחשון, מתבהרת תמונה של התנהלות בעייתית עד מאוד של אדם שמשוכנע בכל מאודו בדעתו, ולא מוכן לקבל דעה של אחרים, והתוצאה היא הגשת הליך מיותר, משולל כל יסוד, תוך הטחת האשמות קשות בעורך הדין שייצד אותו בחלק מההליך, כאשר קבלת ההחלטות וניהול ההליך בשלב של הייצוג, וכפי שהשתכנעתי, נעשה בתיאום עם זיידה ובהסכמתו המלאה.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.