מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין הטעיית הצרכן ללא ידיעת העוסק

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המבקשים ביקשו לייצג בתובענה הייצוגית "כל לקוח שהזמין ב-7 השנים האחרונות שירות טיסה ו/או חבילת נופש מהמשיבים, שמחירו הוצג במטבע חוץ, וחויב בסכום בשקלים לפי שער מט"ח הגבוה משער המכירה האחרון של העברות והמחאות ביום העסקים שקדם למועד התשלום כפי שפורסם על ידי בנק בישראל". עילות התביעה עליהן נסמכה בקשת האישור הן הטעה צרכנית והפרת חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חוזה והפרת חובת תום הלב, עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות.
רק במקרה בו ננקב מחיר במט"ח בלבד, בו הצרכן אינו יודע מהו המחיר השקלי אותו יידרש לשלם, רק אז יחול שער ההמרה שנקבע בחוק.
לפיכך, משנקבעה עוולה נזיקית מיוחדת להפרת החובות החקוקות המוטלות על עוסק בחוק הגנת הצרכן, יש להעדיף את עיגונה של הפרת הוראת ס' 17ז(ב) לחוק בעילת תביעה המתייחסת ספציפית להפרה זו, תחת עיגונה בהוראות חוק כלליות.
על מנת שתובע בגין עוולה צרכנית יזכה בסעד כספי, עליו להוכיח נזק וכן עליו להראות כי קיים קשר סיבתי בין ההיתנהגות העוולתית לבין הנזק הנטען (ר' ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584, 604-603 (2001); ע"א 4333-11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ, 12.3.14, פסקה 13).
...
סוף דבר המבקשים הוכיחו כי התקיימו התנאים הדרושים לאישורה של התובענה כייצוגית.
לפיכך, אני מאשרת את התובענה כייצוגית ומורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא: כל לקוחות המשיבים שהזמינו כרטיסי טיסה או חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, שמחירן ננקב במטבע חוץ, ואשר חויבו בתשלום סכום שקלי לפי שער המרה הגבוה מן המותר לפי ס' 17ז(ב) לחוק הגנת הצרכן.
המשיבים ישלמו לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בגין שלב זה של הדיון, בסכום כולל של 40,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית הוגדרה בהחלטה כך: "כל מי שנטל או פרע הלוואה מהמשיבה בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני הגשתה של הבקשה וסופה היום [30.7.2018 –א.נ.ח]. למרות זאת, בעילה לפי חוק הלוואות חוץ-בנקאיות יוצאו מהקבוצה כהגדרתה כאן לקוחות שהם תאגידים. בעילה לפי חוק הגנת הצרכן יוצאו מהקבוצה מי שאינם צרכנים לפי ההגדרה באותו חוק" (פס' 18 להחלטת האישור).
אם כן, גם תאגידים העונים להגדרת "עוסק" רשאים לתבוע עוסק בגין הטעה צרכנית: "סעיף 31(א1) לחוק זה קובע כי לא רק צרכן שניפגע מהטעיה אלא אף עוסק שניפגע מהטעיה של עוסק אחר רשאי לתבוע מכון חוק הגנת הצרכן" (ע"א 7629/12 סויסה נ' Tommy Hilfiger Licensing LLC, פס' 89 (16.11.2014); ע"א 3322/16 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל, פס' 7 (8.6.2016) (להלן: "עניין איי.די.איי")).
נכון הוא כי בשלב הדיוני הנוכחי שבו טרם התבררה עילת עשיית העושר לגופה לא ניתן לדעת מה סכויי קבלת התובענה בעילה זו, אך מנגד ניתן לשלול את עמדת הצדדים כי סכויי עילת עשיית העושר ולא במשפט הם אפסיים וכי אין סיכוי שטענה זו של חברי הקבוצה שהם תאגידים, תיתקבל, וכי בית המשפט יורה להשיב את הסכומים שגבתה מהם בגין עמלת הקמת ההלוואה ודמי הגבייה החודשיים.
...
אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן על כל תנאיו ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה מהווה גם סילוק וויתור של התובע הייצוגי ושל חברי הקבוצה כלפי קידום, להוציא חברי הקבוצה שהם תאגידים.
מינוי ממונה: אני ממנה את השופטת (בדימוס) הילה גרסטל לשמש כמפקחת כאמור בסעיף 65 להסדר הפשרה וככל שיהיה צורך בהכרעה בסוגיות כאמור בסעיף 65 לעיל, וזאת נוכח תרומתה ומעורבותה בעיצוב תנאי ההסדר והיכרותה עם הצדדים כמגשרת.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

העובדות וטענות הצדדים תביעה בגין הטעייה צרכנית ובגין הפלייה בהספקת מוצרים.
העילה הצרכנית סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") מגדיר צרכן: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי". "בשים לב לתכליות ההגנה על הצרכן, מושג ה"צרכן" עשוי לשאת משמעות שונה בהקשרים שונים (אורנה דויטש מעמד הצרכן במשפט 68 (2002)).
למעלה מן הצורך יצוין שהתובעת ידעה עובר להתקשרות כי חברת המשלוחים עמה עבדה התובעת אינה מספקת מוצרים ליישוב אלא לנקודת חלוקה סמוכה (ע' 32 לכתב ההגנה).
...
בתי המשפט נחלקו בפרשנות סעיף זה. פסק דין שניתן לאחרונה בפרשת דמירי (ת"צ 56044-11-20 דמירי נ' שופרסל בע"מ (21.08.22)), קבע כי איסור הפלייה מחמת מקום מגורים, אינו חל לגבי הספקת מוצר מחוץ למקום העסק, כי מסקנה זאת נובעת מדברי ההסבר להצעת החוק לפיהם התיקון לחוק נועד למנוע סירוב להספקת מוצר, בשל מקום מגורי הצרכן, במקום הרכישה של המוצר או במקום האיסוף אליו מגיע הצרכן; כי אין בדברי ההסבר התייחסות למשלוח מוצרים ואין מקום להחיל פרשנות רחבה.
מסקנה זו מתבקשת גם על בסיס הפרשנות הלשונית של החוק לפיה איסור ההפליה הוא במקום העסק ולא במסגרת של שירותי משלוחים.
מכאן שנסיבות המקרה דנן -משלוח לנקודת איסוף, אף אם לא לכתובת מסוימת, אינן עולות כדי הפרת חוק איסור ההפלייה ועל כן דין התביעה להידחות לסיכום מהטעמים שפורטו לעיל, מורה על דחיית התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאמה לכך, הרי שניתן לקבוע חובת השבת הסכום אשר נגבה ביתר בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, חובה אשר על פניה אינה מותנית בקביעה ולפיה הלקוחות הוטעו בפועל ממצגיה של ביטוסי (לדיעה דומה ראו – יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט, הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעה צרכנית, עיוני משפט לז (2014),7 בעמודים 29-30, כן ראו על דרך ההשוואה והאפשרות להחלת הפרה מכוח דיני החוזים בנסיבות אלו– עמדתו של כב' השופט גרוסקופף ברע"א 3688/20 דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ נ' שלמה כתראן (17/5/22), בסעיפים 4 ו – 5).
אשר לכך, ראשית אציין כי המבקש לא הפנה לתימוכין חוקי המבסס דרישה זו. יתרה מכך, בהקשר זה, הפניתה ביטוסי, כתימוכין לדחיית טענות המבקש לקביעת בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2738/99 שמעון שאבי נ' פלאפון תיקשורת בע"מ (1/10/02), שם נקבע – קביעה שהיא על פניו רלוואנטית גם לענייננו - באשר לחובת הגילוי הנובעת מסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן כי: "אולם משמעותה של חובה זו אינה, ואינה יכולה להיות, חיוב העוסק לגלות לצרכן מדוע הוא גובה את המחיר אותו הוא גובה בעבור השרות, וכמה רווח מקנה לו מחיר זה. חיוב מעין זה יפגע בתחרות החופשית, בסודות המסחריים ובחופש החוזים." זאת ועוד, ממילא הנני סבורה כי מתוך הראיות, אשר אינן שנויות במחלוקת לשלב זה של ההליך עולה שלמצער בכל הנוגע לביטקוין - ביטוסי אינה יודעת מה יהיה שיעור עמלת הרשת ויעידו על כך 15% (או 12%) מהמשיכות בהן עלתה עמלת הרשת על סכום העמלה אשר נגבה על ידי ביטוסי.
...
טענתו זו של המבקש אין בידי לקבל ממספר טעמים – ראשית, בשים לב לכך שעל פניו מדובר בשתי פעולות שבוצעו לאחר שבשלוש פעולות קודמות כבר הונפקה למבקש חשבונית, ממנה עולה גבית מע"מ. זאת ועוד, כפי העולה מהמפורט לעיל, הבסיס לקבלת הטענה בדבר המע"מ הוא שהלקוחות מוטעים לסבור כי במסלול העמלה הקבועה נגבית רק עמלת רשת ומשכך – למרות שבדף העמלות נכתב מפורשות כי התשלומים כוללים מע"מ – יכלו הלקוחות לסבור בטעות כי לתשלום זה לא מתווסף מע"מ שכן, מדובר בעמלה שמועברת ישירות לכורים.
סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, מתקבלת.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים וכן תעביר עותק של החלטה זו למנהל בתי המשפט כדי שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

הרקע הרלוואנטי לעניין ביום 20.4.2021 הגיש המבקש, עו"ד אור קרבקי (להלן: המבקש), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, חברת שופרסל בע"מ (להלן: המשיבה), וזאת לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו" (להלן: בקשת האישור).
לאור האמור, סבור המבקש כי קמה לו ולחברי הקבוצה עילת תביעה בגין הטעה צרכנית לפי סעיף 2(א)(6) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכן בגין עילות נוספות.
עוד נטען, בין היתר, כי הפרסומים שצורפו לבקשת האישור אינם נוגעים למשיבה כלל ועיקר, כי הסקרים שצורפו אינם עומדים בסטאנדארטים המקצועיים המקובלים, וכי בלאו הכי אין אפשרות להסיק מהם על קיומו של קשר סיבתי בין העדפותיו של ציבור הלקוחות הכללי ביחס לירקות ולפירות, לבין המסקנה כי אותם לקוחות לא היו רוכשים ירקות ופירות מהמשיבה לוּ הם היו יודעים שהם יובאו מחו"ל (ואינם תוצרת הארץ).
...
בנסיבות אלה, מקובלת עליי עמדת המשיבה כי טענתו המרכזית של המבקש נוגעת להטעיה בנוגע לארץ ייצורם של הפירות והירקות הנמכרים על ידי המשיבה, כאשר סוגיית אחוז חומרי ההדברה המצוי בהם ממוקמת בפריפריה של בקשת האישור.
במצב דברים זה, לא ניתן לגזור מנתון זה כל מסקנה עובדתית ביחס להיקף ההפרה הנטענת של המשיבה ואופייה, ולפיכך קיים קושי ממשי לבסס על נתון זה דיון של ממש בהגנה הנטענת.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת באופן חלקי, כאמור בפסקה 24 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו