מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין הסכם שכר טרחה להגשת תביעת משמורת ילדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עילת התביעה : על פי פרק ד לכתב התביעה הרי שעילת התביעה הכספית כי "רשלנותו של הנתבע העולה גם כדי הפרת ההסכם עם התובע למתן שירות אמין אחראי ומיידי והנזקים הכספיים אשר נגרמו לו בשל כך . בהסתמך על הרשלנות הנטענת והפרת הסכם שכר הטירחה לשיטת התובע , תובע הוא את "החזר שכר הטירחה שנגבה בפועל על ידי הנתבע – בסך של 57000 ₪ , כן תבע הוצאותיו לשכר טירחה לצורך הגשת התביעה דנן ושירותים משפטיים בסך של 20,000 ₪ ופצוי כספיים בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש שגם לה טען התובע לשיטתו .
בדברים אלה אני מכוונת לתביעה הרכושיות כאשר ביקש לשלוח את הנתבע לזירת הקרב המשפטית ללא תחמושת וללא ראיות ל"הלוואה" נטענת שנתנו בני משפחתו שסרבו להעיד אודותיה או להמציא ראיות , ובכך שבקש משמורת על ילדיו למרות תסקיר עו"ס המעיד על אלימות שנהג כלפי בנו !.
...
בשים לב להסכם שכר הטרחה שנקב בסכום גלובאלי – ובשים לב לעובדה שהתובע הוא שהפסיק את הייצוג שלא בעילה ראויה – לאמור לא הופר הסכם הייצוג גם לא נוכחתי ברשלנות מקצועית מצד הנתבע , הרי שדין התביעה שבפני להידחות!.
מסקנתי היא שהתובע נקט על דרך שימוש לרעה בהליכי בית משפט , תוך שהטריח את הנתבע בהליך זה בגיבובי עובדות והקלטות לא רלבנטיות שבעיקר לא הקימו לו כל עילה ! לאור מסקנותיי אלה אני פוסקת שהתובע אינו זכאי להחזר שכר טרחה ששילם לנתבע לא כל שכן לפיצוי בגין הוצאות התובע או פיצוי בגין "עוגמת נפש" נטענת !.
התוצאה היא שדוחה את התביעה שבכותרת .

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל בגין הסכם שכ"ט שלא שולם במלואו.
הנתבעת טוענת כי לפי סעיף 3.2 להסכם שכר הטירחה, התחייבה התובעת להגיש תביעות לרבות תביעת מזונות, משמורת, גירושין, רכוש וכל הכרוך בהליך הגירושין.
יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי התובעת זכאית למלוא שכר הטירחה בכפוף להגשת כל התביעות הנ"ל אלא שדי בכך שהתובעת הגישה תביעה למזונות אשה ומזונות ילדים, בכדי להגיע למסקנה כי התובעת עמדה בהתחייבותה וזכאית למלוא שכר הטירחה לפי סעיף 3.2 להסכם שכר הטירחה.
...
לפיכך, דין התביעה להתקבל.
סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת.
ההתנגדות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מנגד, הנתבעת 1, רעות, בת 30 שנה, טוענת, בין היתר, כי היא אם לילדה מעל גיל 6 ומוכרת על ידי הביטוח הלאומי כבעלת צרכים מיוחדים בהם ליקויים נפשיים.
רעות מודה כי חתמה על הסכם שכר הטירחה אך לטענתה היא מעולם לא התכוונה לשלם לתובע שכן אביה הוא זה שהיה מאחורי התביעה ולכן עליו מוטלת החובה לשלם שכר טירחת התובע.
התביעה סבה סביב הסכם שכר טירחה הנושא תאריך 23/10/2014 שערך התובע שבמסגרתו התחייבות הנתבעים לתשלום שכר טירחה מוסכם בסך 25,000 ₪ לעניין תביעת משמורת בבית משפט לעינייני מישפחה עבור הקטינה של רעות, (להלן: "הסכם שכר הטירחה").
בשים לב לאמור לעיל ועל יסוד החומר שהוגש בתיק מצאתי כי יעקוב מסר מספר גרסאות בנוגע להתקשרות שבינו לבין דני כאשר פעם אחת הוא טען כי דני החתים אותו על הסכם שכר טירחה בלחץ וכפייה (כתבי הטענות של יעקוב ובעמ' 18 שורה 4-5 לפרוטוקול הדיון מ- 16/2/23) שהוכח כי אינו נכון, בלשון המעטה, ופעם שניה הודה בפה מלא כי הוא חייב כספים אך לא כפי שמבקש דני (עמ' 19 שורות 24-28 לפרוטוקול הדיון מ- 16/2/23).
...
לפיכך, התביעה נגד הנתבע 2 מתקבלת במלואה ואילו נגד הנתבעת 3 - נדחית.
על כן, הנני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע הסכום של 25,000 ₪ בניכוי הסכום ששילמה הנתבעת 1 לתובע, בסך של 5,000 ₪, ובסה"כ 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כאמור, התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית ולכן הנני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת 3 ושכ"ט עוה"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 16.2.14 ניתן פסק דין בתביעת החטיפה, לאחר שלמרות שהאשה ביקשה לדחות את התביעה בטענה שלאיש לא מוקנות שום זכויות משמורת על הילדים על פי הדין הרוסי, היא הודיעה ביום 13.2.14 שהיא "תשמח אם התובע ייקח את הקטינים למוסקבה בלעדיה ויפה שעה אחת קודם". לפיכך, נקבע שהאם תחזור עם הילדים לרוסיה ואם היא לא תעשה כן עד ליום 17.2.14 היא תימסור את הקטינים לאיש והוא ישיבם לרוסיה.
ביום 21.4.20 הגישה האשה לבית המשפט קמא תביעה רכושית כנגד האיש בטענה שמאחר שהיא היתה ידועה בציבור שלו ולאור הסכם שנכרת ביניהם, היא זכאית למחצית מכלל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של הצדדים.
גובה ההוצאות עומד על שיעור זהה לשעור שהתבקש ע"י המערערת בעצמה בסיכומיה, על יסוד הסכם שכר הטירחה שלה עם פרקליטה.
...
תמצית טענות המערערת דווקא טענות האיש שלמערערת אין כל זכות כידועה בציבור ברוסיה ולכן הסעד שהמערערת עותרת לו לא קיים כלל ברוסיה, מחזקת את המסקנה שהפורום הנאות היחיד שיכול לדון בתביעה הוא בית המשפט בישראל.
ב"כ המערערת טען בדיון כי "אין כנראה עילות אחרות. אין עילות אחרות. העילה היא עילה של בני זוג שהיו ידועים בציבור. לטעמנו עם כוונת שיתוף ברורה ביניהם. בישראל זה מוכר ככל שזה יוכח. ברוסיה זה לא מוכר" (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 1-3).
משהמערערת כשלה להוכיח שהיא לא יכולה לקבל כל סעד רכושי בבית המשפט ברוסיה ולא הוכיחה את החריג לכלל של דחיית תביעה במקרה של פורום לא נאות, דהיינו שהיא לא יכולה לקבל כל סעד רכושי או כספי ברוסיה, המצב המשפטי הוא שיש לדחות את התביעה כפי שקבע בית המשפט קמא.
סיכומו של דבר: אציע לחברתי וחברי לדחות את הערעור, ואולם לאור שיעור ההוצאות הגבוה שנפסק בבית המשפט קמא, אני סבור שאין מקום לפסוק הוצאות גם בערעור והערובה שהפקידה המערערת תושב לה באמצעות ב"כ. ______________ נפתלי שילה, שופט השופטת עינת רביד – אב"ד: אני מסכימה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

היה ברור לצדדים כי לאור הסיכוי הקלוש בהצלחת התובענה בבית הדין הרבני לא באמת נילקחו בחשבון הרכיבים המשמעותיים בכתב התביעה כמו משמורת ילדים והעניינים הרכושיים בגינם היה נידרש שכ"ט כפול.
כך ביחס לתשלום שכ"ט לעו"ד חגית הלוי אחרי שהתובע חזר להיות מיוצג על ידה: הוכח כי לאחר החלטתם של התובע ו/או האם להפסיק את ייצוגה של עו"ד חגית הלוי ולעבור לייצוג של הנתבע, עו"ד הלוי החזירה לתובע מחצית מסכום שכ"ט ששילם לה, היינו השאירה בידיה רק מחצית משכר הטירחה הכולל שגבתה מראש על הייצוג בתביעת המשמורת ובתביעה הכרוכה בביה"ד הרבני, מאחר שאת תביעת המשמורת הגישה והטיפול בה הסתיים (התביעה נדחתה מחוסר סמכות עניינית).
לגבי תביעת ההשבה של שכ"ט ששולם לנתבע, בסך 23,000 ₪ + מע"מ: בהתאם להסכם שכ"ט, התמורה דנן שולמה עבור ייצוג התובע בתביעת שלום בית ולחילופין גירושין, הכרוכה במשמורת הקטין ובהסדרי ראייתו, בביה"ד הרבני האיזורי.
הוכח כי הנתבע הגיש, לבקשת התובע ועל פי החלטתו, תביעה כרוכה זו לביה"ד הרבני - לשלום בית ולחילופין גירושין, וכי האישה קיבלה את כתב התביעה ואף עמדה בקשר עם התובע בעקבות קבלתה, ונדונה ביניהם אפשרות הגעתה ארצה עם הקטין למטרת הליך שלום בית (נספח י"ב , י"ג לכ"ה).
...
לפיכך אני דוחה את התביעה לגבי שני ראשי נזק נטענים אלה.
ברם, בסופו של דבר החליטה האשה שלא להגיע לישראל ולא להעתר לשלום הבית שהציע התובע (תכתובת מאוגוסט, נובמבר 2017), ועל כן לא היתה לתובע ברירה אלא לזנוח את התביעה לשלום בית.
שוכנעתי, כי התובע הבין היטב מהנתבע מלכתחילה, שאין לביה"ד הרבני יכולת לכפות על האשה להגיע ארצה לצורך ניהול ההליך, וכי הדבר תלוי אך ורק ברצונה הטוב של האשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו